מדינת ישראל נ. רצון יוסף

פסק-דין בתיק ע"פ 8708/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8708/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' עמית המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 15.9.09, ב-תפ"ח 12/08, שניתן על ידי כבוד השופטים: ה' חטיב, ז' הווארי, ב' ארבל תאריך הישיבה: י"ט בחשון התשע"א (27.10.10) בשם המערערת: עו"ד אושרה פטל בשם המשיב: עו"ד אריה ליכט פסק-דין השופט א' א' לוי: בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע את המשיב, על פי הודאתו, בשורה ארוכה של מעשים מגונים בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין. את העבירות ביצע המשיב בגופן של שתי קטינות ילידות השנים 1999 ו-2000, אותן הכיר בעקבות ידידות ממושכת עם אביה של אחת מהן. עקב אותה הכרות נוצרו בין המשיב למשפחות הקטינות יחסי אמון, והוא הופקד לעתים לשמור עליהן, ואת זאת ניצל כדי לבצע בהן את זממו. מחמת צנעת הפרט וכבודן של הקטינות לא נחזור על פרטיהם של המעשים אותם ביצע המשיב, ונסתפק רק בכך שנאמר כי אלה כללו הפשטת הקטינות מבגדיהן, ונגיעה באיבריהן המוצנעים. בגדרו של הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, עתרה המדינה לגזור למשיב 8 שנות מאסר, בעוד שהמשיב היה רשאי לטעון לעונש כהבנתו. לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש, נדון המשיב ל-54 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות כל אחת מהקטינות בסכום של 10,000 ש"ח. המדינה סבורה כי העונש אותו גזרה הערכאה הדיונית נוטה לקולא, ואין הוא הולם את חומרת המעשים בהם חטא המשיב ואת הצורך להרתיע את הרבים. נטען, כי מעשיו של המשיב פגעו פגיעה קשה בגופן ובנפשן של הקטינות, וחומרה מיוחדת נודעת לריבוי המעשים והתקופה הארוכה בהן נמשכו. לבסוף, הופנינו לחוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות בה נקבע, כי נשקפת מהמשיב מסוכנות בינונית לרצדיביזם מיני, ולא ניתן לשלול קיומה של סטייה מסוג פדופיליה. מנגד, עתר המשיב להותיר את העונש על כנו. השקפת המדינה מקובלת עלינו. במהלך מספר שנים עשה לו המשיב נוהג להשתמש בגופן של קטינות שאותה עת היו בנות 7 ו-8 שנים בלבד, כדי לפרוק בהן את יצרו. הוריהן של הקטינות נתנו במשיב את אמונן עקב היכרות ממושכת עמו, ואת האמון הזה ניצל המשיב כדי לתת פורקן לסטייתו. מעשיו של המשיב מעידים על סכנה הגלומה בו, במיוחד לאחר שאובחן גם כמי שעונה על האבחונים לסטייה פדופילית. לא זו אף זו, המשיב נוטה להשליך את האשם על הקטינות בטענה שהן פיתו אותו, ואפשר שזהו ההסבר לממצאו של המרכז להערכת מסוכנות לפיו המשיב אינו חש כל אמפתיה לנפגעות העבירה ונוטה לעמדה קורבנית. בנסיבות אלו אנו סבורים כי אין בעונש שנגזר על המשיב ביטוי הולם לחומרת מעשיו, תוצאתם וכלל הנסיבות, ולאחר ששמנו לנגד עינינו את ההלכה לפיה אין בית משפט שלערעור ממצה את הדין עם נאשמים, החלטנו להעמיד את רכיב המאסר בפועל על 6 שנים. יתר רכיביו של גזר הדין, יעמדו בעינם. ניתן היום, י"ט בחשון התשע"א (27.10.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09087080_O02.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il