עופר אבינרי נ. רשות מקרקעי ישראל

בבית המשפט העליון בש"מ 8597/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: עופר אבינרי נ ג ד המשיבות: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. מועצת מקרקעי ישראל ערעור על החלטות כב' הרשם ר' גולדשטיין בעע"מ 5073/19 מיום 10.11.2019 ומיום 23.12.2019 בשם המערער: בעצמו פסק-דין לפנַי ערעור על החלטות כב' הרשם ר' גולדשטיין בעע"מ 5073/19 מיום 10.11.2019 ומיום 23.12.2019 במסגרתן נדחתה בקשת המערער לפטרו מהפקדת עירבון. המערער הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"מ 22554-07-19) מיום 22.7.2019 במסגרתו נדחתה טענתו כי על המשיבה (להלן: רמ"י) להציע לו כדייר מוגן לרכוש מקרקעין שלגבי שיווקם פורסם על ידה מכרז זה מכבר. לצד הערעור, הגיש המערער בקשה לפטרו מהפקדת עירבון, שהועמד על סך של 35,000 ש"ח. במסגרת הבקשה נטען כי הוא נתון בקשיים כלכליים, וכי לא עלה בידו לגייס את הסכום הנדרש מקרוביו. זאת בין היתר לאחר שנדרש להפקיד עירבון בסך של 60,000 ש"ח בהליך אחר המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. לבקשתו צירף המערער תדפיס המפרט לדבריו את חובותיו הכספיים, ואישור מטעם הלשכה לסיוע משפטי מיום 12.8.2017 על ייצוגו המשפטי בהליך אחר. עוד טען המערער כי סיכויי ההליך טובים. ביום 10.11.2019 דחה הרשם את הבקשה לפטור מהפקדת עירבון. נקבע כי המערער לא הציג תשתית עובדתית מלאה ועדכנית באשר למצבו הכלכלי, כאשר האישור למתן סיוע משפטי ניתן לו לפני כשנתיים ולא צורפו מסמכים נדרשים המעידים על מצבו הכלכלי. כמו כן לא בוססה טענת המערער כי אינו יכול להסתייע בקרוביו, ולא הובהר כיצד מימן את ייצוגו המשפטי. עוד צוין כי גם סיכויי הערעור אינם תומכים במתן פטור כמבוקש. משלא הופקד העירבון, ביום 2.12.2019 נרשם ההליך על ידי מזכירות בית המשפט לדחייה. ביום 8.12.2019 הגיש המערער בקשה נוספת לפני הרשם "להארכת מועד להגשת בקשה לפטור מעירבון/הארכת מועד להפקדת עירבון", במסגרתה חזר על טענותיו באשר למצבו הכלכלי, וביקש כי רכושו אשר נמצא בידי המשיבה ישמש ערובה חלף העירבון. ביום 19.12.2019 הגיש המערער בקשה להוספת ראיות לביסוס טענותיו, ולבקשה צירף תדפיס שהופק מאתר האינטרנט של המרכז לגביית קנסות והחלטות שונות שניתנו על ידי רשות האכיפה והגבייה. ביום 23.12.2019. קבע הרשם כי אין מקום להיעתר לבקשה הנוספת, שהיא במהותה בקשה "לעיון חוזר" וכי עדיין לא הושלמו כל החוסרים שבתשתית העובדתית הנדרשת למתן פטור מהפקדת עירבון. כמו כן נקבע כי מקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים לאפשר הפקדת ערובה אחרת חלף עירבון במזומן או בערבות בנקאית. במסגרת ההחלטה למערער ניתנה ארכה אחרונה להפקדת העירבון. מכאן לערעור שלפנַי, במסגרתו חזר המערער על טענותיו בדבר מצבו הכלכלי הקשה וחוסר יכולתו לעמוד בהפקדת העירבון. עוד טען המערער כי בניגוד להערכת הרשם, סיכויי הערעור גבוהים וטענותיו כבדות משקל ומגובות בראיות של ממש. דין הערעור להידחות. כידוע, לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בענייני אגרה ועירבון, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (ראו לאחרונה: בש"א 8401/19 רפאלוב נ' עו"ד דוד קירשנבוים (29.12.2019); בש"א 7932/19 שריאור נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (4.12.2019)). בענייננו, המערער לא הצביע על כל פגם בהחלטת הרשם המצדיק התערבות ערכאת הערעור. כפי שציין הרשם, המערער לא הציג תשתית עובדתית מלאה ועדכנית המבססת את טענותיו בדבר קשייו הכלכליים. גם המסמכים הנוספים אותם צירף בגדרי "בקשה להוספת ראיות" לאחר שנרשם הערעור לדחייה – אשר לא היה מקום להגישם באיחור כה רב – אינם מבססים אף הם את טענותיו. כך למשל, בין היתר, לא הוגשו תדפיסי עובר ושב מחשבון הבנק של המערער, ולא הוגש כל פירוט בדבר נכסיו. גם לא מצאתי כל מקום להתערב בקביעת הרשם כי אין זה המקרה המתאים לאפשר למערער להפקיד "ערובה אחרת" חלף ערבון. מעבר לכך, כפי שעולה מתגובת רמ"י מיום 17.12.2019 שכלל לא ברור כי קיים רכוש כלשהו של המערער בידי רמ"י, הרי שאין מדובר בערובה סבירה אשר ניתן יהיה לגבותה במהירות אם ייפסקו הוצאות לטובת רמ"י במסגרת ההליך. מעבר לכך, על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות, בצדק קבע הרשם כי סיכוייו הלכאוריים של הליך הערעור שהגיש המערער אינם תומכים אף הם בקבלת הבקשה לפטור מהפקדת עירבון. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, ‏ג' בטבת התש"ף (‏31.12.2019). ש ו פ ט _________________________ 19085970_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il