פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 8679/07

אסתר ויזמן נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להחמיר את עונש הפסילה בפועל של המערערת בגין נהיגה בשכרות וביצוע עבירות תנועה חמורות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 10/01/2008 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 8679/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תעבורה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להחמיר את עונש הפסילה בפועל של המערערת בגין נהיגה בשכרות וביצוע עבירות תנועה חמורות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 8679/07

אסתר ויזמן נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להחמיר את עונש הפסילה בפועל של המערערת בגין נהיגה בשכרות וביצוע עבירות תנועה חמורות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערת, נהגת מונית, נתפסה נוהגת בשכרות, נגד כיוון התנועה וללא אורות. בערכאה הראשונה הוטלה עליה פסילה של 9 חודשים, אך בערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי, הוחמר העונש ל-24 חודשי פסילה. המערערת ערערה לבית המשפט העליון בבקשה להקל בעונש בשל נסיבותיה האישיות (גילה, פרנסתה כנהגת מונית, והודאתה). בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי נהיגה בשכרות ברכב ציבורי מהווה סכנה חמורה לציבור, וכי טובת הציבור מחייבת את החמרת הענישה כפי שקבע המחוקק.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' א' לוי, מ' נאור, י' אלון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אסתר ויזמן

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העבירות שבוצעו (נהיגה בשכרות, נגד כיוון התנועה, ללא אורות) מהוות סכנה מוחשית למשתמשי הדרך.
  • טובת הציבור מחייבת הרחקה מהכביש של נהגת רכב ציבורי שביצעה עבירות כה חמורות.
טיעוני ההגנה
  • נסיבות אישיות: המערערת בת 57, אלמנה המפרנסת את עצמה מנהיגה במונית.
  • עבר תעבורתי שאינו מכביד.
  • המערערת הודתה בעובדות, הביעה חרטה והפנימה את הפסול במעשיה.
  • קיימות נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מעונש המינימום הקבוע בחוק.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערערת בעובדות כתב האישום

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"פ 1063/07
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי מרכז

תגיות נושא

  • נהיגה בשכרות
  • עבירות תעבורה
  • פסילת רישיון
  • רכב ציבורי

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
0
חודשי מאסר על תנאי
0
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 8679/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8679/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' אלון המערערת: אסתר ויזמן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, בע"פ 1063/07, מיום2.9.07, שניתן על ידי כבוד השופטת נ' אהד. תאריך הישיבה: ז' בשבט התשס"ח (14.01.08) בשם המערערת: עו"ד אהוד מלמה ; עו"ד תהילה בינו בשם המשיבה: עו"ד עמית אופק פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 25.6.05, בשעה 02:00 לערך, נמצאה המערערת נוהגת בבת-ים במונית ללא אורות דולקים, בניגוד לכיוון התנועה, וכשהיא נתונה תחת השפעתם של משקאות משכרים. המערערת לא התייצבה לדיון בעניינה בפני בית המשפט לתעבורה, ובעקבות כך נגזר לה קנס, פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 24 חודשים, וכן פסילה על-תנאי. בהמשך, עתרה המערערת לבטל את גזר-הדין, ובית המשפט נעתר לה. לאחר שהצדדים טענו לעונש, הועמדה תקופת הפסילה בפועל על תשעה חודשים, וכן נגזרו לה עונשי פסילה ומאסר על-תנאי. בערעור שהגישה המשיבה החליט בית המשפט המחוזי להעמיד את תקופת הפסילה בפועל על 24 חודשים. כמו כן נתנה הערכאה קמא למערערת רשות לערער בפני בית משפט זה, אולם היא לא טרחה לציין אם היא נוהגת כך מיוזמתה או משום בקשה שהונחה בפניה על-ידי המערערת, ומה העילה שהצדיקה, להשקפתה, קיומו של ערעור שני. כך או כך, משיגה המערערת בפנינו כנגד ההחלטה להחמיר בעונש הפסילה בפועל שהושת עליה, ואת זאת היא מנמקת בנסיבותיה האישיות: אשה בת 57, המוצאת את פרנסתה בנהיגה במונית מאז מצא בעלה את מותו בתאונת דרכים; חרף הוותק שלה בנהיגה, עברה התעבורתי אינו מכביד; המערערת הודתה בעובדות שיוחסו לה, הביעה חרטה והפנימה את הפסול שבהתנהגותה. בא-כח המערערת סבור כי מדובר בנסיבות חריגות, אשר הצדיקו סטייה מהעונש הקבוע בחוק (שנתיים), ועל כן שגה בית המשפט המחוזי כאשר החליט לשנות מן העונש. לא מצאנו מקום להתערבותנו בפסק דינה של ערכאת הערעור. המערערת, שהוסמכה לנהוג ברכב ציבורי, נמצאה מבצעת עבירות שבעל רישיון נהיגה בכלל, ונהג ציבורי בפרט, אינם רשאים לחטוא בהן. נהיגה בשעת לילה מאוחרת במונית, בניגוד לכיוון התנועה, ללא אורות ובמצב של שכרות, היא מתכון בטוח ליצירתה של סכנה מוחשית ביותר למשתמשים בדרך. נהגת שלא הצליחה לשנן כלל פשוט ויסודי זה עד תום – טובת הציבור מחייבת שלא תנהג ברכב מנועי. כך היא מצוות המחוקק, ואיננו סבורים כי עניינה של המערערת חייב הקלה מן הסוג שבה נקט בית משפט השלום לתעבורה. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ז' בשבט התשס"ח (14.01.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07086790_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il