פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי -תל אביב

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 86137-02-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותרת: פלונית נגד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב 2. פלוני 3. כונסי הנכסים – עו"ד יאיר שיבר, עו"ד דניאל ויגלר עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: בעצמה בשם המשיבים 3: בעצמם פסק-דין 1. העתירה שבפנינו מכוונת לביטולה של פסיקתה שנחתמה על-ידי בית הדין הרבני האזורי בתל אביב ביום 15.2.2026, כמו גם לעיכוב ביצוע של כל פעולה מכוחה. הפסיקתה נסבה על העברת זכויותיה של העותרת בדירת מגורים בעיר גבעתיים לידי המשיב 2 (להלן: המשיב), בן זוגה לשעבר. 2. ככל שניתן להבין, העותרת, שאינה מיוצגת, כבר אינה מתגוררת בדירה ובשלב הנוכחי אף זכאית לדמי שימוש מהמשיב. הפסיקתה האמורה נחתמה בהמשך להסכם מכר אגב גירושין שאושר בבית הדין הרבני האזורי ביום 5.2.2026. לאחר החתימה על הפסיקתה, בית הדין הרבני האזורי דחה ביום 22.2.2026 בקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה אליו, ובהמשך, ביום 24.2.2026, נדחתה אף בקשת רשות הערעור שהגישה העותרת לבית הדין הרבני הגדול בעניין זה. להשלמת התמונה, יוער כי העותרת אף הגישה עתירה קודמת לבית משפט זה, אשר נדחתה ביום 19.2.2026 מאחר שעשתה כן בטרם מיצתה את הליכי הערעור בפני בית הדין הרבני הגדול (בג"ץ 52049-02-26). 3. בתמצית, לטענת העותרת ביצוע פעולות על סמך הפסיקתה תביא לפגיעה בלתי הפיכה בזכויותיה, מאחר שבניגוד להסכם המכר שאושר – זו אינה כוללת מנגנון להבטחת התמורה ומאפשרת לשנות את רישום הזכויות בנכס עוד בטרם תקבל את התשלום המגיע לה, באופן המעמיד אותה בסיכון כספי. לצד העתירה הגישה העותרת בקשה למתן צו ארעי דחוף שימנע את העברת הזכויות בהתאם לפסיקתה. בנוסף למשיב שצוין לעיל, העותרת צירפה לעתירה גם את כונסי הנכסים שמונו על-ידי בית הדין הרבני האזורי לביצוע הסכם המכר ושלבקשתם נחתמה הפסיקתה (כך ששניהם צוינו יחדיו כמשיבים 3). 4. ביום הגשת העתירה, 26.2.2026, ניתנה החלטה שהורתה על הגשת תגובה דחופה לבקשה למתן סעד זמני. ביום 4.3.2026 הוגשה תגובתם של כונסי הנכסים, ובה הם טענו כי העתירה הנוכחית הוגשה כחלק ממאמציה של העותרת לעכב את המכירה בדרכים שונות, בהתחשב בכך שהיא מקבלת דמי שימוש מהמשיב כל עוד יש לה זכויות בדירה. לגופם של דברים הובהר כי בבקשה למתן פסיקתה שהוגשה לבית הדין הרבני האזורי (נספח ז לתגובה) צוין במפורש כי "כונסי הנכסים מתחייבים בפני ביה"ד, כי הפסיקתא תוגש ללשכת רישום המקרקעין, רק לאחר שהבעל יפקיד בידיהם את מלוא התמורה בגין רכישת זכויות האישה בדירה". כונסי הנכסים הטעימו שכך הם מתכוונים לפעול, ולפיכך דינן של העתירה ושל הבקשה למתן צו ארעי – להידחות. יצוין כי המשיב לא הגיש תגובה מטעמו. 5. לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, כמו גם בתגובה לה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים, והתערבות בהן שמורה למקרים חריגים בלבד (ראו מני רבים: בג"ץ 31342-01-25 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 4 (16.1.2025); בג"ץ 43327-01-25 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 6 (23.1.2025)). לא התרשמנו כי המקרה הנוכחי עומד באמת מידה מצמצמת זו. דומה כי הקשיים שעליהם ביקשה העותרת להצביע קיבלו מענה מלא בהתחייבותם של כונסי הנכסים לפעול בהתאם לפסיקתה רק לאחר שתושלם העברת התמורה. התחייבות זו הונחה לפני בתי הדין הרבניים, ואף אנחנו רושמים אותה לפנינו. לכל היותר, ניתן להניח לטובתה של העותרת כי לא הבינה זאת באופן מלא. ממילא, לא ניתן לטעות עוד בכך. 6. סוף דבר: העתירה נדחית, וממילא גם הבקשה למתן צו ארעי. בנסיבות העניין, העותרת תישא בהוצאותיהם של כונסי הנכסים (המשיבים 3) בסך של 2,000 שקלים בסך הכול. ניתן היום, כ' אדר תשפ"ו (09 מרץ 2026). יצחק עמית נשיא דפנה ברק-ארז שופטת גילה כנפי-שטייניץ שופטת