ל.מ.ד בניין פיתוח והשקעות (1988) בע"מ נ. חברת החשמל לישראל ב

החלטה בתיק עע"ם 8712/07 בבית המשפט העליון עע"ם 8712/07 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית המערערת: ל.מ.ד בניין פיתוח והשקעות (1988) בע"מ נ ג ד המשיבה: חברת החשמל לישראל בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בת"מ 103/02 מיום 29.7.09 שניתן על ידי כבוד השופט ד"ר ע' מודריק תאריך הישיבה: ד' בטבת התש"ע (21.12.09) בשם המערערת: עו"ד אהוד שטמר בשם המשיבה: עו"ד יהושע חורש; עו"ד ערן בצלאל; עו"ד ליאור מימון פסק-דין השופט ע' פוגלמן: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ד"ר ע' מודריק), אשר דחה תובענה שהגישה המערערת לפיצוי כספי בשל פסילת הצעה שהגישה למכרז. 1. בשלהי 1993, החליטה המשיבה (להלן גם חברת החשמל) על הקמה של תחנת כוח שתושתת על הפקת חשמל באמצעות שתי טורבינות גז. לשם כך, פורסם בדצמבר 1993 מכרז לביצוע עבודות בנייה אזרחית בתחנת הכוח "חגית". תנאי הסף שנקבע להגשת הצעות הינו הוכחת "כושר ביצוע וניסיון בעבודות הנדסה אזרחית בתחנת כוח בבנייה". למכרז הוגשו 9 הצעות. לאחר הגשת ההצעות בדקה ועדת המכרזים את עמידתן בתנאי הסף שנקבע. למציעים ניתנה הזדמנות לפרט ניסיון קודם המצביע על עמידה בתנאי הכשירות שנקבע. המערערת שלחה קובץ תמונות ובו פרוט של עבודות שביצעה עבור "רותם דשנים" (להלן: מיזם רותם). ועדת המכרזים מצאה כי שש מן המציעות עומדות בתנאי הסף. המערערת, שהצעתה היתה הזולה ביותר (כ-25 מליון ₪), לא נמנתה עימן. ועדת המכרזים המליצה למסור את העבודה לבן יקר גת, והמלצותיה אושרו. בעקבות צו שיפוטי שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו, קיימה ועדת המכרזים של המשיבה שימוע נוסף למערערת ולמציעה אחרת. לאחר שהמשיבה שבה ואשררה את החלטתה הקודמת, דחה בית המשפט המחוזי בקשה למתן צו מניעה נגד מימוש המכרז. בקשת רשות ערעור שהגישה המערערת לבית משפט זה על ההחלטה האמורה נדחתה אף היא ביום 24.3.94. בחלוף כשבע שנים (ביום 12.1.01), הוגשה על ידי המערערת תובענה כספית אזרחית נגד חברת החשמל; וביום 21.4.02 הומר ההליך לתובענה המינהלית שהיא נושא דיוננו. 2. הסוגיה המרכזית שהיתה טעונה הכרעה, בצד טענות סף וטענות אחרות לפגמים במכרז, היתה האם עמדה המערערת בתנאי הכשירות שנקבע במכרז. בית המשפט פסק כי "דרישת הניסיון מורכבת מהוכחת כושר ביצוע (צופה פני עבר ועתיד כאחד) שהיקפו, טיבו ותכניו הם, לכל הפחות, מסדר גודל של העבודות נושא המכרז והוא מוסק מעבודות הנדסה אזרחית בתחנות כוח בבנייה. "תחנת כוח" לעניין זה היא מסדר גודל של תחנות הכוח שהקימה חברת החשמל". בית המשפט סקר בפירוט את חוות דעת המומחים ואת התשתית העובדתית שהונחה לפניו, וקבע כי המערערת לא עמדה בתנאי הניסיון הנדרש. אמנם, לטענת המערערת, מיזם רותם, שהינו מפעל פוספאטים, הוא רב היקף, והניסיון בבנייתו שווה ערך לזה הנדרש בתנאי המכרז. דא עקא, שטענתה זו לא התקבלה. בית המשפט ציין כי דרישת הניסיון צריכה היתה להיגזר מביצוע מיזמים קודמים של עבודות הנדסה אזרחית בתחנת כוח בבניה, וכי "תחנות כוח" אינן כל בית סוללה, או ביתן גנראטור או מבנה לפיקוד אלקטרוני חשמלי". בהתייחסו לניסיון שאותו הציגה המערערת קבע: "הפכו הפוך בכל אלה ולא תגלו אות וסימן ל"עבודות הנדסה אזרחית בתחנות כוח בבניה". משנמצא כי המערערת לא עמדה בתנאי הסף, נסתם הגולל על התובענה שהגישה והיא נדחתה. 3. להכרעה זו מכוון הערעור שלפנינו. המערערת מלינה בערעורה על כך שתנאי הסף היה עמום ומעורפל. מטעם זה צריכה היא, להשקפתה, ליהנות מפרשנות אפשרית אחרת של התנאי, הנוחה לה. עוד נטען כי המערערת עומדת בתנאי המכרז; ולהבדיל מכך - "בן יקר גת" שהוכרזה כזוכה במכרז היא זו שלא עמדה בתנאי הסף. 4. לאחר ששקלנו את טענות המערערת, לא מצאנו ממש בערעורה. לטעמנו פרשנותו של בית המשפט המחוזי לתנאי הכשירות שנקבע במכרז נכונה וראויה והולמת את תכליתו של המכרז. גם קביעתו כי המערערת לא עמדה בתנאי הסף, מבוססת על התשתית הרחבה שהונחה לפניו ואין יסוד להתערב בה. מיזם רותם דשנים, כמו גם פרויקטים אחרים המוזכרים בסיכומיה של המערערת, אינם יכולים להעיד על ניסיון בעבודת בנייה בתחנות כוח, גם אם נבנה בו מבנה כזה או אחר לגנרטור (זאת מבלי להידרש לטענת חברת החשמל כי עבודות אלה בוצעו על ידי תאגיד אחר). כפי שציין בית המשפט המחוזי, בגדרי ההליך לפיצוי שבו עסקינן, די היה במסקנה כי המערערת לא עמדה בתנאי המכרז כדי להביא לדחיית התובענה. אין אנו נדרשים להכריע, אפוא, בטענות המכוונות להצעתה של בן יקר גת, שאינה צד להליך שלפנינו (טענות כאלה יכולות היו להישמע מפי המערערת בהליך המכוון לבחירת בבן יקר גת או לביטול המכרז. ראו ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נד(1) 883, 891 (2003)). בהיעדר עילה להתערבותנו, הערעור נדחה אפוא. המערערת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪. ניתנה היום, ד' בטבת התש"ע (21.12.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07087120_M09.doc/אמ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il