בג"ץ 8615-19
טרם נותח
קיבוץ מסילת חקלאות נ. הרשות הממשלתית למים ולביוב
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
3
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8615/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט א' שטיין
העותרים:
1. קיבוץ מסילות חקלאות
2. קיבוץ טירת צבי
3. קיבוץ כפר רופין
4. חמדיה - קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ
5. מעוז חיים - יצור ופיתוח מעוז חיים אגש"ח בע"מ
6. מעלה גלבוע קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
7. קיבוץ נוה איתן
8. קיבוץ ניר דוד (תל עמל)
9. עין הנצי"ב - קבוצת הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ
10. קיבוץ רשפים
11. חקלאות שדה אליהו אגש"ח בע"מ
12. קיבוץ שדה נחום
13. קבוצת שלוחות
14. קיבוץ מירב
15. קיבוץ נווה- אור
16. יגאל משה
17. יוסף שטרית
נ ג ד
המשיבים:
1. הרשות הממשלתית למים ולביוב
2. משרד האוצר
3. מקורות חברת המים בע"מ
4. אגודת אפיקי מים - אגו"ש חקלאית לאספקת מים בבקשת בית שאן בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד דרור גדרון; עו"ד נגה גל
פסק-דין
השופט מ' מזוז:
העותרים, צרכני מים חקלאיים במועצה האזורית עמק המעיינות, הגישו את העתירה שלפנינו שעניינה בצווים שונים אשר תכליתם הכללית היא להביא לכך שהמשיבים 3-1 (להלן: המשיבים) יחילו על העותרים את סעיף 112 לחוק המים, תשי"ט-1959, כך שבעת קביעת דמי המים הנגבים מהם יתחשבו באזורם. כמו כן, נתבקשנו להורות למשיבים לפרסם את המלצות הוועדה המייעצת לאסדרת רגולציה ארוכת טווח למשק המים, הנוגעות לחקלאות. מעבר לכך, נתבקשנו ליתן צווי ביניים ולהורות למשיבה 4 (להלן: אגודת אפיקי מים) שלא להעלות את תעריף המים המשולם על ידי העותרים, וכן להורות למשיבה 3 שלא לנקוט בהליכי גבייה חדשים ואף לעצור את הליכי גבייה שכבר ננקטו על ידה למול אגודת אפיקי מים ביחס לרכיב "דמי המים".
דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים.
"הדרישה למיצוי הליכים בטרם פניה בעתירה לבית משפט זה אינה דרישה פורמלית גרידא ואין די בעצם הפניה לרשות כדי למלאה. העותר נדרש להראות לא רק כי פנה אל הרשות המוסמכת אלא כי נתן בידה פרק זמן סביר לבחון את פנייתו ולהשיב לו. הפנייה הישירה אל הרשות עשויה לייתר הליכים משפטיים ובמקום שהליכים אלו אכן נדרשים, היא מאפשרת לקיים ביקורת שיפוטית על שיקול הדעת המנהלי של הרשות המוסמכת – ומכאן חשיבותה" (בג"ץ 6200/18 ברקוביץ' נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פסקה 4 (16.9.2018).
(כן ראו: בג"ץ 5051/18 ארד נ' הכנסת (6.2.2019); בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 (24.5.2012); בג"ץ 3750/08 לירן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (28.4.2008)).
מהעתירה ונספחיה עולה כי רק ביום 11.12.2019 - כשבועיים קודם הגשת העתירה - פנו העותרים במכתב אל המשיבים 2-1, במסגרתו דרשו שינוי בדמי המים הנגבים מהם וכן את יישומם של יתר הסעדים המבוקשים על ידם בעתירה. בסופו של המכתב הובהר כי "ככל שלא תתקבל תגובתכם תוך שבוע, מרשינו יפעלו בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותם".
לפי כל אמת מידה אין לראות בפניה זו, ובפרק הזמן הקצר מאז נשלחה, משום מיצוי הליכים ראוי, ומתן שהות מספקת למשיבים לבחון את בקשות העותרים וטענותיהם ולהשיב להם, ובמיוחד נוכח היקפן ומורכבותן של הסוגיות המועלות בפניה.
אשר על כן אין מנוס מדחיית העתירה על הסף. העותרים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.
ניתן היום, א' בטבת התש"ף (29.12.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
19086150_B01.docx אב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il
1