פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

פסק-דין בתיק בג"ץ 8633/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8633/08 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' דנציגר העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. בית הדין הרבני האזורי באשקלון 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אלישבע לילי הורביץ פסק-דין השופטת מ' נאור: עתירה למתן צו על תנאי נגד החלטת בית הדין הרבני האזורי אשקלון (המשיב 2) אשר קבע כי אין לפרק את השותפות בכספים שקיבלו העותר והמשיבה 3 בעקבות פינויים מגוש קטיף כל עוד לא הוכרעה בקשתה של המשיבה 3 למדור ספציפי וכן נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול (המשיב 1) שדחה את ערעור העותר על החלטת בית הדין הרבני האזורי. העובדות וההליכים 1. העותר והמשיבה 3 (להלן: בני הזוג) נישאו בשנת 1985 ולהם ששה ילדים. על פי הנטען בעתירה בני הזוג פרודים מזה מספר שנים. בני הזוג התגוררו בגוש קטיף ובעקבות פינויו נרשמו לזכותם במנהלת סל"ע כספי פיצויים. העותר הגיש לבית הדין הרבני האזורי תביעה לגירושין וכן הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לפירוק השיתוף, בין היתר, בזכויות הכספיות שנתקבלו בעקבות הפינוי. ככל שניתן להבין מהעתירה – לה לא צורפו כנדרש כל המסמכים שהיו בפני בתי הדין הרבניים – המשיבה 3 מצידה הגישה לבית הדין הרבני האזורי תביעה לשלום בית ולמזונות וכן ביקשה היא קבלת "מדור ספציפי". 2. במסגרת תביעתה של המשיבה 3 קבע בית הדין הרבני האזורי ביום 21.3.2007: "האשה תבעה להעמיד את כל כספי הפיצויים לרשותה ע"מ שתוכל לרכוש לה בית ברמה שהורגלה אליו וזאת על יסוד זכותה למדור ספציפי ומכוח הכלל של עולה עמו ואינה יורדת עמו. בנושא זה יש לקבוע תאריך לדיון, אולם כדי למנוע נזק בלתי הפיך, קובע ביה"ד שמכוח זכותה לכאורה של האשה למדור ספציפי אין לפרק את השותפות בכספים כל עוד לא הוכרעה תביעתה בבית הדין" 3. ביום 16.5.2007 הבהיר בית הדין הרבני האזורי כי החלטתו חלה "על כל כספי הפיצויים שקבלו בני הזוג ומשמעותה שאין לנגוע בכספים אלה ללא הוראה מפורשת של בית הדין". בהמשך ניתנה על ידי בית הדין פסיקתא שאיפשרה למשיבה 3 להשתתף בהגרלת מגרש שנערכה במנהלת סל"ע אך נקבע מפורשות כי "למען הסר ספק אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויותיו הקנייניות של הבעל". העותר פנה לבית הדין הרבני וביקש כי לא תתקבל החלטה שכזו ללא דיון במעמד הצדדים אך ביום 22.10.2007 קבע בית הדין כי: "בוודאי נוהג ביה"ד בדרך כלל לשמוע את הצדדים אולם במקרה זה השעה דוחקת, ההגרלה אמורה להתקיים מחר ויש חשש שאי השתתפות של האשה בהגרלה עלולה להזיק לה. מנגד אין ביה"ד רואה חשש סביר לפגיעה בבעל. יש להדגיש שאע"פ שביה"ד עדין לא הכריע בענין הזכות של האשה למדור ספציפי, מ"מ על פניו נראה שהיא זכאית לכך. אולם גם אם יתברר שהיא אינה זכאית למדור ספציפי אין חשש סביר שהשתתפות של האשה בהגרלה תסב לו נזק בלתי הפיך. ביה"ד מדגיש שאין במתן הזכויות להשתתף בהגרלה שום השלכה על זכויותיו הקנייניות של הבעל והן נשמרות במלואן" 4. בעקבות פניות נוספות של העותר לבית הדין הרבני האזורי ניתנה על ידו ביום 18.11.2007 החלטה נוספת: "א. ביה"ד סבור שטענת האשה על זכותה להשתמש בכספי הפיצויים לצורך קניית מדור כחלק מזכותה למדור היא טענה הדורשת הכרעת בית דין ואין לדחותה על הסף. על כן במסגרת זכותה של האשה למזונות יש לקיים דיון גם בנושא זה ועל כן הוציא ביה"ד החלטה שאין לפרק את השותפות בכספים כל עוד לא הוכרעה תביעתה בבית הדין. ב. ביה"ד מבהיר שאישור הפסיקתא אין בו אישור הזכות למדור ספציפי שכולל גם זכות של השתמשות בכספים [...]. ביה"ד מדגיש שלא ניתן כיום לעשות שום שינוי במגרש בלי פס"ד מפורש. וכמו כן מבהיר ביה"ד שאין לזכות אף אחד מהצדדים לעשות שימוש בכספי הפיצויים ללא החלטה של בית הדין" 5. על החלטה זו הגיש העותר ערעור לבית הדין הרבני הגדול. העותר טען בערעור כי לבית הדין הרבני האזורי אין סמכות לדון בכספי הפיצויים. לטענתו אין לראות בכספים שבאו בעקבות הפינוי מגוש קטיף כמדור ספציפי אלא מדובר בזכות ממונית העומדת לבני הזוג וככזו עניינה צריך להיות מוכרע בתביעת העותר לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן טען העותר בערעורו כי זכותה למדור ספציפי של המשיבה 3 למעשה כבר הוכרעה מבלי שנערך דיון במעמד שני הצדדים. בהקשר זה הוסיף המערער וטען כי גם לגופו של עניין אין ליתן למשיבה 3 צו למדור ספציפי. על כן ביקש העותר כי בית הדין הרבני הגדול יבטל את כל החלטות בית הדין הרבני האזורי. 6. בית הדין הרבני הגדול דחה ביום 9.9.2008 את ערעורו של העותר. בית הדין הרבני הגדול סקר את השתלשלות העניינים ואת טענות הצדדים וקבע כי יש מקום לשאלה האם הזכות למדור ספציפי – ככל שתקבע – חלה על כספי הפיצוי. בית הדין הרבני הגדול לאחר שסקר את השיקולים לכאן ולכאן קבע "מבלי להכריע" כי: "מאחר ושאלת המדור הספציפי על כספי הפיצויים לא הוכרעה ע"י ביה"ד האזורי, אין מנוס בשלב זה מלהותיר הכרעתה לביה"ד האזורי, ומה גם שקבוע לצדדים דיון קרוב בנושא זה בבית הדין האזורי." ועוד הוסיף בית הדין הרבני הגדול: "בסיכום, ביה"ד בשלב זה לא מתערב בהחלטות ביה"ד האזורי כל עוד לא הוכרעה על ידי ביה"ד האזורי שאלת המדור הספציפי בכל הקשור לכספי הפיצויים. לאחר שתינתן הכרעה סופית של בית הדין האזורי, יהיה כל צד רשאי לערער." באשר לשאלת המגרש וההגרלה קבע בית הדין הרבני הגדול כי מנהלת סל"ע תודיע האם ניתן להחזיר את המגרש המוגרל בכפוף לקבלת זכות מגרש לכל צד בנפרד. העתירה 7. כחודש לאחר שנדחה ערעורו הגיש העותר את העתירה שלפנינו. העותר שב וטוען כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בכספי הפיצויים שנתקבלו בעקבות הפינוי מגוש קטיף. לטענתו מדובר בזכות ממונית שהמקום לדון בה הוא בתביעה לפירוק השיתוף שהוגשה על ידו לבית המשפט לענייני משפחה. העותר גם שב וטוען כי למעשה התביעה למדור ספציפי הוכרעה לטובת המשיבה 3 מבלי שנערך בה כל דיון ולא היה מקום ליתן למשיבה 3 להשתתף בהגרלה ויש לאפשר לכל אחד מבני הזוג להשתתף בהגרלת מגרש בנפרד. דיון 8. דין העתירה להדחות על הסף. אין בשלב זה כל עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים והתערבותו בהחלטותיהם מצומצמת למקרים חריגים המצדיקים זאת דוגמת חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ומקרים בהם נדרש סעד מן הצדק. המקרה שלפנינו אינו בא בגדרי אותם מקרים חריגים. העיקר הוא בכך שבתי הדין הדגישו ושבו והדגישו כי מדובר בהחלטות ביניים וכי טרם התקבלה כל החלטה לגוף העניין. הכלל בכגון דא הוא "שאין להיזקק לעתירה שעניינה ערעור על החלטות ביניים בבית הדין האזורי, כאשר ההליך טרם מוצה וטרם ניתנה הכרעה בעניין לגופו" (בג"ץ 6836/04 פלוני נ' פלונית, פסקה 2 (טרם פורסם, 28.11.2004)). בענייננו בתי הדין הדגישו כי השאלה האם הזכות למדור ספציפי חלה על כספי הפיצויים טעונה ליבון והכרעה והדבר נקבע לדיון בבית הדין הרבני האזורי. בית הדין הרבני הגדול אף מנה את השיקולים לכאן ולכאן וקבע כי לאחר הכרעה סופית יהיה כל צד רשאי לערער. גם בשאלת המגרש לא התקבלה כל הכרעה. על כן, אין מקום לטענת חוסר סמכות בעניין כספי הפיצוי ולבקשה לעריכת הגרלה כאשר עניינים אלה טרם הוכרעו וכאשר העותר לא ממצה הליכים. יפים בהקשר זה דברי השופט י' זמיר: "ההחלטות שבית הדין האזורי קיבל עד כה בענין כספי הפרישה הן כולן החלטות דיוניות. לא נחרצה בהן כל זכות ולא נקבעה בהן כל סמכות. ממילא אין באותן החלטות כדי למנוע בעד העותרת להעלות את טענותיה בשאלת הסמכות, תחילה בפני בית הדין האזורי, ובמידת הצורך בפני בית הדין הגדול. מסקנה מתבקשת מכך היא, כי העתירה, ככל שהיא מבוססת על הטענות בענין הסמכות, הוגשה טרם זמנה. די בכך כדי לדחותה על הסף." (בג"ץ 8168/99 שלום נ' בית הדין הרבני הגדול (לא פורסם, 24.11.1999)). ובפרשה אחרת קבעתי: "אשר לטענת חוסר הסמכות, כעולה מהמסמכים שהגישו הצדדים לבית משפט זה, טענה זו שנויה במחלוקת בין הצדדים והיא קבועה לדיון לגופו של עניין בפני בית הדין הרבני האזורי ביום 15.11.2007. מכאן שעד כה למעשה לא התקבלה החלטה בבית הדין הרבני בעניין הסמכות. לפיכך דין פניית העותר לבית משפט זה בעילה זו להידחות על הסף, שכן 'בית משפט זה לא יתערב בהליך המתנהל בפני בתי הדין הרבניים, בטרם נתנו אלה את החלטותיהם הסופיות. הידרשות בית משפט זה למבוקש בעתירה תהווה "דילוג" על מיצוי ההליכים בבתי הדין [...]" (בג"ץ 8007/07 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (טרם פורסם, 1.10.2007)). 9. על ההלכה לפיה אין להתערב בהחלטות ביניים בטרם ניתנו החלטות סופיות וכי על עותרים למצות הליכים בבית הדין הרבני לפני פניה לבית משפט זה חזר בית המשפט פעם אחר פעם בפרשות שונות (ראו, למשל, בג"ץ 7853/07 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה, פסקה 4 (טרם פורסם, 21.9.2007); בג"ץ 9820/06 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב (טרם פורסם, 7.12.2006); בג"ץ 5498/06 פלוני נ' פלונית, פסקה 3 (טרם פורסם, 5.7.2006); בג"ץ 8718/05 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (טרם פורסם, 15.9.2005); בג"ץ 6185/05 אלה נ' בית הדין הרבני האזורי (טרם פורסם, 27.6.2005); בג"ץ 2166/03 שחר נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה, פסקה 4 (טרם פורסם, 23.3.2003)). העותר פנה לבית משפט זה במקום למצות את ההליכים בבית הדין הרבני, ודין עתירתו להידחות על הסף. משלא התבקשה תגובה לא יעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ז תשרי, תשס"ט (26.10.2008). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08086330_C01.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il