פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"ב 8606/00
טרם נותח

משה סבוראי עו"ד נ. "מעריב" - הוצאת מודיעין בע"מ

תאריך פרסום 22/02/2002 (לפני 8838 ימים)
סוג התיק רע"ב — רשות ערעור בתי סוהר.
מספר התיק 8606/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"ב 8606/00
טרם נותח

משה סבוראי עו"ד נ. "מעריב" - הוצאת מודיעין בע"מ

סוג הליך רשות ערעור בתי סוהר (רע"ב)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8606/00 ע"א 9568/00 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' ריבלין המערער בע"א 8606/00 (המשיב בע"א 9568/00): משה סבוראי עו"ד נגד המשיבים בע"א 8606/00 (המערערים בע"א 9568/00): 1. "מעריב" - הוצאת מודיעין בע"מ 2. יעקב ארז - עורך מעריב 3. משה זונדר - עתונאי ערעורים על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 12.11.00 בת.א. 2977/98 שניתן על ידי כבוד השופט ע' אזר תאריך הישיבה: ט' באדר תשס"ב (21.2.02) בשם המערער בע"א 8606/00 (המשיב בע"א 9568/00): עו"ד מיבי מוזר ועו"ד שירה ברוך בשם המשיבים בע"א 8606/00 (המערערים בע"א 9568/00): עו"ד בר-נתן צבי ועו"ד יורם עברון פסק-דין 1. המערער הגיש תביעת דיבה נגד המשיבים בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון מעריב שהכילה לטענתו דברים המהווים הוצאת לשון הרע. בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו של המערער, בקבעו, כי הכתבה מכילה אמירות שיש בהן משום הוצאת לשון הרע על המערער וחייב את המשיבים בפיצויים בסכום של 70,000 ש"ח. 2. על פסק הדין הוגשו שני ערעורים. האחד, של המשיבים על עצם חיובם בהוצאת לשון הרע; השני, של המערער, על מיעוט הפיצויים שנפסקו לו, לטענתו. 3. עיינו בחומר הרב שהוגש לנו, קראנו את המסמך ששימש תשתית לכתבה ואת הכתבה עצמה והגענו לכלל מסקנה כי פסק דינו של בית משפט קמא אינו יכול לעמוד על כנו כמות שהוא. אנו מוצאים כי בכל האמירות אותן ציין בית משפט קמא, בהקשר בו הן מופיעות, במכלול הדברים הנאמרים בכתבה ובקריאה כוללת של הכתבה, אין משום עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה1965-. לא כך לגבי כותרת הכתבה. 4. הכתבה הוכתרה בכותרת העומדת בפני עצמה, שזו לשונה: "הפללתו הסופית של החשוד העיקרי" (קרי: המערער). אנו סבורים שבהבדל מיתר ההתבטאויות הנכללות בכתבה, המובאות בהקשרים מסוימים במסגרת המכלול, יש בכותרת זו העומדת לעצמה, משום הוצאת לשון הרע, מבלי שהמשיבים יכולים ליהנות לגביה מההגנות הקבועות בחוק. 5. אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור בע"א 9568/00 באופן חלקי, במובן זה שאנו מחליטים כי בכותרת של הכתבה המובאת לעיל, יש משום הוצאת לשון הרע על המערער, בעטיה חייבים המשיבים לפצות את המערער. 6. אשר לערעורו של המערער (ע"א 8606/00), הרי לאור המסגרת בגדרה צומצמה הוצאת לשון הרע לכותרת המאמר בלבד, אין מקום להתערב בסכום הפיצויים שנפסק. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, ט' באדר תשס"ב (21.2.02). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 00086060.J04 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il