לימור לוי נ. הועדה המקומית לתכנון ובנייה שורקות

פסק-דין בתיק ע"פ 8726/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8726/12 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערערת: לימור לוי נ ג ד המשיבים: 1. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "שורקות" 2. יאיר לוי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום רחובות מיום 06.11.2012 בתיק תו"ב 40315-05-11 שניתנה על ידי כבוד השופטת ע' מרדכי בשם המערערת: עו"ד ארנון לוי פסק-דין 1. לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת ע' מרדכי) מיום 6.11.2012, שלא לפסול עצמו מלדון בתו"ב 40315-05-11. 2. ביום 23.5.2011 הוגש נגד המערערת ובעלה לשעבר כתב אישום המייחס להם עבירות שונות על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. התיק התנהל בבית משפט השלום ברחובות, ונערכו בו מספר דיונים. בדיון שנערך ביום 6.11.2012 הציג בית המשפט (כב' השופטת ע' מרדכי) למערערת שאלות שונות בנוגע לבעלה לשעבר, הוא הנאשם הנוסף בתיק. בא-כוחה של המערערת התנגד לחקירתה על-ידי בית המשפט. בית המשפט קרא את בא-כוחה של הנאשמת לסדר, והמשיך בחקירת המערערת. נוכח דברים אלו, בהמשך הדיון ביקשה המערערת מבית המשפט לפסול עצמו, בטענה שבית המשפט ממשיך בחקירה בניגוד לרצונה ועל אף ההתנגדות של בא-כוחה. בית המשפט דחה את בקשת המערערת לפסול עצמו, בקובעו כי הבקשה חסרת בסיס. עוד קבע בית המשפט בהחלטתו כי על המערערת להמציא פרטים אודות מקום מגוריו ועבודתו של בעלה לשעבר. לאחר שסירב בית המשפט לפסול עצמו, הודיע בא כוחה של הנאשמת כי בכוונתו לערער על ההחלטה. 3. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. המערערת טוענת כי ההחלטה להמשיך לחקור אותה, וכן ההחלטה לפיה עליה להמציא את הפרטים אודות בעלה לשעבר, אינן ראויות. בתוך כך, משיגה המערערת על הנימוקים שעליהם התבסס בית המשפט בקובעו שחקירתה היא מותרת. כמו כן, טוענת המערערת כי פעולה לגיטימית של בא-כוחה – התנגדות לחקירתה על-ידי בית המשפט – זכתה לנזיפה מצד בית המשפט, וכי בחלק מן הדיונים בתיק "נזרקו לחלל האויר איומים מרומזים על הטלת הוצאות לאוצר המדינה". בנוסף, טוענת המערערת שלמרות ההודעה המיידית של בא כוחה על הכוונה לערער על סירובו של בית המשפט לפסול עצמו, המשיך בית המשפט לנהל את הדיון בתיק ולתת בו החלטות, וזאת בניגוד לאמור בסעיף 147(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. 4. דין הערעור להידחות. ראשית, הלכה היא שאופן ניהול הדיון והתבטאויות בית המשפט בגדריו אינם מהווים עילה לפסלות שופט, אלא במקרים חריגים (ראו: ע"פ 6287/09 סבג נ' מדינת ישראל, פיסקה 10 (לא פורסם, 8.10.2009); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 191-189 (2006) (להלן – מרזל)). המקרה דנא אינו נמנה על המקרים החריגים הללו. עיון בפרוטוקול לא מגלה כל יסוד לטענה שבית המשפט גמר אומר בליבו לגבי תוצאת ההליך. אף קריאת בא-כוחה של המערערת לסדר אינה מעלה חשש מסוג זה. בנוסף, התבטאות של בית המשפט על פסיקה אפשרית של הוצאות, הנובעת מהתנהלותם של צדדים להליך, אינה מקימה, ככלל, עילת פסלות. כך הוא גם בענייננו, נוכח הנסיבות בהן נאמרו הדברים. שנית, עיקר הטענות אותן מעלה המערערת הן טענות ערעוריות באופיין, הנוגעות להחלטת בית המשפט לחקור את המערערת ולנימוקים שהעלה בתמיכה להחלטתו זו. השגות אלו מקומן להתברר בגדרי ההליך הפלילי ולא במסגרת ערעור פסלות שופט (ע"פ 1880/91 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד מה (3) 137, 143 (1991); מרזל, בעמ' 44-43, 177). בערעור פסלות שופט אין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על החלטותיה של הערכאה הדיונית לגופן. יודגש כי אין בדברים אלו כדי לנקוט עמדה לגבי טענות המערערת אותן תוכל היא להעלות בפני ערכאת הערעור, אם תורשע. לסיום, מהחומר המצוי בפניי בערעור, עולה כי טענת המערערת לפיה בית המשפט המשיך לנהל את הדיונים בתיק ולתת החלטות בגדרו אינה מדויקת. ההחלטה שקבעה כי על המערערת להמציא את הפרטים אודות מקום מגוריו ועבודתו של בעלה לשעבר ניתנה באותו מעמד ובאותו מועד שבו סירב בית המשפט לפסול עצמו. כמו כן, יוער שלפי סעיף 147(א) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי בית המשפט להמשיך בדיונים, מנימוקים שיירשמו, אף לאחר ההודעה על הכוונה לערער. זוהי הרוח העולה גם מתזכיר חוק סדר הדין הפלילי (תיקון), התשע"ג-2012, שפורסם אך לאחרונה, אשר קובע כי ברירת המחדל בערעורי פסלות שופט אף בתחום הפלילי תהיה המשך הדיונים, אלא אם יחליט בית המשפט להפסיקם. 5. סיכומם של דברים, המבחן הכללי בשאלת פסלות שופט מלישב בדין, הקבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הינו קיומן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". הערעור לא מגלה כל בסיס לחשש כלשהו למשוא פנים בניהול המשפט. אעיר, כי מועד ההקראה נדחה מספר פעמים ועתה קבוע דיון ליום 8.1.2013. יש לצפות שתחול התקדמות בניהול ההליך, שהוגש עוד בחודש מאי 2011. 6. לפיכך, הערעור נדחה מבלי שהמשיבה נדרשה להשיב. נוכח העובדה שמדובר בערעור סרק, על המערערת לנמק עד ליום 13.12.2012 מדוע לא תחויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, כ"ב בכסלו התשע"ג (6.12.2012). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12087260_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il