ארלאזי זובידאת נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8585/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8585/14 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: ראזי זובידאת נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת בת"פ 14308-10-13 שניתן ביום 29.09.2014 על ידי כבוד השופט ת' כתילי תאריך הישיבה: א' בשבט התשע"ה (21.01.2015) בשם המערער: עו"ד ראפי מסאלחה בשם המשיבה: עו"ד ארז בן ארויה פסק-דין השופט י' עמית: 1. שלושה אנשים נצפו במכונית בתחנת דלק בדבורייה ביום 13.6.2013. אין חולק, כי במהלך המפגש נעשתה עסקה למכירת נשק. רוכש הנשק היה סוכן משטרתי סמוי שכינויו שאולוב (להלן: הסוכן). שני האנשים האחרים ברכב היו המערער ואדם נוסף בשם משהאדה, שביני לביני הלך לעולמו (להלן: המנוח). השאלה היחידה שהייתה שנויה במחלוקת היא האם המערער היה מודע לעסקת הנשק שהתרחשה במכונית מתחת לאפו. בית משפט קמא השיב על שאלה זו בחיוב, הרשיע את המערער בעבירות של נשיאת והובלת נשק בצוותא וסחר נשק בצוותא, לפי סעיפים 144(ב) ו-144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), והשית על המערער 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין עבירת נשק, וקנס בסך 6,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו. על כך נסב הערעור שבפנינו. 2. בערעורו העלה המערער שורה של טענות, שאיני רואה להידרש לכל אחת מהן. בין היתר, נטען כי יש להשוות מעמדו של סוכן משטרתי למעמדו של עד מדינה ועל כן יש צורך בסיוע לעדותו של הסוכן; כי בהקלטה שערך הסוכן לא נשמע קולו של המערער; כי היה מקום לבצע מסדר זיהוי למערער; וכי הפגשתו של המערער עם הסוכן במהלך החקירה "זיהמה" את זיהויו. 3. דין הערעור להידחות. הורתה של עסקת הנשק ביום 12.6.2013, שעה שהסוכן ביקר אצל אחד בשם מאג'ד, שקיבל שיחת טלפון ולאחריה הציע לסוכן להתלוות אליו לצורך ביצוע עסקת סמים. מאג'ד נטל עמו שקית שהכילה ק"ג סמים מסוג "נייס גאיי" וירד עם הסוכן מתחת לבניין בו הוא מתגורר, לשם הגיע רכב כחול מסוג מיצובישי. הסוכן הבחין כי ברכב ישבו שלושה אנשים – הנהג, המנוח ואדם נוסף שישב מאחור. המנוח העביר למאג'ד 4,500 ₪ ומאג'ד העביר לו את שקית הסמים. המנוח הוציא מהרכב שקית אדומה, שבה היה נשק אוטומטי ומחסנית והראה את הנשק למאג'ד ולסוכן. בין השניים התפתחה שיחה, במהלכה שאל הסוכן אם הנשק למכירה והמנוח השיב בחיוב ונקב בסכום של 10,000 ₪. הסוכן הביע נכונות עקרונית לרכוש את הנשק, והשניים החליפו ביניהם מספרי טלפון. הסוכן דיווח על כך למפעילו, וסיכם עם מאג'ד כי ירכשו את הנשק וימכרו אותו במחיר גבוה יותר. לאחר מכן נפגש הסוכן עם המפעיל, ובהנחייתו, ותוך שהדברים מוקלטים, התקשר אל המנוח וקבע עמו פגישה על מנת לקנות את הנשק. המפעיל העביר לסוכן כסף לרכישת הנשק והתקין על גופו מכשיר הקלטה. הסוכן והמנוח תיאמו ביניהם להיפגש בתחנת הדלק בכניסה לדבורייה. הסוכן הגיע לפגישה במונית, המנוח הגיע לפגישה כשהוא נוהג ברכב המיצובישי כשלידו יושב המערער, שאותו זיהה הסוכן כבחור שהיה עם המנוח ברכב לילה קודם לכן כשבוצעה עסקת הסמים עם מאג'ד. הסוכן נכנס לרכב, לחץ ידיים עם המנוח ועם המערער, ולגרסתו ראה בין רגלייו של המערער את השקית אדומה שהחזיק מאג'ד לילה קודם לכן שעה שהציג בפניו את הנשק. הסוכן העביר למנוח את הכסף, המנוח ספר את הכסף והמערער, שישב ליד המנוח, פתח את השקית, הוציא את הנשק והעבירו אל הסוכן. לגרסת הסוכן, הוא ביקש מהמנוח תיק לאחסון הנשק, המנוח הוציא תיק שחור ואז המערער הכניס את השקית האדומה לתוך התיק. בתום העסקה נפגש הסוכן עם המפעיל, מסר לידו את הנשק וציין כי אינו יודע מה שמו של האדם שהיה עם המנוח. נספר לקורא, כי המפגש צולם על ידי צוות עוקבים, ורכז המודיעין בתחנה בעפולה הוא שזיהה את המערער וכך הגיעו אליו החוקרים. 4. ומהי גרסתו של המערער לגבי הימצאותו במכונית בעת ביצוע העסקה? בחקירתו הראשונה במשטרה הכחיש המערער כל מעורבות בעסקה וטען כי לא היה כלל עם המנוח ברכב. המערער עמד בהכחשה זו גם משהוצגה לו תמונה שלו ברכב בעת המפגש. כעבור כשעתיים המערער "התעשת" וביקש ביוזמתו למסור גרסה נוספת, כאשר הפעם הודה כי היה עם המנוח בעת ביצוע עסקת הנשק. לגרסת המערער, המנוח הציע לו להצטרף אליו כדי לפגוש מישהו, הוא הצטרף למנוח והם הגיעו לתחנת הדלק. הסוכן נכנס למכונית מאחור והמנוח הניח משהו בתיק שעימו הגיע הסוכן "הבן אדם עלה לרכב ואיתו התיק שלו, לא פתח ולא ראה מה יש, שילם לחמודי [המנוח – י"ע] ויצא מהרכב וזהו". המערער אישר כי הסוכן שילם למנוח 10,000 ₪, ואף אישר כי הבין בדיעבד שמדובר בעסקת נשק, מאחר שכאשר הסוכן הכניס את התיק שקיבל מהמנוח אל תוך התיק שלו "ואז הכניס לשם עוד קופסת כדורים ואז אני הבנתי שזה נשק, אבל לא ראיתי". המערער הכחיש כי ערב קודם לכן היה ברכב המיצובישי בעת המפגש בין המנוח ובין הסוכן ליד ביתו של מאג'ד. גרסה דומה מסר המערער בבית המשפט. לדבריו, היה חבר של המנוח אך לא חבר קרוב. המערער התחמק מתשובה לגבי ידיעתו בדבר מעשיו הבלתי כשרים של המנוח, אך אישר כי ידע שהמנוח ריצה בעבר עונשי מאסר והיה מעורב בביצוע עבירות. 5. הנה כי כן, חזית המחלוקת מצומצמת ביותר, ומתמקדת בשאלה מה ידע ומה עשה המערער במכונית בעת ביצוע עסקת הנשק. לטעמי, המסכת הראייתית אינה מתיישבת כלל עם גרסתו המיתממת של המערער נוסח "לא ידעתי לא ראיתי לא הבנתי", בבחינת נוכח-נפקד בעסקה המתרחשת נגד עיניו. גרסתו של הסוכן נמסרה מיד לאחר ביצוע העסקה ועל כך חזר הסוכן בעדותו בבית המשפט, עדות שנמצאה מהימנה על בית משפט קמא. בעדותו בבית המשפט חזר הסוכן ואמר כי המערער ישב במושב ליד הנהג, הנשק היה מתחת לרגליו בשקית אדומה, ולשאלתו היכן הנשק המערער הוציא את השקית מתחת לרגליו, שלף את הנשק ומסר לו, ואז הוא הוציא את הכסף ונתן למנוח לספור. לסוכן לא היה כל אינטרס לכזב בתיאור מה שהתרחש במכונית ולהעליל על המערער כמי שהעביר אליו את השקית עם הנשק. הסוכן לא הכיר כלל את המערער, וכאשר נגבתה ממנו ההודעה סמוך לאחר העסקה, היה זה עוד טרם מותו של המנוח ולפני שנודעה לסוכן זהותו של המערער. ואם לא די בכך, הרי שהדברים שנאמרים בחלל המכונית, כפי שתועדו בהקלטה, תומכים בגרסתו של הסוכן כפי שנמסרה סמוך לאחר ביצוע העסקה. כאשר הסוכן נכנס למכונית הוא הציע למנוח לספור את הכסף והמנוח הציע לסוכן לנקות את הנשק כאשר יגיע הביתה, ואז הסוכן שואל "לא ארגנת לי זיתים יא חביבי" והמנוח משיב בחיוב ואומר שארגן לו "זיתים", ואין צורך למומחיות בפענוח קודים כדי להבין שהכוונה לכדורים. בהקלטה נשמע הסוכן מנשק את הנשק והמנוח סופר את הכסף. בניגוד לגרסת המערער כביכול הסוכן הגיע עם תיק שחור שאליו הכניס את הנשק, נשמע הסוכן מבקש "תביא לי איזה תיק ככה הנהג מונית שלא [...]", מה שתומך בגרסת הסוכן כי ביקש מהמנוח תיק לשים בו את הנשק. אכן, המערער לא פצה פה במהלך העסקה, אך אין בכך כדי לגרוע ממהימנות התיאור של הסוכן על השתלשלות העניינים בתוך המכונית, תיאור שנתמך לכל אורכו בהקלטה. ובכלל, קשה להלום את גרסתו הפסיבית של המערער נוכח החלפת הכסף וחילופי הדברים בין הסוכן לבין המנוח. גרסתו של המערער, שכביכול הסוכן מסר סכום כסף וקיבל שקית בלי לפתוח אותה, אף היא אינה הגיונית. לכך יש להוסיף, כפי שציין בית משפט קמא, כי המערער לא סיפק הסבר משכנע לשאלה מדוע מלכתחילה המנוח ביקש ממנו להצטרף למפגש עם הסוכן ומדוע המערער מצא לנכון להצטרף למנוח כדי להיפגש עם אדם שהוא לא מכיר. 6. דומה כי ההקלטה, כמו גם נוכחותו של המערער במכונית במקום ובזמן ביצוע העסקה, מהווים סיוע לעדותו של הסוכן כך שאיני נדרש לטענת המערער כי עדות סוכן טעונה סיוע. למעלה מן הצורך אציין כי על אף שסוכן משטרתי נהנה מטובות הנאה בתמורה לפעילותו, אין להשוות מעמדו לזה של עד מדינה. יש להבחין בין סוכן משטרתי מלכתחילה, להבדיל ממי שהפך לעד לאחר שהעבירה בוצעה, שאז יש לראותו כעד מדינה המעיד נגד שותפיו לעבירה (ראו, יעקב קדמי על הראיות חלק ראשון 481-479 והאסמכתאות שם (2009)). לא למותר לציין כי בית משפט קמא נקט במידת הזהירות, וקבע כי נוכחותו של המערער ברכב המיצובישי של המנוח ליד ביתו של מאג'ד בלילה לפני עסקת הנשק לא הוכחה מעבר לספק סביר. זאת, משלא ראה להסתמך לעניין זה אך ורק על עדותו של הסוכן, ומשלא בוצע מסדר זיהוי פורמאלי ובעל משקל סמוך לאחר המפגש. סיכומו של דבר, כי ההרשעה עומדת איתן על יסודותיה. 7. המערער טען בחצי פה לעניין העונש, ודומה כי במהלך הטיעון בפנינו זנח טענה זו. למעלה מן הצורך נאמר כי העונש של 24 חודשי מאסר שהושת על המערער הוא ברף הנמוך, בהתחשב בכך שבסחר בנשק עסקינן. אשר על כן, אנו דוחים את הערעור על כל חלקיו. ניתן היום, ה' בשבט התשע"ה (25.1.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14085850_E05.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il