דוד מורר נ. עיריית תל אביב

בבית המשפט העליון ע"א 8682/21 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל המערער: דוד מורר נ ג ד המשיבה: עיריית תל אביב ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום תל אביב מיום 07.12.2021 בבר"ע 41468-09-21 אשר ניתנה על ידי כבוד השופט ט' חבקין בשם המערער: עו"ד יואב מזור פסק-דין מונח לפני ערעור על החלטה בדבר פסלות שופט, שהועבר להכרעתי לפי החלטת הנשיאה א' חיות. 1. המשיבה – עיריית תל אביב – הגישה בבית משפט השלום בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, במסגרת תיק שנפתח לשם פינוי המבקש מדירת מגורים. המבקש הגיש תשובה לבקשה למתן רשות ערעור, ולאחר מכן נערך דיון "מחוץ לפרוטוקול". בסופו של הדיון הכתיב בית המשפט (כב' השופט ט' חבקין) לפרוטוקול את עמדתו-לכאורה, ולפיה קיימים קשיים בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל במספר מישורים. כן הוצעה הצעה לסיום ההליך בהסכמה, וצוין כי ככל שלא יסכים המבקש להצעה זו – זוהי "זכותו המלאה, ותינתן לו זכות טיעון משלימה בנושאים שחיוויתי דעתי הלכאורית בעניינם על סמך החומר הקיים, לאחר מכן זכות טיעון משלימה לעירייה, וייקוב הדין את ההר". לאחר מכן ניתנה החלטה בדבר הגשת טיעון מטעם הצדדים. בעקבות דברים אלה הוגשה למותב בקשת פסלות, ובה הועלו שתי טענות מרכזיות. ראשית, נטען כי דעתו של המותב "ננעלה", כי מסקנותיו הן, למעשה, סופיות, וכי בנסיבות אלה ישנה פגיעה ולו ב"מראית פני הצדק" ביחס לאופן ניהול הדיון. שנית, וכמעין חיזוק לטענה הקודמת, נטען כי לא היה מקום להעלות על גבי הפרוטוקול את הדיון שנערך שלא לפרוטוקול, וכי הדבר מלמד גם הוא על כך שמסקנות בית המשפט הן סופיות. בית משפט השלום דחה את הבקשה. נקבע כי מדובר בהליך ערעורי, שכתבי הטענות בו הוגשו בידי הצדדים, ושהיה בשל למתן החלטה. עוד צוין כי למרות שניתן היה כבר לתת החלטה בהליך, התיר בית המשפט למבקש להגיש כתב טענות נוסף, ולמעשה לבצע "מקצה שיפורים" לטענותיו בעקבות הערותיו של בית המשפט. צוין כי בית המשפט אכן גיבש עמדה-לכאורה, אולם אין בכך פסול בהתאם לשלב בהליך ולשם קידום יעיל של הדיון, כל עוד לא מדובר ב"דעה קדומה". בהתאם, הובהר כי טיעוני הצדדים ייבחנו בלב פתוח ובנפש חפצה. אשר להעלאת הדברים על גבי הפרוטוקול, הובהר כי המבקש עצמו לא נכח בדיון, והעלאת עמדתו של בית המשפט על גבי הפרוטוקול נועדה לשקף לו את הדברים, ולאפשר לבא כוחו להתייחס באופן קונקרטי לשאלות בית המשפט – בבחינת "תיאום ציפיות" לגיטימי. מכאן ערעור זה, שבו שב המערער, בעיקרו של דבר, על טענותיו בבקשה קמא. 2. דין הבקשה להידחות. הליך קמא הוא הליך ערעורי. הדיון נערך במסגרת בקשה למתן רשות ערעור, ולאחר שכתבי הטענות נפרשו ובאופן עקרוני ניתן היה להכריע את ההליך. אין כל פסול – ולעיתים הדבר אף ראוי – כי בשלב דיוני כזה בית המשפט יביע עמדה לכאורה לגבי קשיים שקיימים בעמדתו של צד, ויציע פשרה מסוימת שמשקפת את הסיכונים והסיכויים של הצדדים במסגרת ההליך (ראו ע"א 5035/20 ערוץ 10 החדש בע"מ נ' שרת התרבות והספורט, פסקאות 6-5 (23.7.2020)). עוד עולה כי בית המשפט נקט צעדי זהירות, וציין מספר פעמים כי מדובר ב"עמדה לכאורית", כי הדברים הם "במידת הזהירות הנדרשת, ולמיטב הבנתי", כי הוא "סבור לכאורה", וכי "בדברים אלה חיוויתי את דעתי הלכאורית". עוד הוסיף כי "ככל שה[המערער] לא יסכים להצעתי, וזו כמובן זכותו המלאה, תינתן לו זכות טיעון משלימה בנושאים שחיוויתי דעתי הלכאורית בעניינם". הנה כי כן, לא עולה כי דעת בית המשפט ננעלה. אם ניסוח הדברים לא מבהיר זאת מספיק, באה הסיפא בדבר השלמת הטיעון, שמלמדת בבירור כי בית המשפט נותר פתוח לשמיעת טיעונים והתייחסות נוספת לקשיים שהוצגו. לבסוף, בית המשפט הבהיר במפורש בהחלטתו בבקשת הפסלות כי "אעיין בטיעוני המבקש, ככל שיבחר להגישם, בלב פתוח ונפש חפצה". אין אפוא בסיס בחומר לטענה כי נפגעה מראית פני הצדק שכן הובעה דעה מוקדמת, או כי בית המשפט כבר החליט בהליך באופן סופי. גם הטענה לפיה לא היה מקום להעלות על גבי הפרוטוקול את הדיון שנערך שלא לפרוטוקול – אינה מקימה עילת פסלות. בית המשפט הבהיר כי העלה את הדברים על גבי הפרוטוקול הואיל והמערער עצמו לא נכח באותו יום בבית המשפט, ועל מנת להבהיר לו את התמונה במדויק. השאלה אינה כיצד נכון לרשום את הפרוטוקול מלכתחילה, אלא אם יש בהעלאת הדברים על גבי הפרוטוקול, כשלעצמה, משום עילת פסלות. עניין זה לא הוסבר בערעור. ככל שיש לבא כוח המערער הסתייגות מהעלאת הדברים על גבי הפרוטוקול, ישנן דרכים אחרות להתמודד עם העניין, ובמקרנו עניין זה לבדו אינו מוביל לפסלות. עסקינן בשאלות דיוניות שנפרדות משאלת הפסלות. כך גם ביחס לטענות נוספות שהוזכרו בערעור, כגון שאלות של סמכות או מעין סמכות. מטרתו של הליך הפסלות אינו להעביר בשבט הביקורת את נכונות ההחלטות, אלא לבחון – בהיבט הרלוונטי לענייננו – האם נוצר חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, בהתאם למבחן הקבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כאן, כאמור, לא הוצג בסיס לחשש כזה. 3. הערעור נדחה. ממילא נדחית הבקשה לעיכוב הדיון בבית משפט השלום. מכיוון שלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות, ונוכח זאת מתייתרת הבקשה להפחתת סכום הערובה. ניתן היום, ‏י' בשבט התשפ"ב (‏12.1.2022). המשנה לנשיאה _________________________ 21086820_Z04.docx מא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il