ע"א 8640-22
טרם נותח
יוסף יעקב ניזרי נ. רו"ח בועז גזית
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 8640/22
לפני:
כבוד השופט יצחק עמית
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופט חאלד כבוב
המערער:
יוסף יעקב ניזרי
נגד
המשיבים:
1. רו"ח בועז גזית
2. מדינת ישראל - רשם העמותות
3. הממונה על חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בפר"ק 2152-01-20 מיום 7.1.2022 שניתן על ידי כב' השופט אלכסנדר רון
תאריך הישיבה:
כ"ט בתמוז התשפ"ד (4.8.2024)
בשם המערערים:
בשם המשיב 1:
בשם המשיבה 2:
בשם המשיב 3:
עו"ד אסף תכלת; עו"ד ערן בן-ארי
עו"ד שי בר-ניר
עו"ד חגית שפיצר
עו"ד רועי נירון
פסק דין
1. ענייננו בעמותה בשם מ.צ.י.ל – מנהיגות צעירה ישראלית לעליה (ע"ר) (להלן: העמותה), הנמצאת כיום בהליכי פירוק.
העובדות הצריכות לעניין פורטו בהחלטתה של השופטת ג' כנפי-שטייניץ מיום 21.2.2023, בגדרה נדחתה בקשת המערער לעיכוב ביצוע פסק הדין. משכך, לא נידרש לתיאור העובדות ונקצר בדברים.
2. הערעור שלפנינו נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 7.10.2022, אשר הורה למערער להשיב לקופת העמותה סכום של 2,029,600 ₪ אותו היא קיבלה מעיריית ירושלים, וזאת לאחר שנמצא כי המערער נטל את הכספים שלא כדין. נציין, כי העמותה נמחקה בשנת 2001 מרישומי רשם העמותות, ורק בשנת 2015 הסכים הרשם להחיות את העמותה, לאחר שהוצהר כי אין לה חובות.
בתמצית שבתמצית, המערער טען כי הסכום שנלקח על ידו מקופת העמותה הוא החזר הלוואות שהעמיד לרשות העמותה לפני כשלושים שנה לצורך בניית בניין. בסופו של יום, הבניין הועבר לשימוש עמותה אחרת בשם סולם, וכפיצוי על הקצאת המקרקעין לעמותת סולם, הסכימה עיריית ירושלים לשפות את העמותה בסכום הנ"ל.
3. באספקלריה של דיני עמותות ודיני תאגידים, אין ספק שהתנהלותו של המערער מנוגדת לכל אמת מידה נורמטיבית מינימלית, ולא בכדי ציין בית משפט קמא כי המדובר בהתנהלות שערורייתית. אך לדוגמה, המערער טען כי מימן מכיסו את בניית הבניין עבור העמותה, אך באותה עת לעמותה לא היה אפילו חשבון בנק. כפי שציין בית משפט קמא, לא ניתן להכשיר את אופן התנהלותו של המערער, שהלכה למעשה, התעלם מקיומה של העמותה, ונטל לכיסו כספים מכספי העמותה ללא החלטת מוסדות העמותה וללא דווח ואישור של רשם העמותות.
4. אילו עצרנו הילוכנו בנקודה זו, הרי שמסקנתנו הייתה כי לערעור שלפנינו אין תקומה ודינו להידחות. אלא, שלאור קביעות מהימנות מסוימות של בית משפט קמא, שמצא עדים מטעמו של המערער כמהימנים, בהיעדר התייחסות לראיות נוספות שהובאו בפניו (כמו תצהירו ועדותו של מר פלק), בהתחשב בכך שלא נטען לקיומם של נושים לעמותה, ולנוכח הנסיבות האישיות של המערער וסיפור המעשה החריג שנטען על ידו – מצאנו כי יש ליתן למערער הזדמנות נוספת במובן זה שיתאפשר לו "להתמודד" כנושה על הכספים ששולמו על ידי העירייה לעמותה. למעשה, גם בית משפט קמא רמז לאפשרות זו בפסק דינו:
"[...] לכל היותר נכון אני להותיר ב'צריך עיון', גם אם דחוק מאד, נוכח כל האמור בסעיף 58(א) לחוק העמותות, את השאלה, האם, לא ניתן במקרים חריגים ויוצאי דופן, לשקול בקשות מצד מייסדה של עמותה או מי מבין חבריה, שתוגשנה בתם לב ותוך גילוי נאות, מלא ושקוף של מלוא העובדות הרלוונטיות, אם וככל שתוגשנה, בין כתביעת חוב (אם נטען, למשל, להלוואה) ובין כבקשה עצמאית, והמתבססת על שיקולי צדק וראיות הולמות ומשכנעות, לקבל לידיו כספים שניתנו על ידו לעמותה בעבר. עוד אוסיף, שאם בכלל, כי אז לא לחלוטין אוציא מכלל אפשרות, שבהינתן מצב בו בידי העמותה נכסים של ממש, בהינתן מצב בו אין לעמותה עוד כל נושים או שיתר הנושים נפרעו כבר ואין מי שייפגע, ובהינתן ראיות מוצקות למתן תרומות לעמותה, ייתכן, שניתן לשקול השבת כספים למי שתרם לעמותה בימים בהם זרחה השמש, ונקלע עתה לקשיים" (פסקה 4.יא).
5. אשר על כן, הערעור נדחה, אך בכפוף להתקיימות התנאים הבאים תתאפשר הגשת תביעת חוב על ידי המערער:
(-) המערער יסיר כל התנגדות למתן צו פירוק קבוע לעמותה, ככל שהתנגדות כאמור הוגשה על ידו או מטעמו, וחזקה על בית המשפט של פירוק כי ייעתר לבקשה למתן צו פירוק קבוע.
(-) המערער יגיש תביעת חוב תוך 90 יום וזו תוכרע על ידי בעל התפקיד. איננו רואים לקבל את בקשת המערער כי מי שיבחן את תביעת החוב לא יהיה המשיב 1, ומכל מקום, העניין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט של פירוק.
(-) אם וככל שתביעת החוב תידחה בפסק דין חלוט – אזי יימשכו הליכי הגבייה בהם נקט המשיב 1. אם תביעת החוב תאושר במלואה או בחלקה, הסכום שיאושר יקוזז כדיבידנד (ככל הידוע בשלב זה, המערער הוא הטוען היחיד לנשייה בעמותה).
(-) בשלב זה, וכל עוד ההחלטה בתביעת החוב אינה חלוטה, העיקול על חלקו של המבקש בדירה יישאר על כנו.
6. לא נעלם מעיננו כי במצב הדברים הרגיל ראוי היה להורות תחילה על השבה של הכספים לקופת העמותה, והגשת תביעת חוב לאחר מכן. עם זאת, בהינתן נסיבותיו האישיות של המערער, בהינתן שלא נטען לקיומם של נושים לעמותה, ובהינתן הטענה כי הכספים כבר הועברו לצדדים שלישיים – לא ראינו להורת כן.
בשולי הדברים נמליץ לצדדים לנהל משא ומתן על מנת לחסוך בהליכים נוספים.
7. אין צו להוצאות בערכאה זו.
ניתן היום, א' אב תשפ"ד (05 אוגוסט 2024).
יצחק עמית,
שופט
יעל וילנר,
שופטת
חאלד כבוב,
שופט
1 מתוך 3