מזומן בזמן נ. משרד האוצר- המפקח על נתוני שירותים פיננסים

פסק-דין בתיק בג"ץ 8622/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8622/17 - ג' לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שהם כבוד השופט ד' מינץ העותרת: מזומן בזמן בע"מ נ ג ד המשיב: משרד האוצר - המפקח על נותני שירותים פיננסים עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים; בקשה בהסכמה למחיקת העתירה בשם העותרת: עו"ד יפית אופק בשם המשיב: עו"ד עמרי אפשטיין פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. העותרת, חברה העוסקת במתן שירותי מטבע וניכיון שיקים, מחזיקה ברשיון מאת רשות המסים ומרשם נותני שירותי מטבע מזה כ-10 שנים. ביום 1.6.2017 (להלן: מועד התחילה) נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 (להלן: החוק), המטיל חובת רישוי על העוסקים במתן שירותים פיננסיים, דוגמת העותרת. 2. ביום 30.8.2017 הגישה העותרת בקשה לרשיון כ'עוסק ותיק', בהתאם להוראות החוק. ביום 26.9.2017 נשלחה לעותרת תגובת המשיב, לפיה הופסק הטיפול בבקשה, שכן זו הוגשה לאחר מועד התחילה, וכי עליה להגיש את בקשתה כ'עוסק חדש'. כמו כן צוין, כי בהתאם להוראת סעיף 115 לחוק, משהגישה העותרת את בקשתה לאחר מועד התחילה, היא אינה רשאית להמשיך ולעסוק במתן אשראי בטרם ניתנה החלטה בבקשתה. העותרת שבה וביקשה מן המשיב לבחון את בקשתה כ'עוסק ותיק', אולם בקשתה נדחתה. 3. מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה מבקשת העותרת להורות למשיב ליתן טעם "מדוע הוא דורש מן העותרת להגיש בקשה לרישוי כנותן שירותי אשראי כעוסק חדש ולא מכיר בעותרת כעוסק ותיק כהגדרתו בסעיף 115 לחוק [...] חרף העובדה כי העותרת עומדת בכל הקריטריונים לקבלת רישיון ומחזיקה בתעודת רישום לנותן שירותי מטבע זה עשר שנים" (סעיף 1.1 לעתירה). לטענת העותרת, החלטת המשיב לוקה בחוסר סבירות קיצונית ופוגעת בזכותה היסודית לחופש העיסוק. לצד זאת ביקשה העותרת להורות על מתן צו ביניים, "המורה למשיב להכיר בעותרת כעוסק ותיק ו/או להתיר לעותרת להמשיך ולעסוק במתן אשראי באופן זמני וזאת עד להכרעה בעתירה" (סעיף 1.1 לבקשה למתן צו ביניים). ביום 6.11.2017 ביקשתי את תגובת המשיב לבקשה למתן צו ביניים, ולצד זאת הצעתי לעותרת "להגיש בהקדם בקשה לקבלת רשיון כ'עוסק חדש', תוך שמירה על מלוא טענותיה – שמא יהיה בכך כדי לייתר את הדיון בעתירה". 4. ביום 13.12.2017 נתקבלה תגובת המשיב, ובה נטען כי דין העתירה והבקשה למתן צו ביניים להידחות על הסף לנוכח קיומו של סעד חלופי. לטענת המשיב, "עניינה של העתירה בתקיפת החלטה של רשות מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ואין מדובר בענייננו ב'החלטה של המפקח הקובעת כללים או הנחיות' לפי חוק זה). משכך, ניתן להגיש בעניינה עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לסעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים ופרק 21(28) לתוספת הראשונה לחוק זה" (סעיף 6 לתגובה). לצד זאת ציין המשיב, כי הוא "בוחן את בקשתה הקיימת של העותרת לקבלת רישיון למתן אשראי, בהתאם להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, ובחינה זו מצויה בעיצומה" (סעיף 8 לתגובה). 5. ביום 20.12.2017 הגישה ב"כ העותרת 'בקשה מוסכמת למחיקת העתירה והבקשה למתן צו ביניים'. בבקשה צוין, כי "לאחר קבלת תגובת המשיב ולאחר שהעותרת עיינה בתגובת המשיב לבקשה שהוגשה ע"י העותרת למתן רישיון, לרבות ההתייחסות בנוגע לכך שבחינת הבקשה מצויה בעיצומה, העותרת אינה עומדת עוד על עתירתה" (סעיף 1 לבקשה). 6. נוכח האמור בבקשה המוסכמת, אנו מורים על מחיקת העתירה והבקשה למתן צו ביניים, ללא צו להוצאות. ניתן היום, ז' בטבת התשע"ח (25.12.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17086220_O03.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il