פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 870/08

פ.א.ס תשתיות וחשמל בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק תביעה שהגישה חברה בהקפאת הליכים נגד נושיה, בטענה כי התביעה לא דווחה בהסדר הנושים המקורי.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 09/08/2009 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 870/08 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הסדר נושים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק תביעה שהגישה חברה בהקפאת הליכים נגד נושיה, בטענה כי התביעה לא דווחה בהסדר הנושים המקורי.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 870/08

פ.א.ס תשתיות וחשמל בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק תביעה שהגישה חברה בהקפאת הליכים נגד נושיה, בטענה כי התביעה לא דווחה בהסדר הנושים המקורי.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

חברה שהייתה בהליכי הקפאת הליכים הגישה תביעה נגד בנק וגורמים נוספים. בית המשפט המחוזי מחק את התביעה בטענה שהחברה לא דיווחה על קיומה של תביעה זו במסגרת הסדר הנושים הראשון שלה, ובכך פגעה בהסתמכות הנושים. החברה ערערה לבית המשפט העליון. השופט גרוניס קבע כי אמנם היה על החברה לדווח על התביעה, אך מאחר שהנושים ידעו על קיומה במסגרת הסדר נושים מאוחר יותר, ומאחר שהגשת תביעה על ידי החברה (ולא נגדה) אינה מחייבת אישור מיוחד לפי סעיף 350 לחוק החברות, אין מקום למנוע ממנה את יומה בבית המשפט. הערעור התקבל והתביעה הוחזרה לדיון בבית משפט השלום.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים א' גרוניס
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פ.א.ס תשתיות וחשמל בע"מ

נתבעים

  • בנק לאומי לישראל בע"מ
  • משרד עו"ד אקהוז טלמור שילה ודכנו
  • סלע שולדר חבר להשקעות בע"מ
  • דב שולדר
  • שולדר חברה לבניה בע"מ
  • הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • התביעה נגד הבנק מבוססת על עובדות שהיו ידועות לבנק עוד במסגרת הליכי תביעת החוב הקודמים.
  • הסדר הנושים השני משנת 2006 כלל פירוט אודות התביעה, והנושים הסכימו להסדר בידיעה זו.
  • הגשת תביעה על ידי החברה אינה טעונה אישור בית משפט לפי סעיף 350 לחוק החברות.
טיעוני ההגנה
  • התביעה הוגשה ללא אישור בית המשפט המחוזי כנדרש.
  • העובדות נשוא התביעה היו ידועות למבקשת עובר לאישור הסדר הנושים הראשון, והיא לא דיווחה עליהן, דבר הפוגע בהסתמכות הנושים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם אי-דיווח על זכות תביעה בהסדר נושים ראשון מונע הגשת תביעה לאחר מכן.
  • האם הגשת תביעה על ידי חברה בהקפאת הליכים מחייבת אישור בית משפט.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסדר הנושים משנת 2006 שכלל פירוט אודות התביעה.
  • פרוטוקול הדיון בערעור הקודם המעיד על ידיעת הבנק בדבר טענות המבקשת.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
פש"ר 467/06
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

תגיות נושא

  • הסדר נושים
  • הקפאת הליכים
  • חוק החברות
  • מחיקה על הסף

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

10000

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • ביטול החלטת בית המשפט המחוזי למחוק את התביעה
  • המשך ניהול התביעה בבית משפט השלום

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק רע"א 870/08 בבית המשפט העליון רע"א 870/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס המבקשת: פ.א.ס תשתיות וחשמל בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. בנק לאומי לישראל בע"מ 2. משרד עו"ד אקהוז טלמור שילה ודכנו 3. סלע שולדר חבר להשקעות בע"מ 4. דב שולדר 5. שולדר חברה לבניה בע"מ 6. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בפש"ר 467/06 מיום 31.12.07 שניתן ע"י כב' סגן הנשיא ג' גינת בשם המבקשת: עו"ד א' א' עבוד בשם המשיב 1: עו"ד נ' בר-דוד בשם המשיב 2 ו-3: עו"ד ע' מיכלין בשם המשיב 6: עו"ד י' בית-און פסק-דין 1. המבקשת הינה חברה לעבודות בניה. החברה התקשרה בהסכם עם המשיבה 3, חברת סלע שולדר חברה להשקעות בע"מ, לביצוע עבודות בניה בפרויקט מגורים. המשיב 1, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן - הבנק), העמיד למבקשת מימון לצורך ההתקשרות בהסכם. במרוצת הזמן נקלעה המבקשת לקשיים כלכליים. בשנת 2004 ניתן לגביה, לבקשתה, צו הקפאת הליכים. ביום 3.11.04 אישר בית המשפט המחוזי הסדר נושים למבקשת. ביום 29.1.06 הגישה המבקשת לבית משפט השלום בחיפה תביעה בסך מיליון ש"ח נגד המשיבים. בית משפט השלום הורה על מחיקת התביעה על הסף, וזאת מחמת היעדר אישור של בית המשפט המחוזי להגשתה. המבקשת ערערה על ההחלטה. ביום 2.7.07 הורה בית המשפט המחוזי, כי למבקשת תינתן ארכה של 120 ימים, במהלכם תוכל לפנות לבית המשפט לצורך אישור הגשת התביעה או תציג אישור לכך שהקפאת ההליכים הסתיימה. בעקבות זאת, הגישה המבקשת ביום 23.7.07 לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור הגשת התביעה. בית המשפט אישר את הבקשה במעמד צד אחד. המשיבים הגישו בקשה לביטול ההחלטה. ביום 31.12.07 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא ג' גינת) את הבקשה והורה על מחיקת התביעה. בית המשפט קבע, כי מאחר שהעובדות נשוא התביעה היו ידועות למבקשת עובר לאישור הסדר הנושים, אין לאפשר לה להגיש את התביעה לאחר שההסדר אושר. זאת, שכן הנושים הסתמכו על מצבת הזכויות והחובות של החברה, כפי שהוצגה להם בהסדר. על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי. יצוין, כי ביצוע ההחלטה בדבר מחיקת התביעה עוכב עד להכרעה בבקשה הנוכחית (החלטת כב' השופט ח' מלצר, מיום 6.5.08). 2. על מנת להבהיר את התמונה העובדתית בכללותה, יצוין כי במסגרת הסדר הנושים משנת 2004 הגיש הבנק תביעת חוב נגד המבקשת. בתגובה, העלתה המבקשת טענת קיזוז, אשר התקבלה על-ידי הנאמן. הבנק הגיש ערעור על החלטת הנאמן וזה התקבל בהסכמת הצדדים, בלא ששאלת הקיזוז נדונה לגופה. נוסיף, כי ביום 18.6.06 הגישה המבקשת לבית המשפט בקשה לאישור הסדר נושים חדש. בבקשה הוזכרו פרטי התביעה שהוגשה נגד המשיבים. ביום 13.12.07 קבע בית משפט זה, כי המבקשת מופטרת מחובותיה כלפי נושים, בהתייחס לחובות אשר נוצרו עד למועד הגשת בקשת ההסדר השנייה (ע"א 2598/07 פ.א.ס. תשתיות חשמל בע"מ נ' אקרשטיין תעשיות בע"מ). 3. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות המשיבים, וכן שמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. הקושי במקרה דנא מתעורר כתוצאה מכך שהמבקשת לא הציגה את פרטי התביעה נגד הבנק במסגרת הבקשה להסדר נושים משנת 2004. אכן, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, היה על המבקשת לציין במסגרת הסדר הנושים את העובדה כי יש לה טענות נגד הבנק. זאת, כחלק מפירוט הנכסים והזכויות של החברה (ראו גם, סעיף 7 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002)). לצד זאת, אני סבור כי בנסיבות המקרה מתקיימות מספר סיבות המצדיקות התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי. ראשית, כמתואר לעיל, במסגרת תביעת החוב שהגיש הבנק נגד המבקשת, העלתה המבקשת טענת קיזוז. התביעה העומדת ביסוד הבקשה דנא מושתתת ברובה על אותן העובדות העומדות ביסוד טענת הקיזוז. אמנם, בסופו של דבר טענת הקיזוז לא התקבלה. ואולם, עיון בפרוטוקול הדיון בערעור שהגיש הבנק מלמד, כי באי-כוח הצדדים הסכימו לכך שהחלטת הנאמן בדבר הקיזוז תבוטל, מבלי שטענת הקיזוז הוכרעה לגופה. היינו, הבנק ידע כי למבקשת טענות נגדו, וכי ייתכן שתוגש תביעה בעילה זו. 4. שנית, הסדר הנושים העדכני (משנת 2006) כלל פירוט אודות התביעה. הנושים שחתמו על הסדר זה עשו זאת בידיעה שלמבקשת יש טענות מסוימות נגד הבנק. אלמלא נזכרה זכות התביעה הנטענת בהצעת ההסדר השנייה, ייתכן שהיה מקום לשקול ביטולו של ההסדר או למצער ליתן אפשרות לנושים לשקול מחדש עמדתם באשר להסדר. אולם, משהנושים נתנו הסכמתם להסדר תוך ידיעה על תביעת החברה נגד הבנק, אין מקום למנוע מהמבקשת להעלות את טענותיה בפני ערכאה שיפוטית. לבסוף, יש ליתן משקל לכך שהתביעה העומדת במוקד הבקשה הינה תביעה המוגשת על-ידי החברה. זאת, להבדיל מתביעה נגד החברה, אשר סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, קובע בלשון מפורשת כי הגשתה טעונה אישור של בית המשפט (ראו גם, ע"א 6526/06 שחם נ' התכוף בע"מ (בהסדר נושים) (טרם פורסם, 31.7.2007)). 5. לסיכום, לשיטתי הגשת התביעה על-ידי המבקשת אינה טעונה עוד אישור בית המשפט וזו תמשיך להתנהל בבית משפט השלום. לבנק יעמדו, כמובן, כל טענותיו האחרות, אותן יוכל להעלות במסגרת הדיון בתובענה. בית משפט השלום אף יידרש לטענות שהעלה המשיב 6, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, הנוגעות לתביעה גופה. 6. הערעור מתקבל אפוא והחלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת. המשיב 1 יישא בשכר טרחת עורך דין לזכות המבקשת בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, י"ט באב התשס"ט (9.8.09). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08008700_S07.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il