חיים איטח נ. מדינת ישראל - הרבנות הראשית לישראל

8 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8706/23 לפני: כבוד השופט יצחק עמית כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותר: חיים איטח נגד המשיבה: מדינת ישראל - הרבנות הראשית לישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אסנת אהרוני שלחון בשם המשיבה: עו"ד מוריה פרימן פסק-דין השופט יחיאל כשר: העתירה שלפנינו מופנית כנגד החלטת הרבנות הראשית לישראל (להלן: הרבנות או המשיבה) מיום 16.11.2023, שלפיה אישור הסמכתו של העותר כראש צוות שחיטה בחוץ לארץ ברבנות (להלן: ראש צוות), על ידי מנכ"ל הרבנות, ניתן שלא כדין וחסר תוקף משפטי, וכי יש מניעה לשבצו כראש צוות (להלן: החלטת הבטלות להסמכה). העותר מלין על החלטה זו ומבקש כי נורה למשיבה לבטל אותה, ולנמק מדוע התקבלה החלטה זו בניגוד להחלטת מנכ"ל המשיבה מיום 14.11.2023, לפיה הוא אושר לשמש כראש צוות. נוסף על כך, מבקש העותר להורות על קבלת עמדתה של נציבות שירות המדינה לסוגיה העומדת במרכז העתירה. רקע הדברים על פי הנטען בעתירה, העותר עובד בתחום השחיטה הכשרה בחוץ לארץ (להלן: שח"ל או שחיטת חו"ל) החל משנת 1984. העותר החל את עבודתו בתור משגיח ועם השנים התקדם לתפקידים נוספים. בתחילת שנת 2021, אושר לעותר לכהן כממלא מקום ראש צוות. אולם, על פי הנטען בעתירה, במהלך שנת 2022 בוטלה הסמכתו של העותר למלא תפקיד זה. עקב כך, ביום 29.6.2022 פנה העותר, באמצעות בא כוחו, אל המשיבה, בבקשה לאשר את הסמכתו לעמוד בראש צוותי שחיטה. ביום 27.7.2022 השיבה הלשכה המשפטית ברבנות לפנייתו של העותר, והבהירה כי העותר "מעולם לא הוסמך לשמש כראש צוות". בנוסף, בתגובתה, עמדה הלשכה המשפטית ברבנות על כך שבהתאם לנהלים, כדי להיות מוסמך כראש צוות על המועמד לעבור הליך הסמכה הכולל, בין היתר, בחינה עיונית ובחינה מעשית, וכי בתיקו האישי של העותר לא נמצא תיעוד של הסמכה לשמש כראש צוות, כך שאין לקבל את טענתו כי הסמכתו בוטלה. כן צוין בתגובה זו כי במהלך ימי הקורונה אושר לעותר לשמש, זמנית, כממלא מקום ראש צוות, בשל מחסור בראשי צוותים, וכי קיימת הבחנה ברורה בין מחליף לבין ראש צוות מוסמך. בסיום תגובתה של הלשכה המשפטית ברבנות, הובהר כי ככל שהעותר מעוניין להיות משובץ כראש צוות עליו לעמוד בתנאים הנדרשים ולעבור את תהליך ההסמכה הנדרש. ביום 17.5.2023 שלח מנכ"ל המשיבה מכתב לעותר, בו הובהר כי: "בעיון חוזר בתיקך האישי עולה שאין אפשרות לאשר את קידומך לראש צוות אלא אם כן תעבור שוב את המבחן העיוני לרו"צ כנדרש". ביום 19.6.2023, ככל הנראה בעקבות פניות העותר, התקיימה ישיבה במחלקת שחיטת חו"ל של המשיבה (להלן: הישיבה מיום 19.6.2023), בה נדון עניינו של העותר. במהלך הישיבה הוצג מכתב מטעם הדיין הרב חיים וקנין (להלן: הרב וקנין), שלפיו הוא בחן את העותר, במועד כלשהו בעבר, במבחן עיוני ובמבחן מעשי לראש צוות והעותר עבר את הבחינות ואושר כראש צוות. בסיום הישיבה התקבלה החלטה לפיה העותר מאושר לשמש כראש צוות, וזאת בהסתמך, בין היתר, על מכתבו ודבריו של הרב וקנין. יצוין כי הישיבה כונסה ללא ידיעת הלשכה המשפטית של הרבנות. למחרת, ביום 20.6.2023, קיבל העותר מכתב ממנכ"ל המשיבה המודיע לו כי הוחלט לאשר את הסמכתו כראש צוות. על פי אישור זה, שובץ העותר כראש צוות בפועל בארגנטינה החל מיום 31.7.2023. לאחר שנודע ליועץ המשפטי של המשיבה, ביום 7.9.2023, כי העותר אושר כראש צוות, פנה למנכ"ל המשיבה וביקש לקבל את התייחסותו. על רקע זה התקיימה ישיבה של ועדת שח"ל ביום 28.9.2023, מבלי שהיועץ המשפטי זומן אליה. בישיבה נקבע, בין היתר, כי העותר לא מאושר לעת עתה לשמש בתפקיד של ראש צוות "בעונה הקרובה" – עונת חורף התשפ"ד. בעקבות זאת, שלח מנכ"ל המשיבה מכתב לעותר בו ציין כי הוחלט שלא לדון בעניינו ועל כן אינו מאושר לעת עתה לשמש כראש צוות. ביום 30.10.2023 התקיימה ישיבה נוספת של ועדת שח"ל, אשר על פי העתירה ונספחיה גם העותר נכח בה. מפרוטוקול הישיבה עולה כי התקבלה החלטה שלפיה העותר "מאושר לראש צוות", וכן כי הטענות שהופנו כנגדו בהקשר ל"התנהלות שאינה הולמת" תתבררנה בוועדת משמעת. יצוין כי הייעוץ המשפטי של המשיבה לא זומן גם לישיבה זו, ולא הועברה לעיונו טיוטת הפרוטוקול טרם הפצתו, או העתק הפרוטוקול לאחר הפצתו. לאחר שנודע ליועץ המשפטי ברבנות אודות הדיון, הוצאה על ידו הבהרה שלפיה היו פגמים בדיון מיום 30.10.2023, ולא ניתן לראות בהחלטה שהתקבלה בו כבעלת תוקף משפטי. עוד הובהר, כי לצורך אישור ראש צוות יש צורך במבחן עיוני, הכשרה מעשית, ותק בתפקידים קודמים, אישור של ועדה מקצועית המורכבת מנציגי אגף הכשרות והלשכה המשפטית, ואישור הוועדה לשחיטת חו"ל. היועץ המשפטי הוסיף וציין כי מועמדותו של העותר, כמו גם של מועמדים אחרים, לא נדונה בוועדה המקצועית האמורה ולכן לא ניתן לקבל החלטה בדבר מינויו. חרף האמור, ובניגוד להבהרת היועץ המשפטי, ביום 14.11.2023 שלח מנכ"ל המשיבה לעותר מכתב בו הודיע כי בדיון שהתקיים ביום 30.10.2023, בפני ועדת שח"ל, הוחלט כי הוא מאושר לראש צוות וכי הטענות נגדו תתבררנה בוועדת המשמעת. ביום 15.11.2023 שלח בא-כוחו של העותר מכתב למנכ"ל המשיבה בבקשה לבטל כל כוונה להעמידו לדין משמעתי. למחרת, ביום 16.11.2023, לאחר שהתקבל בלשכה המשפטית ברבנות מידע לפיו התעתד העותר לצאת לחו"ל כראש צוות, יצר היועץ המשפטי של המשיבה קשר טלפוני עם העותר כדי לשקף את מצב הדברים המשפטי, כפי שהוא להשקפתו, הנוגע להסמכתו של העותר כראש צוות. לאחר מכן נשלח לעותר מכתב מטעם היועץ המשפטי, ובו צוין כי אישור הסמכתו כראש צוות ניתן שלא כדין ועל כן חסר תוקף משפטי. במקביל, שלח היועץ המשפטי של המשיבה מכתב ליבואני הבשר, שנועד להביא לידיעתם כי אישור ההסמכה שניתן לעותר, ניתן שלא כדין ומשכך יש מניעה לשבץ את העותר כראש צוות. ביום 19.11.2023 פנה העותר ליועץ המשפטי של המשיבה וביקש כי ישעה זמנית את החלטתו בעניין ביטול הסמכתו כראש צוות. במענה לפניית העותר, ביום 29.11.2023, שלח היועץ המשפטי של המשיבה מכתב מנומק בו פירט את השתלשלות הדברים בעניינו של העותר והפגמים שנפלו בבחינת עניינו. בין היתר, צוין כי עניינו של העותר לא הובא בפני הדרג המקצועי כנדרש, וכי כאשר עניינו יובא כדין בפני הדרגים המתאימים ניתן יהיה לדון במכלול ההיבטים הנדרשים לצורך בחינת מועמדותו, ובהם מכתבו של הרב וקנין. ביום 30.11.2023 פנה העותר פעם נוספת למשיבה, כאשר לפנייה זו צורפה טיוטת העתירה דנן. ביום 10.12.2023 הוגשה העתירה דנן. להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 17.1.2024 התכנסה ועדת המשמעת לדון בעניינו של העותר, וזאת חרף עמדתו של היועץ המשפטי של הרבנות שלפיה יש קושי משפטי בעצם קיום הדיון. העתירה דנן וטענות הצדדים לשיטתו של העותר, די בכך שנקבע מפורשות, בישיבה מיום 19.6.2023, לאחר בחינה הלכתית עיונית ומעשית, כי הוא מאושר לשמש כראש צוות. בנוסף לכך, העותר מדגיש כי שימש בפועל כראש צוות בארגנטינה. לטענתו של העותר, החלטת היועץ המשפטי של המשיבה, אשר מונעת ממנו לשמש כראש צוות, מהווה חריגה חמורה מסמכות, ופסולה מכמה טעמים. כך, לטענת העותר לא ניתנה לו כל הזדמנות להציג את טיעוניו בנושא בטרם התקבלה ההחלטה, ולא התאפשר לו לעיין מראש בחומר עליו התבססה ההחלטה, באופן הנוגד את עקרונות הצדק הטבעי. עוד טוען העותר כי מדובר בהחלטה פוגענית ולא מידתית, שאינה מבוססת על סיבה עניינית, ושלא נומקה. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים זרים הנוגעים למחלוקות שבין המנכ"ל לבין היועץ המשפטי ברבנות. מוסיף העותר וטוען, כי החלטת המשיבה פוגעת פגיעה קשה בחופש עיסוקו ובמצבו הכלכלי, שלא במידתיות ובניגוד לחוק יסוד: חופש העיסוק. לצד זאת אף שמו הטוב נפגע עקב המכתב שנשלח ליבואנים ביום 16.11.2023 לפיו אין להעסיק את העותר כראש צוות, וזאת מבלי לציין את הסיבה לביטול אישור ההסמכה. לטענת העותר, עניינו נמנה עם המקרים החריגים שבהם יש להתערב בשיקול הדעת של מי שהוסמך לבחון את הכשירות המקצועית, שכן נפל פגם חמור בהחלטה מיום 16.11.2023 המצדיק זאת. לעניין זה טוען העותר כי ניתן לו אישור לשמש כראש צוות פעמיים, כי לא התקיים הליך מתאים לביטול האישור שניתן, וכי לא ניתן נימוק המניח את הדעת להחלטה. כמו כן, לטענתו של העותר, העתירה עוסקת בנושא בעל חשיבות ציבורית המצדיק את התערבותו של בית המשפט. בתגובתו לעמדת המשיבה ולהצעתה לפיה יכול העותר לעבור הכשרה מחודשת (שהוגשה, ברשות, ביום 15.5.2024), טוען העותר כי ביום 6.5.2024 קיבל מכתב דרישה לתשלום עבור הכשרה לתפקיד ראש צוות. מהמכתב עולה כי העותר נדרש לשלם עבור הכשרה בת מספר ימים סכום של כ-2,082 ש"ח, חרף העובדה שכבר נבחן ואושר לכהן כראש צוות, לטענתו. המשיבה, מנגד, סבורה כי דין העתירה להידחות על הסף ולחלופין לגופה, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטה לפיה אישור הסמכתו של העותר כראש צוות ניתן שלא כדין. לשיטתה, החלטת הבטלות להסמכה התקבלה בהתאם להוראות הדין. המשיבה סבורה כי בהליך הסמכתו של העותר לראש צוות נפלו פגמים פרוצדורליים היורדים לשורש ההליך, ולכן, נכון לעת הזו, העותר לא יכול לכהן כראש צוות שחיטה בחו"ל, עד לבחינת עניינו מחדש בהתאם לנהלים. לטענת המשיבה, ההחלטה לאשר את העותר כראש צוות, שהתקבלה בישיבה מיום 19.6.2023, התקבלה שלא בהתאם לנוהל "דרישות סף לקבלת הסמכה למקצועות השחיטה במערך שחיטת חו"ל" (להלן: נוהל דרישות הסף), מבלי שהעניין נדון בהרכב הוועדה המקצועית הקבוע בסעיף 7.5 לנוהל דרישות הסף, הכולל נציג של השלכה המשפטית, ומבלי שהעניין נדון על ידי ועדת שח"ל. עוד נטען, כי גם בישיבה שהתקיימה ביום 30.10.2023 נפלו פגמים היורדים לשורש ההליך. כך, בישיבה זו לא נטלו חלק הן יו"ר ועדת שח"ל הן נציג מטעם הלשכה המשפטית של המשיבה – כנדרש בנוהל דרישות הסף ובתקנון הרבנות הראשית. לעמדת המשיבה, על רקע הפגמים האמורים, יש להחזיר את בחינת הסמכתו של העותר כראש צוות לוועדה המקצועית, בהתאם לסעיף 7.5 לנוהל דרישות הסף, אשר תדון בשאלת כשירותו והתאמתו לתפקיד זה. לאחר מכן, במידת הצורך, יש להביא את עניינו של העותר לדיון בוועדת שח"ל, אשר תדון אף היא בשאלת כשירותו של העותר והתאמתו לתפקיד. במסגרת זו, כך נטען, ניתן יהיה לדון בעניינו של העותר ובטענותיו, לרבות בעניין תנאי כשירותו ועמידתו במבחן עיוני ובמבחן מעשי לתפקיד ראש צוות, ובכלל זאת בחינת הנפקות והתוקף שיש למכתבו של הרב וקנין. המשיבה הבהירה כי ככל שהעותר יעמוד בדרישות ובנהלי המשיבה לצורך הסמכתו כראש צוות, יעבור את ההליך הנדרש, וכן יוחלט על-ידי הוועדות כי הוא מתאים וכשיר לתפקיד, תהא פתוחה בפניו הדרך לשמש כראש צוות שחיטה. אשר לטענת העותר לפיה שימש בפועל בתפקיד ראש צוות ואין מניעה שימלא תפקיד זה כעת, טוענת המשיבה כי בעבר שימש העותר אך כממלא מקום ראש צוות. המשיבה מוסיפה ומסבירה כי תפקיד ממלא המקום שמור למצבים חריגים, כפי שהיה בימי הקורונה בשל מחסור בבעלי תפקידים במערך שחיטת חו"ל. על כן, אושר לעותר לשמש כממלא מקום ראש צוות, באופן נקודתי, ולא קבוע. המשיבה מפנה לכך שביום 31.10.2016 הודע לעותר כי לא עמד בציון הנדרש, בבחינה העיונית שנערכה לו לעניין הסמכה לראש צוות. לטענת המשיבה, יש לדחות את טענת העותר לפיה החלטת המשיבה פוגעת באופן קשה בחופש העיסוק שלו. לשיטתה, העותר שימש במגוון תפקידים אשר דורשים תנאי כשירות והתאמה, בהם עמד, וכך יוכל גם לשמש בתפקיד של ראש צוות אולם זאת רק לאחר עמידה בתנאי הכשירות וההתאמה שנקבעו בנהלים. לעניין זה נטען כי לעותר אין זכות קנויה לשמש כראש צוות מבלי שעבר את הליכי ההסמכה המתאימים. ביחס לבקשת העותר להורות על קבלת עמדתה של נציבות שירות המדינה לסוגיה העומדת במרכז העתירה, מציינת המשיבה כי העתירה הובאה לידיעת הלשכה המשפטית בנציבות שירות המדינה, אך זו איננה גורם רלוונטי לעניינו של העותר משלא מתקיימים יחסי עובד-מעסיק בין העותר לבין המדינה. לבסוף, הובאה עמדתו של מנכ"ל המשיבה, בה צוין, בין היתר, כי אף אם נפלו פגמים בהליך, אין מניעה מבחינתו לזמן מחדש את ועדת שח"ל בהתאם לנהלים. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה, בתגובה המקדמית מטעם המשיבה ובתגובת העותר לה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות (ראו והשוו: בג"ץ 4677/24 עויסאת נ' משרד הבריאות, פסקה 7 (21.7.2024)). המחוקק ראה חשיבות של ממש בהקפדה על כך שמוצרי מזון, המוצגים ככשרים, הם אכן כאלה, ומשכך חוקק את חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, המסדיר את מינוי הגורמים המפקחים על תחום הכשרות. בהתאם לסעיף 7 לחוק הנ"ל, רק מי שהוסמך על ידי הרבנות רשאי לעסוק בשחיטה ולהציג בשר שנשחט על ידו ככשר. לצד הסדרת כשרות הבשר שנשחט בישראל, הרבנות אחראית גם על היבטים נוספים של אסדרת תחום הכשרות, ובכלל זאת, מתן תעודת הכשר לבשר מיובא. סעיף 2 לחוק הבשר ומוצריו, התשנ"ד-1994, קובע כי בכפוף למקרים מיוחדים, "לא ייבא אדם בשר אלא אם כן קיבל לגביו תעודת הכשר", כאשר תעודת הכשר בחוק זה מוגדרת כ-"תעודת הכשר לבשר מיובא שנתנה מועצת הרבנות הראשית לישראל או מי שהיא הסמיכה לענין זה". על כן, תעודת הכשר כאמור היא תנאי הכרחי ליבוא בשר כשר לישראל. פיקוח ראוי של הרבנות על יבוא הבשר הכשר, באמצעות הקפדה על מתן תעודות ההכשר רק במקרים המתאימים, הכרחי כדי שלא להכשיל את הציבור שומר הכשרות, וכדי להגשים את המטרות שקבע המחוקק. בפועל, תעודות הכשרות מונפקות על ידי מנהל אגף שחיטת חו"ל ברבנות, בהסתמך על דו"חות של ראשי צוותי השחיטה, ומכאן החשיבות שבהקפדה על הסמכתם הנאותה של ראשי הצוותים. לשם כך, הסמכתם של ראשי צוותי השחיטה וכן החברים בצוותים אלו נעשית על ידי המשיבה, בהתאם לנוהל דרישות הסף שנקבע על ידה, ויש חשיבות רבה בהקפדה על כללים אלו (ראו: בג"ץ 1448/20 אדלר נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל – ועדת משמעת, פסקה 10 (10.5.2020), להלן: עניין אדלר). סעיף 7 לנוהל דרישות הסף מפרט את התנאים המצטברים הנדרשים לשם הסמכה לתפקיד ראש צוות, ובהם עמידה במבחן עיוני ובמבחן מעשי, חפיפה לתפקיד, ואישור של הוועדה לשיטת חו"ל, מטעם מועצת הרבנות הראשית, כי המועמד מתאים מבחינת אופיו ואורח חייו לשמש כראש צוות שחיטה מטעם הרבנות. בנוסף לכך, הסמכה לראש צוות מותנית בתנאי נוסף שנקבע בסעיף 7.5 לנוהל דרישות הסף: "הסמכה לתפקיד ראש צוות לא תינתן בטרם אישרה זאת ועדה בה חברים ראש אגף הכשרות הארצי, מנהל מחלקת שחיטת חו"ל ונציג הלשכה המשפטית, לאחר שתוודא כי המועמד עבר את הליכי ההסמכה הדרושים לתפקיד זה". כפי שעולה מתגובת המשיבה, החלטת הבטלות להסמכה, עליה מלין העותר, מבוססת על כך שנפלו פגמים, היורדים לשורש ההליך, בהליך הסמכתו לראש צוות: ראשית, ההחלטה התקבלה, בישיבה מיום 19.6.2023, מבלי שהעניין נדון בהרכב הנדרש לפי סעיף 7.5 לנוהל דרישות הסף, שכן הייעוץ המשפטי של המשיבה לא זומן לישיבה ולא נכח בה. שנית, גם בישיבה שהתקיימה ביום 30.10.2023 נפל פגם היורד לשורש ההליך שכן בישיבה לא נטלו חלק יו"ר ועדת שח"ל ונציג מהלשכה המשפטית, כנדרש. שלישית, עניינו של העותר לא נדון בנפרד בפני ועדת שחיטת חו"ל כנדרש לפי סעיף 7.1.5 לנוהל תנאי הסף. יצוין כי לצד פגמים אלו, התגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לעמידה של העותר, בהצלחה, במבחן העיוני לתפקיד של ראש צוות. מחד גיסא, אישר הרב וקנין, בתצהירו שצורף לעתירה שבפנינו, כי העותר עבר את המבחן העיוני ואת המבחן המעשי תחת פיקוחו (אם כי לא מצוין המועד בו ארע הדבר). מאידך גיסא, טוענת המשיבה כי על פי הנתונים המצויים בידה, העותר לא עבר את המבחן העיוני הרשמי מטעמה כדי לשמש בתפקיד של ראש צוות שחיטה (לאחר שניגש ולא עמד בציון הנדרש). לנוכח שלושת הפגמים המנויים לעיל איני נדרש למחלוקת זו, וניתן להניח כי טענות הצדדים תתבררנה במהלך בחינת הסמכתו של העותר כראש צוות, כשזו תעשה בהתאם לנוהל דרישות הסף. לנוכח הפגמים עליהם עמדתי לעיל, ובשל החשיבות שבהקפדה על הפיקוח ועל הבקרה על צוותי השחיטה המופקדים על הליכי השחיטה והכשרות של הבשר המיובא, ובפרט נוכח חשיבות תפקידו של ראש הצוות במתן תעודות ההכשר, נראה כי החלטת הבטלות להסמכה ניתנה כדין: המשיבה ביטלה את אישור הסמכתו של העותר כיוון שאישור זה ניתן שלא בהתאם לנוהל דרישות הסף. בהקשר זה, יובהר כי על אף המחלוקת שבין מנכ"ל המשיבה והיועץ המשפטי של הרבנות, בעתירה שלפנינו הובאה עמדתה המוסמכת של המשיבה, שלפיה נפלו פגמים בהליך הסמכתו של העותר לראש צוות, ושעל כן החלטת הבטלות להסמכה מוצדקת. משעה שזו עמדתה המוסמכת של המשיבה בעתירה זו, איני נדרש לעמדות הסותרות של הגורמים השונים במשיבה לאורך הדרך. כידוע, בית המשפט לא ייטה להתערב בשיקול הדעת של מי שהוסמך לבחון את הכשירות המקצועית בנושא מסוים, אלא אם הוכח כי שיקול הדעת לוקה בפגם של שיקולים זרים או בפגם אחר מן הפגמים שיש בהם כדי לפסול שיקול דעת מינהלי (ראו: עניין אדלר, פסקה 13). בענייננו, אין מקום להתערב בשיקול דעתה של המשיבה שלא לאפשר לעותר לשמש כראש צוות שעה שאישורו לכך ניתן במסגרת הליך שנפלו בו פגמים כמפורט לעיל. יצוין כי לא ראיתי ממש בטענות העותר לפגיעה בחופש העיסוק ובשמו הטוב, עד כדי התערבות בית המשפט בהחלטה נושא העתירה. לעותר אין זכות קנויה לשמש בתפקיד ראש צוות, או בכל תפקיד אחר, מקום בו נפלו פגמים בהליך אישור הסמכתו. יודגש (והדבר הובהר הבהר היטב על-ידי המשיבה) כי אין בהחלטת הבטלות להסמכה כדי לחסום את דרכו של העותר מלשמש כראש צוות שחיטה לאחר בחינה מחודשת של הסמכתו בהתאם לנוהל דרישות הסף. כך, בהתאם לעמדת המשיבה (כפי שהובאה בפסקה 50 לתגובתה), יש להחזיר את בחינת הסמכתו של העותר לוועדה המקצועית לפי סעיף 7.5 לנוהל דרישות הסף, אשר תדון בשאלת כשירותו לתפקיד. לאחר מכן ניתן יהיה להביא את עניינו בפני ועדת שח"ל שתבחן גם היא את כשירותו והתאמתו של העותר, ותדון בטענותיו, לרבות בעניין עמידתו במבחן המעשי ובמבחן העיוני וכן בנפקות מכתבו של הרב וקנין. ככל שיעמוד העותר בדרישות ויימצא מתאים וכשיר יוכל לשמש כראש צוות מטעם המשיבה. בנסיבות כמפורט לעיל, אין עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטותיה של המשיבה נושא עתירה זו. למותר לציין כי ככל שלעותר תהיינה השגות באשר להחלטות המשיבה בהמשך הדרך, תהא פתוחה בפניו הדרך לממש את זכויותיו על פי דין בהקשרן של החלטות עתידיות כאמור. הערה לפני סיום. בצד עמדתי כי אין להתערב בהחלטת המשיבה לקבוע את בטלות החלטת הסמכתו של העותר כראש צוות, התמונה המצטיירת מהעובדות שבפנינו, ביחס להתנהלותה של המשיבה עובר להחלטה זו, אינה משביעת רצון. המצב בו היועץ המשפטי של רשות ציבורית נאלץ להוציא מכתבים, לרבות לצדדים שלישיים, הקובעים כי החלטה הנחזית להיות החלטה של הרשות התקבלה שלא כדין ובניגוד לנהלים ולכן חסרת תוקף, יש בו כדי להציב תמרור אזהרה גם במבט צופה פני עתיד. חזקה על המשיבה כי תקפיד בעתיד שלא תצאנה החלטות סותרות מתחת ידיה, וכי החלטותיה בעניין אישור ראשי צוותים תינתנה אך ורק לאחר קיום הליך מלא בהתאם לנוהל דרישות ההסמכה. העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז באב התשפ"ד (‏21.8.2024). יצחק עמית שופט יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת