קפלן את לוי בע"מ נ. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ

פסק-דין בתיק עע"מ 8727/17 בבית המשפט העליון עע"מ 8727/17 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: קפלן את לוי בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ 2. י.ב. שיא משאבים בע"מ ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו מיום 2.11.2017 בתיק עת"מ 30409-10-17 ובתיק עת"מ 38310-10-17 שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא ק' ורדי בשם המערערת: עו"ד רנאטו יאראק; עו"ד מתן ספקטור פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (סגן הנשיא ק' ורדי), מיום 2.11.2017 בעת"מ 30409-10-17 ובעת"מ 38310-10-17 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. המערערת הגישה עתירה נגד ביטול זכייתה במכרז וכן נגד חילוט מלוא סכום הערבות שהגישה. לאחר שהעתירה הועברה לטיפולו של סגן הנשיא ורדי הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב וזאת משום שבעתירה קודמת שהגישה באותו עניין (עת"מ 31486-02-17, להלן: העתירה הקודמת), קבע סגן הנשיא ורדי כי ביטול זכיית המערערת במכרז נעשה בסמכות וכי יש להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים לשם קבלת החלטה בנוגע לחילוט הערבות או לגובה סכום החילוט. ערעורים שהוגשו לבית משפט זה על פסק הדין נמחקו בהסכמה (עע"ם 2973/17 ועע"ם 3192/17, 28.9.2017) ובית המשפט ציין כי: בהמלצתנו, הסכימו המערערות למחוק את הערעורים מאחר שתקופת מכרז המסגרת חלפה והערעורים הפכו תיאורטיים. מוסכם על המשיבה כי מחיקת הערעורים אינה מקימה מעשה בית-דין בסוגיית הסמכות וכי לכל הצדדים שמורות מלוא טענותיהם בעניין זה בכל הליך נוסף הקשור לפרשה. בנסיבות אלה, כך טענה המערערת, בית המשפט לא יוכל לדון בפתיחות מחדש בשאלות שבהן הכריע בעבר וכי מן הצדק לאפשר לה להשמיע טענותיה לפני מותב שטרם הכריע בהן. המשיבה 1 (להלן: המשיבה) התנגדה לבקשה. 2. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. הובהר, כי העתירה הקודמת עסקה בשאלה משפטית בלבד – סמכותה של ועדת המכרזים של המשיבה לבטל את זכיית המערערת במכרז. משכך, נקבע כי אין מדובר במותב שהכריע על יסוד ממצאים עובדתיים זהים, שכן כאלה כלל לא נקבעו. בית המשפט ציין כי הוא תמיד פתוח לשמיעת טענות משפטיות ואם ישתכנע בצדקתן ישנה את עמדתו גם בשים לב לכך שבעתירה הנוכחית עולות לכאורה טענות נוספות שלא עלו בעתירה קודמת, כמו לגבי מכרז חדש שפורסם ממנו ניתן ללמוד, לפי הטענה, על כוונת המשיבה במכרז הקודם. בית המשפט הוסיף כי בהתחשב בכך שהוא שומע את כל תיקי המכרזים בבית המשפט, עולות לפניו מידי פעם סוגיות משפטיות שכבר נדונו והוכרעו על ידו בעבר בין אותם צדדים או בין צדדים אחרים, אך אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לגבש חשש ממשי למשוא פנים ואין לאפשר למערערת לבחור מותב. בית המשפט הוסיף ודחה גם את הטענה לפיה הביע דעה "מזלזלת" בנוגע לגובה הערבות. 3. בערעור דנן שבה המערערת על טענותיה לפיהן סגן הנשיא ורדי דן והכריע בשאלות שהעלתה במסגרת העתירה הקודמת וקבע נחרצות כי בסמכות המשיבה לבטל את זכיית המערערת במכרז וכי מדובר בהחלטה סבירה וראויה. לדבריה, דחיית בקשת הפסלות תאלץ אותה להתפלמס עם קביעותיו של אותו מותב אשר נתן את פסק הדין בעתירה הקודמת וכי מן הצדק לאפשר לה להשמיע טענותיה בפני מותב שטרם נזקק להן. לטענת המערערת, קביעותיו המשפטיות של בית המשפט בעתירה הקודמת לא בוטלו מבחינה מהותית אלא נפתחו לדיון מחדש ואין זה סביר להניח שיעלה בידי בית המשפט להתנתק מקביעותיו בעתירה הקודמת. לטענת המערערת, מדובר באותם בעלי דין, באותה מסכת עובדתית ובאותה סוגיה אשר מעלה אותן שאלות משפטיות ואף אם אין המדובר בקביעות עובדתיות אלא בשאלות משפטיות, אין מקום כי אותו מותב יידרש אליהן. המערערת חוזרת על הטענה כי המותב הביע דעה הממעיטה במשמעות הכלכלית של חילוט הערבות. ביום 14.11.2017 הגישה המערערת הודעה בה היא מפנה להחלטה במסגרתה פסלה עצמה השופטת רונן מלדון בתובענה מנהלית בנימוק שלפניו היא דנה בעבר בתיקים דומים המעלים שאלות וסוגיות דומות. המערערת מבקשת להסיק מהחלטה זו על עניינה. 4. דין הערעור להידחות. כלל נקוט בידינו כי הבעת עמדה או דעה בהליך קודם אינה מקימה, כשלעצמה, חשש ממשי למשוא פנים (השוו: ע"א 576/13 סימן טוב נ' רשות מקרקעי ישראל (28.2.2013)) אף אם מדובר באותו תיק ממש (ע"א 4457/17 סבן נ' שי שלמה רכב בע"מ (19.6.2017); השוו: ע"א 3639/16 חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד 2001 בע"מ (17.5.2016); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 272 (2006)). זאת בפרט כשבהליך המוקדם נערך דיון בשאלה משפטית בלבד ולא נקבעו ממצאי עובדה (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 279-278 (2006); השוו: ע"א 8080/01 עיריית טייבה נ' ברכאל את עזאם בע"מ (6.11.2011) (להלן: עניין טייבה)). בהחלטתו, ציין בית המשפט המחוזי כי הכרעתו בהליך הקודם בין הצדדים הייתה בשאלה משפטית בלבד והוא הוסיף והדגיש כי דעתו לא ננעלה וכי הוא פתוח לשמוע את טענותיה המשפטיות של המערערת ולהכריע בהן. מטבע הדברים, ייתכנו מקרים שבהם שופט יביע את עמדתו בנוגע לסוגיה משפטית שתתעורר שוב בהליך אחר, אך הדיון בסוגיה משפטית דומה או זהה אין בו כשלעצמו כדי להעמיד חשש ממשי למשוא פנים (השוו: עניין טייבה, פסקה 5). לכך יש להוסיף כי בעתירה הנדונה כעת מעלה המערערת טענות חדשות שלא העלתה בעתירתה הקודמת. מסקנתי היא, אפוא, כי לא מתעורר חשש ממשי כי דעתו של המותב ננעלה בנוגע לתוצאות ההליך ואין הצדקה להעביר את הדיון לידי מותב אחר. חזקה על בית המשפט שידון ויכריע בעניין שלפניו, שנפתח מחדש, בנפש חפצה. הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' בכסלו התשע"ח (‏19.11.2017). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17087270_V01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il