פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"פ 8589/20

משה דן נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן על ידי הרכב שופטים שונה מזה ששמע את הדיון בערעור.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 11/11/2021 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"פ — רשות ערעור פלילי.
מספר התיק 8589/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סדרי דין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן על ידי הרכב שופטים שונה מזה ששמע את הדיון בערעור.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"פ 8589/20

משה דן נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן על ידי הרכב שופטים שונה מזה ששמע את הדיון בערעור.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון לאחר שבית המשפט המחוזי נתן פסק דין בערעורו, כאשר הרכב השופטים שחתם על פסק הדין היה שונה מההרכב ששמע בפועל את הדיון בתיק. המבקש טען כי מדובר בחוסר סמכות ובעיוות דין. המדינה הסכימה לטענת המבקש. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, ביטל את פסק הדין של המחוזי והורה על החזרת התיק לדיון מחדש בפני הרכב שופטים שישמע את הטיעונים כנדרש. בית המשפט הדגיש את חשיבות העיקרון לפיו פסק דין יינתן על ידי ההרכב ששמע את הדיון.

השלכות רוחב

חיזוק העיקרון לפיו חובה על השופטים שנותנים את פסק הדין להיות אלו ששמעו את הטיעונים בעל פה.

סוג הליך רשות ערעור פלילי (רע"פ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ג' קרא, ד' מינץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • משה דן

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המשיבה הסכימה לביטול פסק הדין והחזרת התיק לדיון מחדש.
טיעוני ההגנה
  • פסק הדין ניתן בחוסר סמכות מאחר שאחת השופטות החתומות עליו לא ישבה בדין ולא שמעה את הטיעונים בעל פה.
  • נגרם למבקש עיוות דין כתוצאה ממתן פסק הדין על ידי הרכב שלא שמע את הדיון.
מחלוקות עובדתיות
  • זהות השופטים ששמעו את הדיון לעומת השופטים שחתמו על פסק הדין.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"פ 8934-02-19
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
תקדימים משפטיים
  • בג"צ 7/83 ביארס (לשעבר לוי) נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה ואח'

תגיות נושא

  • סדרי דין
  • הרכב שופטים
  • סמכות שיפוטית

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון רע"פ 8589/20 לפני: כבוד המשנה לנשיאה נ' הנדל כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ד' מינץ המבקש: משה דן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בע"פ 8934-02-19 מיום 6.9.2020 שניתן על ידי כב' השופטים אברהם הימן, לימור ביבי ועודד מאור תאריך הישיבה: ו' בכסלו התשפ"ב (10.11.2021) בשם המבקש: עו"ד איל רוזובסקי; עו"ד נחשון שוחט בשם המשיבה: עו"ד יורם הירשברג; עו"ד ליאת מנור פסק-דין השופט ג' קרא: ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על גזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו נשמע ביום 9.7.2020 בפני הרכב השופטים א' הימן, ע' מאור וי' טופף במסגרת ע"פ 8934-02-19. בתום שמיעת טיעוני הצדדים נדחה התיק לעיון ולמתן פסק דין. ביום 6.9.2020 זומן המבקש לשימוע פסק הדין בערעור (להלן: פסק הדין). בפתח הדיון הודיע הרכב השופטים, שכלל את השופטים א' היימן, ל' ביבי וע' מאור כי הערעור נדון לפני הרכב שופטים אחר של בית המשפט, אך פסק הדין מושמע מפי ההרכב הנוכחי. דא עקא, על פסק הדין חתומים השופטים א' היימן, ל' ביבי וע' מאור. טענת המבקש במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש, היא שפסק הדין ניתן בחוסר סמכות ודינו להתבטל וזאת בנימוק שכב' השופטת ל' ביבי, החתומה על פסק הדין, לא ישבה בדין בעניינו, לא שמעה את טענותיו שבעל פה ובכך נגרם לו עיוות דין. במהלך הדיון ולאחר שהערנו את שהערנו, הסכימה המשיבה שפסק הדין יבוטל והתיק יחזור לדיון מחדש בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. לאור האמור החלטנו ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור, כך שפסק הדין יבוטל והתיק יוחזר לדיון מחדש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שידון בערעורו של המערער. בשולי פסק דיננו, אך לא בשולי חשיבותו, ראינו לחזור ולהזכיר את ההלכה לפיה ככלל כל החלטה או פסק דין יינתנו על ידי ההרכב שישב בדין. "דומה כי אין צורך להסביר את חשיבותו של העקרון כי כל חברי מותב בית-המשפט, בית הדין או טריבונל שיפוטי, ישתתפו בדיונים בעל-פה המתנהלים לפניו- ורק אם עשו כן יקחו חלק בהחלטה בעקבות הדיון. לא רק על מנת שעשיית הצדק גם תיראה, אלא שהשיקול וההחלטה יהיו מושתתים על התרשמות אישית ועצמית של כל חבר במותב השיפוטי" (בג"צ 7/83 ביארס (לשעבר לוי) נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה ואח', פ"ד לח(1) 673, 688). זהו כאמור הכלל ובהעדר חריגים לכלל, כגון הסכמה מפורשת ומודעת לחילופי המותב; קיומה של מניעה או נבצרות ובהינתן טיבו המהותי של הדיון, לא היה מקום לחילופי המותב ומתן פסק דין, כפי שניתן בענייננו. ניתן היום, ‏ז' בכסלו התשפ"ב (‏11.11.2021). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20085890_Q04.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il