ראובן קרינסקי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 8614/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8614/14 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: ראובן קרינסקי נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. פרקליטות המדינה 3. לשכת תביעות חיפה 4. לשכת תביעות זבולון 5. הנהלת בתי משפט עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט י' דנציגר: לפנינו עתירה ל"ביטול הליכי משפט [ש]נערכו בניגוד לחוק ובחריגה מסמכות". בעתירה טוען העותר –אשר מייצג את עצמו – כי יש להכריז על בטלות מוחלטת של שורת החלטות ופסקי דין שניתנו בשלושה הליכים פליליים שונים שננקטו נגד העותר בין השנים 2014-2005 ושבהם נגזרו עליו מספר חודשי מאסר בפועל. לצורך ההכרעה בעתירה דנן אין צורך לפרט את ההיסטוריה של כל אחד משלושת ההליכים הפליליים שננקטו נגד העותר, ודי להפנות לשלוש החלטות שניתנו בבית משפט זה בעניינו של העותר, שבהן נדחו בקשותיו ליתן רשות ערעור פלילי על פסקי הדין של בתי המשפט קמא בשלושת ההליכים המדוברים: רע"פ 6597/08 קרינסקי נ' מדינת ישראל (17.8.2008) (השופט א' לוי); רע"פ 9392/08 קרינסקי נ' מדינת ישראל (22.1.2009) (השופט ס' ג'ובראן); רע"פ 5719/14 קרינסקי נ' מדינת ישראל (10.9.2014) (השופט א' שהם). בעתירה דנן טוען העותר כי כל פסקי הדין וההחלטות שניתנו על ידי בתי המשפט קמא ועל ידי בית משפט זה בשלושת ההליכים המדוברים ניתנו בחוסר סמכות ומשכך דינם "בטלות מוחלטת" וערכם "כאין וכאפס, ויש לסלק את האפסות הזאת כאילו לא נולד[ה] מעולם". העותר מפרט בעתירה את הפגמים שנפלו לטענתו בכל אחד מההליכים. כך למשל טוען העותר לגבי אחד ההליכים, שבמסגרתו הוגש נגד העותר כתב אישום בגין מספר הפרות של צו הרחקה שהוצא כנגדו על ידי בית משפט לענייני משפחה, כי ההליך נגוע בפגם יסודי של חוסר סמכות כיוון שצו ההרחקה ניתן בניגוד לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 ובניגוד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לגבי הליך אחר, שבו הוגש נגד העותר כתב אישום בגין מעשים שונים שכוּונו נגד אשתו לשעבר, לרבות איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, הפרת הוראה חוקית והסגת גבול, נטען כי לא הייתה לבית המשפט לענייני משפחה כל סמכות בדין להתערב בהסכם יחסי ממון שנחתם בין בני זוג ולהוציא מכוחו צווים האוסרים על העותר להגיע לדירתו, ומשכך נשמט כל הבסיס לכתב האישום שהוגש נגדו. אשר להליך השלישי, שבו הוגש נגד העותר כתב אישום בגין הפרת הוראה חוקית ואיומים, כיוון שהפר צו שניתן בבית משפט השלום שאסר עליו ליצור מגע או קשר עם אשתו לשעבר, נטען כי בית המשפט לא היה מוסמך להוציא צו כזה מלכתחילה, ומשכך המדובר ב"צו [ש]אינו חוקי בעליל!!!" וכל ההליך הפלילי לוקה בחוסר סמכות. העותר טוען כי העלה את טענות חוסר הסמכות בהליכים השונים, אך בתי המשפט השונים התעלמו מטענותיו או דחו אותן בזלזול מופגן. לפיכך מבקש העותר כי בית משפט זה יכריז על שלושת ההליכים הפליליים המדוברים כבטלים, וכפועל יוצא יורה למשיבה לשלם לעותר פיצוי בסך של 1,000,000 ש"ח בגין הנזקים הכספיים שנגרמו לו עקב התנהלות רשויות החוק ובתי המשפט. בנוסף מבקש העותר כי בית משפט זה יורה ליועץ המשפטי לממשלה לחקור את התנהלות רשויות החקירה ובתי המשפט בהליכים המדוברים. דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבה. הלכה ידועה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין שניתנו בבתי המשפט קמא ובבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ופליליים. הדברים נכונים במיוחד בעתירות כגון דא, שבהן הסעד המבוקש הינו "פתיחה מחדש" של החלטות ופסקי דין שניתנו ברובם לפני מספר שנים והפכו חלוטים זה מכבר [ראו והשוו: בג"ץ 6668/14 שטרית נ' שטרית (7.1.2014)]. די בכך כדי לדחות את העתירה על הסף. למעלה מן הצורך יש להדגיש כי כל אחד משלושת ההליכים הפליליים המדוברים שהוגשו נגד העותר נבחן על ידי שלוש ערכאות, לרבות בית משפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. לפיכך, משטענות העותר נבחנו בעבר על ידי תשעה מותבים שונים, אזי אין כל הצדקה כי בחלוף שנים רבות, ולאחר שההחלטות ופסקי הדין השונים הפכו חלוטים, יידרש מחדש בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לטענות העותר בדבר פגם כזה או אחר שלטענתו נפל בראשיתם של אותם הליכים פליליים. כפועל יוצא כמובן אין גם מקום להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה כזו או אחרת בהקשר זה. לבסוף, באשר לסעד החלופי שהתבקש בעתירה, במסגרתו דורש העותר שישולם לו פיצוי בסך 1,000,000 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לו לטענתו, הרי שסעד זה אינו מצוי בסמכותו של בית משפט זה, וממילא מעת שהחלטנו לדחות את העתירה על הסף אזי אין לכאורה על מה לפסוק לעותר פיצויים. אשר על כן, העתירה נדחית. על אף שמדובר בעתירה שלא היה כל בסיס להגשתה – ולכן כזו המצדיקה לשקול חיוב העותר בהוצאות לטובת אוצר המדינה – החלטנו להימנע, לפנים משורת הדין, מחיוב העותר בהוצאות. ניתן היום, ‏כ' בטבת התשע"ה (‏11.1.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14086140_W02.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il