פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8676/11

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

העותרת ביקשה צו על תנאי נגד בית הדין הרבני בטענה לחוסר סמכות לדון בתביעות רכוש לאחר מתן פסק דין וסידור גט.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/06/2012 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8676/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סמכות עניינית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה צו על תנאי נגד בית הדין הרבני בטענה לחוסר סמכות לדון בתביעות רכוש לאחר מתן פסק דין וסידור גט.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8676/11

פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

העותרת ביקשה צו על תנאי נגד בית הדין הרבני בטענה לחוסר סמכות לדון בתביעות רכוש לאחר מתן פסק דין וסידור גט.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת פנתה לבג"ץ בבקשה למנוע מבית הדין הרבני להמשיך לדון בתביעות רכוש שהגיש בעלה לשעבר, בטענה כי לאחר מתן פסק הדין לגירושין פקעה סמכותו של בית הדין. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי העתירה הוגשה בטרם מוצו ההליכים בבית הדין הרבני, שכן בית הדין האזורי טרם הכריע בשאלת סמכותו וביקש סיכומים מהצדדים. בנוסף, נקבע כי על פי ההיררכיה המשפטית, על העותרת לפנות לבית הדין הרבני הגדול בערעור אם תהיה לא מרוצה מהחלטת בית הדין האזורי, ולא לבג"ץ בשלב זה. העתירה נדחתה והעותרת חויבה בהוצאות משפט.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ס' ג'ובראן, נ' הנדל, צ' זילברטל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני
  • פלוני
  • פלוני

נתבעים

  • בית הדין הרבני הגדול בירושלים
  • בית הדין האזורי בתל אביב
  • פלוני

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בית הדין הרבני חסר סמכות לדון בתביעות רכוש לאחר שניתן פסק דין וסידור גט.
  • אין לבית הדין סמכות נמשכת.
  • תביעת המדור לקטינים מתנהלת בבית המשפט לענייני משפחה.
טיעוני ההגנה
  • העתירה מוקדמת שכן טרם ניתנה החלטה סופית של בית הדין האזורי בשאלת הסמכות.
  • העותרת לא מיצתה הליכים בערכאות הרבניות.
  • לבית הדין סמכות לדון בתביעות רכוש שלא הוסדרו בהסכם.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוויתור על מחצית הדירה נעשה כנגד חובת המדור לילדים.
  • האם תביעת הרכוש מוצתה בהסכם הפשרה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין
  • פרוטוקול הדיון מיום 17.07.11 בבית הדין הרבני האזורי

תגיות נושא

  • סמכות עניינית
  • בית דין רבני
  • מיצוי הליכים
  • גירושין

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

5000

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בג"ץ 8676/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8676/11 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט צ' זילברטל העותרים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 2. בית הדין האזורי בתל אביב 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד ישראל שרעבי בשם המשיב 3: עו"ד נתנאל ירימי פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. עתירה למתן צו על תנאי, המכוון כלפי בית הדין הרבני הגדול בירושלים, בית הדין הרבני האזורי בתל אביב ובעלה לשעבר של העותרת (להלן: משיב 3), לבוא וליתן טעם מדוע לא דחו את הבקשה שהגיש משיב 3 לבית הדין הרבני האזורי שכותרתה "להמשך דיון ומתן תוקף פס"ד סופי" בעניין רכוש הצדדים, לאחר שכבר ניתן על ידי בית הדין האזורי תוקף של פסק דין להסכם הפשרה ביניהם, אשר בעקבותיו התגרשו הצדדים זה מזו. בהתאם טוענת העותרת כי משנידונה תביעתה למזונות ומדור בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, כי אז החלטות בתי הדין לדון בבקשתו של המשיב 3 ניתנו בחוסר סמכות. 2. להלן העובדות הרלוונטיות לענייננו: העותרת ומשיב 3 נישאו זו לזה ביום 22.8.01 כדמו"י. מנישואין אלו נולדו לצדדים שני ילדים קטינים (עותרים 2 ו-3). ביום 31.12.09, הגישו העותרים תביעה למזונות ומדור כנגד משיב 3 בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן. ביום 20.6.10, הגיש משיב 3 לבית הדין הרבני האזורי תביעת גירושין וכרך אליה תביעת מזונות, משמורת ורכוש. ביום 22.11.10, הופיעו הצדדים בליווי באי כוחם בפני בית הדין הרבני האזורי והציגו את ההסדר אליו הגיעו. בין היתר, הוסכם על הצדדים, כי הם יתגרשו זה מזה במועד הראשון שיקבע על ידי בית הדין. העותרת והילדים ימשיכו להתגורר בדירת המגורים המשותפת עד ליום 30.7.11. לאחר מועד זה יפנו את הדירה וזו תוצע לאלתר למכירה למרבה במחיר בשוק החופשי. עד ליום 31.10.11, הצדדים יפעלו למכירת הדירה. לאחר מועד זה, יתמנו באי כוחם ככונסי נכסים. התמורה שתתקבל ממכירת הדירה תחולק בין הצדדים באופן שווה. כמו כן, נקבע כי הצדדים יחלקו ביניהם בהסכמה את תכולת הדירה עד למועד סידור הגט. כל אחד מהצדדים יישאר בעל החשבון שעל שמו. בית הדין הרבני נתן תוקף של פסק דין להסכם האמור. במקביל, הצדדים המשיכו להתדיין בתביעתה של העותרת למזונות ומדור בבית המשפט לענייני משפחה. ביום 14.4.11, הגיש המשיב 3 לבית הדין הרבני האזורי "בקשה דחופה לקביעת דיון המשך בתביעה הרכושית וליתן פסק דין סופי בתביעה". לטענתו, במסגרת משא ומתן שנוהל בין הצדדים על ידי אחד מדייני ההרכב טרם הגעתם להסכם האמור, ויתר על מחצית מזכויותיו בדירה שקיבל במתנה מאביו ז"ל לטובת העותרת. זאת, "בתנאי שהדבר ייחשב כמילוי חובתו למדור הילדים". הואיל והעותרת מתכחשת לכך בבית המשפט לענייני משפחה ודורשת דמי מדור, הוא מבקש כי בית הדין ייתן הבהרה לפיה "הוויתור שעשה הבעל בפניו על מחצית דירתו נעשה בהסכמה כנגד חובתו למדור ילדיו". כמו כן, טען משיב 3 כי בית הדין הרבני טרם פסק ברכיב הזכויות הסוציאליות אותו כרך לתביעת הגירושין כחלק מעניין הרכוש. משקבע בית הדין האזורי מועד לדיון בבקשה, פנתה העותרת לבית הדין האזורי בבקשה לביטול החלטתו, אך זו נדחתה. על כך הגישה בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול. בהחלטתו קבע בית הדין הרבני הגדול כי עיון בהסכם הגירושין אינו מצביע על קביעה לפיה האמור בהסכם כולל וממצה את כל התביעות ההדדיות בין הצדדים, ומשכך היה מקום לכאורה לקיים דיון בבקשת משיב 3 - "לכן צדק ביה"ד האזורי בהחלטתו." באשר לטענת העותרת לפיה מתנהל במקביל הליך בבית המשפט לענייני משפחה בעניין המזונות ולכן על בית הדין לכבד את הערכאה המקבילה, קבע בית הדין הרבני הגדול כי טענה זו איננה ברורה שעה שבית המשפט עוסק במזונות הקטינים ולא בענייני רכוש שנכרכו לתביעת הגירושין של המשיב 3 לפני שהגיעו הצדדים להסכם. טרם מתן ההחלטה התקיים דיון בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב במסגרתו העלה בא כוח העותרת בפעם הראשונה את הטענה כי לבית הדין אין סמכות להמשיך לדון בתביעת הרכוש של משיב 3 "לאחר שניתן פסק דין ולאחר האקט של סידור הגט". בית הדין קבע כדלהלן: "אם כן, באי כח הצדדים יסכמו לביה"ד האם יש סמכות לביה"ד לדון לאחר גירושי הצדדים להבהרת ההסכם." (פרוטוקול הדיון מיום 17.07.11). 3. בבקשה שלפניי טוענת העותרת כי בית הדין הרבני חסר כל סמכות להמשיך ולדון בתיק לאחר שכבר ניתן בו פסק דין, ובעיקר לאחר שבעקבות פסק הדין הצדדים התגרשו זו מזה. היות שהחוק הקנה לבית הדין הרבני הסמכות לדון בענייני גירושין ומכוח זאת גם בעניינים הכרוכים להם, לאחר הגירושין אין לבית הדין סמכות לדון בתובענה ואין הוא קונה סמכות נמשכת. זאת כל שכן כאשר תביעת המדור לקטינים נידונה בבית המשפט לענייני משפחה עוד טרם הגשת בקשת הבעל לגירושין לבית הדין הרבני. מנגד טוען משיב 3 כי דין העתירה להידחות בהיותה עתירה מוקדמת. זאת מאחר שלא התקבלה החלטה בעניין שאלת סמכותו של בית הדין הרבני לדון בתביעות ההמשך לאחר מתן פסק דין בנושא הגירושין. משהעלתה העותרת טענת חוסר סמכות בפתח דיון ההמשך בתביעות הרכוש של משיב 3, בית הדין האזורי הורה על הגשת סיכומים בשאלת הסמכות. לטענת משיב 3, הוא הגיש סיכומים בעוד שהעותרת לא הגישה סיכומיה עד למועד הגשת תגובתו לעתירה. במקום זאת הגישה העותרת את העתירה דנא. משכך, לדעת משיב 3, ברי שהעתירה מוקדמת היות שטרם ניתנה כל החלטה הקובעת האם יש לבית הדין האזורי סמכות לדון בעניין מושא העתירה, אם לאו. בנוסף, טוען משיב 3 גם לגופה של העתירה כי לבית הדין הרבני סמכות לדון בשתי השאלות בנוגע לתביעות הרכוש שלא הוסדרו בפסק הדין המוסכם ובנוגע להבהרה בעניין משמעות ויתור משיב 3 על מחצית מזכויותיו בדירה. נוכח טענות העותרת בדבר חוסר סמכות, הורה בית משפט זה כי אם אכן ניתנה החלטה הקובעת שהסמכות לדון בעניין מושא העתירה קנויה לבית הדין הרבני, על העותרת להגיש עותק מן ההחלטה. בתגובה, העותרת צירפה החלטות אשר כבר סופחו לעתירה בראשיתה הנוגעות לקביעת מועד דיון המשך בתביעת משיב 3. על כן ניתנה החלטה נוספת המורה לעותרת להגיש החלטה הקובעת בעניין הסמכות שנידון לפני בית הדין האזורי בתל אביב בעקבות הוראתו להגיש סיכומים בנושא. העותרת שבה וצירפה את אותן החלטות, כאשר היא מפנה להחלטת בית הדין הרבני הגדול בבקשת רשות הערעור, המנחה לדבריה את בית הדין האזורי לערוך דיון "להוכחות וחקירות בטענות הרכושיות". לעמדתה קביעה זו - להמשיך את הדיון בתביעת משיב 3 בחלוף שלושה חודשים ממתן הגט וחמישה חודשים לאחר מתן פסק דין סופי בפשרה - בהיעדר סמכות נקבעה. 5. לאחר שעיינו בעתירה, בתגובה לה ובהחלטותיהם של בתי הדין הרבני האזורי והגדול, הגענו למסקנה, כי דין העתירה להידחות על הסף. העתירה דנא תוקפת את החלטות בית הדין מחמת שניתנו בחוסר סמכות. העותרת מפנה להחלטת בית הדין הרבני הגדול הנוגעת לקיומו או אי-קיומו של דיון בבית הדין האזורי, אשר קובעת לכל היותר ש"היה מקום לכאורה לקיים דיון בבקשת הבעל". אין בהחלטה זו הכרעה באשר לקיומה של סמכות בידי בית הדין לדון בעניין מושא העתירה חרף מתן פסק הדין בנושא הגירושין. כבר בראשיתו של דיון ההמשך בבית הדין האזורי בתל אביב נטענה על-ידי העותרת טענת היעדר סמכות. בית הדין האזורי, כמתואר, הורה על הגשת סיכומים בשאלה. עולה מן האמור שהעתירה דנא הוגשה עוד טרם ניתנה החלטתו של בית הדין הרבני האזורי בעניין הסמכות. יתרה על כן, בית הדין הרבני האזורי לא נתן כל החלטה לגופו של התיק המתנהל בפניו לאחר הגשת בקשת הדחייה מצד העותרת ולא המשיך בהליכים הדיוניים. כמו כן, אין עילה להידרש לעתירה כל עוד לא מוצו ההליכים בבית הדין הרבני האזורי. כפי שכבר נקבע, "אין פניה לבית משפט זה יכולה לבוא במקום מיצוי הליכים במערכת האחרת - בית הדין הרבני" (בג"ץ 3216/11 פלוני נ' בד"ר בתל אביב (8.5.2011); בג"ץ 3098/10 פלונית נ' נשיא בד"ר הגדול לערעורים, הרב הראשי לישראל שלמה עמאר (3.5.2010); בג"ץ 9642/07 פלוני נ' פלונית (13.2.2008); בג"ץ 4401/01 חג'בי נ' חג'בי (14.5.2002)). הידרשות בית משפט זה למבוקש בעתירה - האם לבית הדין האזורי יש או אין סמכות לדון בתביעות ההמשך של משיב 3 - "תהווה 'דילוג' על מיצוי ההליכים בבתי הדין" (ראו בג"ץ 4316/11 פלוני נ' בד"ר האזורי חיפה (9.6.2011); בג"ץ 5572/07 פלוני נ' בד"ר האזורי מחוז ת"א (27.6.2007); בג"ץ 8080/06 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי-ירושלים (5.10.2006)). לא הובא כל טעם שיצדיק סטייה מכלל זה (ראו בג"ץ 4976/02 היועץ המשפטי לממשלה נ' בית הדין האזורי נתניה, פ"ד נו (5) 345, 353-351). כאמור, טרם ניתנה החלטה בעניין הסמכות על ידי בית הדין הרבני האזורי. זאת ועוד זאת, היה והעותרת תסתייג מההחלטה של בית הדין הרבני האזורי בעניין הסמכות כשתינתן, זכותה לפעול על פי ההיררכיה הדיונית שנקבעה על פי דין. לאמור, פנייה לבית הדין הרבני הגדול. דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים במובן כפול: על פי החומר, טרם ניתנה החלטה בעניין הסמכות על-ידי בית הדין הרבני האזורי, אשר מכל מקום ערכאת הערעור המוסמכת לבקר אותה היא בית הדין הרבני הגדול, ולא בית משפט זה. ככל שאי שביעות רצונה של העותרת נובע מעצם קיום הדיון בבית הדין האזורי בנושא תביעות ההמשך של משיב 3, עניין זה כבר נידון ומוצה בהחלטת בית הדין הרבני הגדול בבקשת רשות הערעור. מכל מקום, העתירה אינה מופנית כנגד סוגיה זו ואין מקום להתערב בהחלטות בית הדין הרבני בנושא של סדרי דין ואופן ניהול ההליך המתנהל לפניו. 6. אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, העותרת תחויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין של משיב 3 בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ח סיוון התשע"ב (18.6.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11086760_Z06.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il