שמעון כהן נ. בית הדין הארצי לעבודה

פסק-דין בתיק בג"ץ 8666/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8666/14 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט י' עמית כבוד השופט צ' זילברטל העותר: שמעון כהן נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט י' דנציגר: לפנינו עתירה המכוּונת כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 28.10.2014 בע"ע 44355-01-12 ובע"ע 40913-01-12, שבמסגרתו נדחה ברובו ערעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתע"א 2179/05 מיום 25.12.2011. העותר הועסק על ידי המשיבה 2, מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: החברה), בתפקידים שונים בין השנים 2002-1990 – תחילה בתפקיד מפקח רכישה, אחר כך בתפקיד "עובד עצמאי" ולבסוף בתפקיד מנהל סניף. העותר הגיש בשנת 2005 תביעה כנגד החברה בסך כ-2.4 מיליון ש"ח בגין רכיבי שכר שונים שלטענתו לא שולמו לו (הפרשי שכר, עמלות, פדיון ימי חופשה, פיצויי פיטורין, הפרשות לקרנות ועוד). החברה הגישה תביעה נגדית בסך כ-1.3 מיליון ש"ח בגין רכיבי שכר שלטענתה העותר צריך להחזיר לה (הפרשי שכר, עמלות, בונוסים ועוד). פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה (השופט (כתארו אז) מ' שפיצר) משתרע על פני 33 עמודים, ובמסגרתו נדונות באריכות וביסודיות טענות הצדדים בנוגע לכל אחד ואחד מרכיבי השכר שבמחלוקת. בסופו של דבר קיבל בית הדין האזורי את התביעה והתביעה הנגדית בחלקן, כך שהסכומים שנפסקו לטובת העותר הסתכמו בכמה מאות אלפי ש"ח בלבד. העותר והחברה הגישו ערעורים על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (סגנית הנשיא ו' וירט-לבנה, השופטים ע' רבינוביץ ו-ר' רוזנפלד ונציגי הציבור י' דורון ו-ש' דיתי) משתרע על פני 46 עמודים, ובמסגרתו נדונו בשנית, באריכות וביסודיות, טענות הצדדים. בסופו של דבר דחה בית הדין הארצי כמעט את כל טענות הצדדים, למעט מספר שינויים נקודתיים שבוצעו ברכיבים מסוימים שנתבעו. דעתו של העותר לא נחה מפסקי הדין, ומכאן העתירה שלפנינו שבה מייצג העותר את עצמו. העותר טוען כי בפסקי הדין נפלו "טעויות משפטיות בולטות ויסודיות" המצדיקות התערבותו של בית משפט זה. העותר טוען כי מתעוררות במקרה זה שורה של סוגיות הראויות להתייחסותו ולהתערבותו של בית משפט זה: "א. סוגיית פדיון ימי החופשה ופיצויי הפיטורין המגיעים לעותר על פי חוק; ב. זכותו של בעל דין לחקור בעל דין שכנגד על תצהירו; ג. התחייבות החברה כלפי העותר בניגוד לחוק ההודעה לעובד; ד. ניגוד אינטרסים וכפירות המשיבה ב"נאמנות"; ה. היעדר עקביות, איפה ואיפה בתביעה שכנגד; ו. ערכאות בית הדין לעבודה" (כך במקור!). לאחר מכן פונה העותר לתקיפה נקודתית של סעיפים שונים בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אשר בהם נפלו לטענתו טעויות כאלה ואחרות, לרבות טעויות חישוב בנוגע לשכרו הקובע, לעמלות המגיעות לו, לחישוב פיצויי הפיטורין ועוד. זאת ועוד, העותר מבקש בעתירתו שנתערב בתשתית העובדתית שנקבעה בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, ולשם כך נכנס העותר לפרטי פרטים עובדתיים, מפנה לחלקים כאלה ואחרים בעדותו של עד מסוים ולמסמכים שונים, והכל על מנת להצביע על טעויות שנפלו לטענתו בקביעות העובדתיות של בית הדין. דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להורות על הגשת תשובת החברה. הלכה ידועה ומושרשת היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. רק במקרים חריגים שבחריגים יראה בית משפט זה לנכון להתערב בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, וזאת בהתקיים שני תנאים מצטברים: ראשית, כי נפלה בפסק הדין טעות משפטית מהותית; שנית, כי שיקולי צדק מחייבים התערבותו של בית משפט זה בנסיבות העניין. הלכה זו מבוססת על קביעת המחוקק בדבר הסמכות והמקצועיות הייחודית של בתי הדין לעבודה [ראו למשל: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 694-684; בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(6) 810, 815-814]. לא מצאנו כי המקרה שלפנינו הינו מקרה חריג שבו ראוי לבית משפט זה להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. נהפוך הוא, המקרה שלפנינו הינו מקרה מובהק שבו התערבות שכזו אינה ראויה ואינה רצויה. הן בית הדין האזורי לעבודה והן בית הדין הארצי לעבודה דנו באריכות וביסודיות בטענות הצדדים והכריעו בהן כפי שהכריעו. ההכרעות העובדתיות והמשפטיות תחומות היטב לדל"ת אמותיו של הסכסוך הפרטני, ולא מצאנו בהן שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים. גם לא מצאנו שנפלה בהן טעות משפטית מהותית או שנגרם לעותר חוסר צדק כלשהו. בסופו של דבר, על אף ניסיונו של העותר "לעטוף" את העתירה בטענות משפטיות עקרוניות החורגות לכאורה מהמקרה הקונקרטי ומצדיקות דיון בבית משפט זה, הרי שמדובר בניסיון להגיש ערעור נוסף ב"גלגול שלישי" על פסקי הדין של בתי הדין לעבודה, ולכך אין בידינו להיעתר. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תשובת המשיבים, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' בטבת התשע"ה (‏23.12.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14086660_W01.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il