פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"ב 8691/03
טרם נותח

יהושע פז פיינזלבר נ. שרות בתי הסוהר

תאריך פרסום 28/12/2003 (לפני 8164 ימים)
סוג התיק רע"ב — רשות ערעור בתי סוהר.
מספר התיק 8691/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"ב 8691/03
טרם נותח

יהושע פז פיינזלבר נ. שרות בתי הסוהר

סוג הליך רשות ערעור בתי סוהר (רע"ב)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק רע"ב 8691/03 בבית המשפט העליון רע"ב 8691/03 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' א' לוי המערער: יהושע פז פיינזלבר נ ג ד המשיב: שרות בתי הסוהר ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 10.9.03 בעע"א 1680/03 שניתן על-ידי כבוד השופט צ' גורפינקל המערער: בעצמו בשם המשיב: עו"ד ד' בן חורין פסק-דין השופט א' מצא: ביום 20.7.1985 נעצר המערער בחשד לביצוען של עבירות סמים. הוא הואשם והורשע בעבירות אלו, ועונשו נגזר לחמש שנות מאסר שמניינן מיום מעצרו. ביום 13.5.1987, בעודו מרצה את עונשו, השתתף המערער ברציחתו של אסיר אחר. ביום 15.5.1987 הוצא נגדו צו מעצר בגין עבירת הרצח. לאחר שהורשע בביצוע הרצח ונגזר עליו מאסר עולם, פנה המערער לנשיא המדינה במספר בקשות לקציבת עונשו. ביום 1.5.2000 החליט נשיא המדינה לקצוב את עונש מאסר העולם שהוטל על המערער ל-30 שנה, שמניינן "החל ביום מעצרו". ההחלטה אינה מפרשת, אם כוונתה ליום המעצר בגין עבירת הרצח (15.5.1987), או ליום המעצר בגין עבירות הסמים (20.7.1985). בעקבות זאת פנה המערער בעתירת אסיר לבית-המשפט המחוזי, וביקש לקבוע כי מניין 30 השנים יחל ביום מעצרו בגין עבירות הסמים. עתירתו נדחתה. בסיום החלטתו ציין בית-המשפט המחוזי, כי "העותר רשאי להגיש ערעור על החלטה זו"; ומכאן עלה, לכאורה, כי אין המערער נדרש לקבלת רשות ערעור מאת בית-המשפט העליון. מכאן הערעור שלפנינו. עיינתי בהודעת הערעור ובתגובת המשיב על נספחיה. מסקנתי היא כי דין הערעור להידחות. ראשית אציין, כי החלטת בית-המשפט המחוזי אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות כללית, אלא נסבה כל כולה על נסיבותיו המיוחדות של המקרה. על כן ספק בעיניי אם השופט המלומד אמנם התכוון להעניק למערער רשות-ערעור, או שמא כוונת אמירתו הייתה רק ליידע את המערער בדבר זכותו להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה. אך גם לגוף העניין, אין כל עילה להתערבותנו בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי. בבקשות החנינה שהגיש המערער לנשיא המדינה לא הייתה כל התייחסות לעבירות הסמים. כל שהוזכר בהן היה מאסר העולם שנגזר על המערער בשל עבירת הרצח. ממילא לא ניתן לפרש את החלטת נשיא המדינה כמתייחסת למועד המעצר בגין עבירות הסמים, שחל כשנתיים קודם לביצוע הרצח. הפירוש הסביר היחיד, אפוא, להחלטת הנשיא, הוא כי מניין 30 שנות המאסר שנקצבו למערער יחל מיום מעצרו בגין עבירת הרצח, הוא 15.5.1987. למותר לציין כי אין בקביעה זו כדי למנוע מהמערער לשוב ולפנות לנשיא המדינה בבקשה נוספת, אשר תתייחס במישרין גם לעבירות הסמים. הערעור נדחה. ניתן היום, ג' בכסלו תשס"ד (28.12.03). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03086910_F03.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.