רותם שגיא נ. אחוזות החוף בע"מ

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 8675/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. רותם שגיא 2. אורית גארצי נ ג ד המשיבה: אחוזות החוף בע"מ ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.12.2020 בת"צ 26482-11-18 שניתנה על ידי כב' השופטת ע' ברקוביץ; תשובת המשיבה מיום 3.1.2021 בשם המערערים: עו"ד ניצן גדות בשם המשיבה: עו"ד דנה אמיר; עו"ד איריס בר-לב פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ע' ברקוביץ) בת"צ 26482-11-18 שלא לפסול את עצמו מלדון בהליך. רקע 1. בחודש נובמבר 2018 הגישו המערערים בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, המיוצגת על ידי עורכי דין ממחלקת התובענות הייצוגיות במשרד עמר, רייטר, ז'אן, שוכטוביץ' ושות' (להלן: משרד עמר). דיון קדם משפט ראשון התקיים ביום 15.9.2019. הצדדים הסכימו שלא לקיים הליך הוכחות. לאחר הגשת הסיכומים ביקשו המערערים מבית המשפט להורות על קבלת עמדתו של הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן: הממונה) בנושאים מסוימים שבמחלוקת. בתום דיון קדם משפט נוסף שהתקיים בהליך ביום 1.11.2020 הורה בית המשפט למערערים להודיע האם הם עומדים על בקשת האישור, וביום 5.11.2020 הם השיבו בחיוב. 2. לטענת המערערים, בתום שני הדיונים שהתקיימו הם יצאו בתחושה קשה כי בית המשפט אינו קשוב לטענותיהם, ולאחר שהודיעו שהם עומדים על בירור ההליך, התגלה להם שמשרד עמר מופיע ברשימת המניעויות של המותב המפורסמת באתר "נט המשפט". יומיים לאחר מכן, ביום 16.11.2020, הגישו המערערים בקשה לפסול את השופטת מלדון בהליך בשל מניעות. 3. השופטת ברקוביץ דחתה את בקשת הפסלות וציינה כי הכללת משרד עמר ברשימת המניעויות נובעת מכך שעו"ד קרן איצקוביץ, שעבדה כעוזרת המשפטית שלה במשך עשר שנים (עד לחודש דצמבר 2018), החלה לעבוד בחודש מאי 2019 כשכירה במחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד עמר. השופטת ציינה כי עו"ד איצקוביץ עדכנה אותה על כך וציינה כי היא מטפלת לעתים בתיקי המחלקה, אף אם שמה לא מופיע כמייצגת. עם זאת, כך צוין בהחלטה, הבהירה עו"ד איצקוביץ כי אין לה קשר למחלקות אחרות במשרד ולמחלקת תובענות ייצוגיות בפרט. השופטת ציינה כי אין לה עצמה כל היכרות עם משרד עמר או מי מעורכי הדין העובדים בו, אך מחמת זהירות ומכיוון שרשימת מניעויות יכולה לכלול גם מצבים שבהם ניתן להעריך שקיים סיכוי גבוה לפסלות, החליטה לדווח על מניעות לא רק ביחס לעו"ד איצקוביץ אלא ביחס לכל מחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד עמר. אולם, בשל אילוצים טכניים של אתר "נט המשפט", לא ניתן לציין מניעות ביחס למחלקה ספציפית אלא רק לגבי משרד. עם זאת, כך ציינה השופטת, ברשימת המניעויות שפורסמה "באתר הממשלתי - חוק חופש המידע", מצוין במפורש כי המניעות – כפי שדווחה על ידי השופטת ביום 10.4.2019 – מוגבלת ל"משרד עמר רייטר ז'אן - מחלקת ליטיגציה מסחרית". השופטת הוסיפה וציינה כי רשימת המניעויות משתנה מעת לעת, אך תמיד נמסרת לגורמים במערכת בתי המשפט (או מבוצעת ישירות באתר "נט המשפט"), וכי האתר הממשלתי מתעדכן בהתאם. השופטת הוסיפה כי אינה רואה מקום לערוך בירור פרטני ביחס לכל תיק שבו מייצג משרד עמר, שכן המניעות מתייחסת רק לתיקי מחלקת הליטיגציה המסחרית, שהם תיקים אזרחיים, ואינה מתייחסת לתיקי תובענות ייצוגיות המתנהלים במחלקה נפרדת וניתן להבדיל ביניהם בנקל לפי סיווג התיקים בעת פתיחתם (ת"א לעומת ת"צ). בהינתן העובדה כי לעו"ד איצקוביץ אין קשר למחלקת תובענות ייצוגיות, ציינה השופטת כי היא אף אינה רואה צורך ליידע על אודות הקשר עמה במסגרת דיונים בתובענות ייצוגיות. בהקשר זה ציינה השופטת כי בהליך אזרחי אחר שבו יוצג בעל דין על ידי משרד עמר ואשר החל להידון בפניה טרם היווצרות המניעות (להלן: ההליך הנוסף), היא יידעה את הצדדים על אודות הקשר עם עו"ד איצקוביץ והם נתנו את הסכמתם כי תמשיך לדון בהליך. בהתייחס לטענת המערערים בדבר פסלות מחמת "מראית פני הצדק", קבעה השופטת כי "אין בסיס לטענת הפסלות ואין מקום להרחבתה מחמת מראית פני הצדק". לבסוף, בכל הנוגע ל"תחושות המערערים" במהלך הדיונים, צוין כי בהינתן העובדה שכבר הוגשו סיכומים ביחס לבקשת האישור וכן הוגשו עמדות הצדדים ביחס לבקשה לפנות לממונה, לא הייתה מניעה לכך שהשופטת תביע עמדה לכאורית בסוגיות העומדות לדיון. למען הסר ספק, הבהירה השופטת כי דעתה לא ננעלה, לא לעניין הבקשה לפנות לממונה ולא לעניין בקשת האישור לגופה, וכי כל טענות הצדדים ייבחנו לגופן. טענות הצדדים 4. המערערים מפנים לסעיף 5(1) למסמך "אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות לשופטים ורשמים" שפורסם ביום 7.8.2020 באתר הרשות השופטת (להלן: מסמך אמות המידה) שלפיו "שופט או רשם יכלול ברשימת המניעויות בעלי דין ועורכי דין". לטענתם, הם אינם יודעים אם "סינון" התיקים על פי רשימת המניעויות נעשה באופן ממוחשב או ידני, אך מכל מקום הגורמים שניתן להזין ברשימה באתר "נט המשפט" מחולקים לקטגוריית בעלי דין, עורכי דין ומשרדי עורכי דין – ולכן רשימת המניעויות יכולה לכלול רק גורמים אלו ולא תיאור של מלל חופשי שאינו ניתן לזיהוי חד-ערכי. לגישתם אין מקום לכך ששופט יכלול ברשימת המניעויות שלו תיאור כללי, דוגמת מחלקה מסוימת, מכיוון שהגורמים המינהליים המנתבים את התיקים לא יודעים אם עורך דין מסוים משתייך למחלקה זו או אחרת. לגישת המערערים, ככל שהשופטת מבקשת להימנע מלדון בתיקים שבהם מופיעים עורכי דין במחלקת הליטיגציה המסחרית של משרד עמר, עליה לברר בכל הליך שבו מייצג המשרד מהי השתייכותם של עורכי הדין המייצגים וליידע על כך את הצדדים. אשר לפרסום הרשימה ב"אתר הממשלתי של חופש המידע", נטען כי לא מדובר ברשימה מתעדכנת כפי שקבע בית המשפט קמא, אלא בפרסום של תשובה לבקשת חופש מידע מחודש אוגוסט 2020, ואילו הרשימה המחייבת מתפרסמת באתר "נט המשפט" תחת לשונית "מניעויות שופטים". לגישת המערערים, משהכליל שופט גורם כלשהו ברשימת המניעויות מתגבשת כלפיו עילת פסלות, למעט מקרים חריגים, למשל כאשר יסתבר שהרישום נעשה בשוגג. עוד נטען כי גם אם המניעות של השופטת ברקוביץ מצומצמת למחלקת הליטיגציה המסחרית, הרי שבאות-כוח המשיבה עוסקות על פי אתר האינטרנט של משרד עמר בליטיגציה מסחרית "לרבות בתובענות ייצוגיות". על כן, השופטת מנועה מלדון בהליכים שבהם הן מייצגות ומכל מקום השופטת שגתה בכך שלא ביררה עם עורכות הדין אם הן משתייכות למחלקת הליטיגציה המסחרית. לחלופי חלופין, טוענים המערערים כי גם אם רישום מניעות כשלעצמו אינו מהווה עילת פסלות, נסיבות התנהלותה של השופטת מחייבים את פסילתה בשל מראית פני הצדק. 5. המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט קמא ומוסיפה כי רשימת מניעויות אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית, וכי השאלה האם על שופט או רשם לפסול את עצמו צריכה להיקבע על פי מבחן החשש הממשי למשוא פנים הקבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), כפי שאף הובהר במסמך אמות המידה. לגישת המשיבה, רשימת המניעויות אינה יוצרת עילת פסלות מקום שזו אינה קיימת, ודאי כשהרשימה אינה משקפת את המציאות ואת הגורמים שהמותב אכן ציין כי הוא מנוע מלדון בעניינם. מבחינה עובדתית, טוענת המשיבה כי באות-כוחה עוסקות גם בליטיגציה מסחרית, אך עובדה זו אינה רלוונטית לענייננו שכן בית המשפט אינו מנוע מלדון בתיקי מחלקת התובענות הייצוגיות, ולעו"ד איצקוביץ אין כל נגיעה לתיקים אלה. למען הסר ספק מבהירות באות-כוח המשיבה כי אין להן היכרות עם עו"ד איצקוביץ וכי מחלקת התובענות הייצוגיות אף ממוקמת בקומה נפרדת במשרד. עוד טוענת המשיבה כי המערערים מנסים לצקת למסמך אמות המידה תוקף מחייב שאין בו, שכן צוין בו במפורש כי מדובר ב"אמות מידה שיהיו לכם [השופטים] לעזר בעת הכנת הרשימה העדכנית" וכי כל שופט רשאי לנהל את רשימת המניעויות שלו לפי שיקול דעתו. לבסוף נטען כי אין מקום לפסול את השופטת בשל מראית פני הצדק. דיון 6. רשימת מניעויות של שופטים ורשמים מתנהלת במערכת בתי המשפט מזה שנים רבות. היא נועדה להבטיח ניהול משפט הוגן ויעיל ולדאוג לכך שתיקים שבהם מתקיימת עילת פסלות או סיכוי גבוה לקיומה בעניינו של מותב מסוים, ינותבו לכתחילה על ידי הגורמים המינהלתיים בבית המשפט לגורם שיפוטי אחר. כפי שצוין במסמך אמות המידה, הרשימה אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית, והשאלה האם על השופט לפסול עצמו מלדון בהליך מסוים היא שאלה שצריכה להיבחן לגופה על ידי השופט או הרשם עצמו בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו – וזאת בין אם הגורם שבגינו קמה עילת הפסילה הנטענת נכלל ברשימת המניעויות ובין אם לאו (סעיף 3 למסמך). 7. במקרה דנן החליטה השופטת לכלול ברשימת המניעות שלה את מחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד עמר לאחר שעו"ד איצקוביץ אשר שימשה במשך עשר שנים כעוזרת המשפטית שלה, החלה לעבוד במחלקה זו וציינה בפניה כי היא עוסקת בתיקים שונים של המחלקה, גם אם אינה רשומה כמייצגת בהם. משנה הזהירות שנקטה השופטת בכך שכללה ברשימת המניעויות שלה את מחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד עמר, בה מועסקת עו"ד איצקוביץ כשכירה, ולא את עו"ד איצקוביץ בלבד, גרמה לאי-בהירות שהתגברה עוד יותר נוכח העובדה שמבחינה טכנית לא ניתן היה לציין ב"נט המשפט" כי מדובר במחלקה מתוך המשרד. כתוצאה מכך הופיע ברשימה משרד עמר בכללותו. 9. עם זאת, במהות הדברים אין ולא יכול להיות ספק כי לא קם במקרה זה חשש ממשי למשוא פנים. זאת בהינתן העובדה כי אין למותב כל היכרות עם באות-כוח המשיבה או עם גורם אחר במשרד עמר, פרט לעו"ד איצקוביץ, שהחלה לעבוד בו כעורכת-דין שכירה בחודש מאי 2019, ואשר אין לה כל קשר או נגיעה להליך דנן. משאלה פני הדברים ואין בלתם, אינני סבורה כי קמה במקרה דנן עילת פסלות אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. 10. בשולי הדברים אוסיף, עם זאת, כי על מנת למנוע אי-בהירות נוספת מסוג זה מוטב כי רשימת המניעויות המופיעה ב"נט המשפט" תכלול את הגורמים שלגביהם קיימת מניעות באופן הניתן לשיקוף מדוייק ב"נט המשפט". כמו כן, יתכן מאוד כי אילו פעל המותב גם בהליך זה כפי שפעל בהליך הנוסף (יידוע הצדדים וקבלת התייחסותם), היה העניין מסתיים בכך. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ח בשבט התשפ"א (‏10.2.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 20086750_V02.docx עס מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1