מרים דז'אלובסקי נ. בית הדין הארצי לעבודה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8578/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז העותרת: מרים דז'אלובסקי נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אורן סודאי בשם המשיבים: עו"ד לייזר ברק עו"ד אמיר אורנה פסק-דין השופט מ' מזוז: עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (הנשיאה ו' וירט-ליבנה והשופטים א' איטח סג"נ ו- ל' גליקסמן, ונציגות הציבור ש' זילברשטיין-היפש ו- י' הראל בוכריס) מיום 20.11.2018 בעב"ל 8518-02-18, בגדרו נדחה ערעורה של העותרת על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה (השופטת א' שומרוני-ברנשטיין, ונציגי הציבור ט' אוגוסט ו- י' בראון) מיום 11.1.2018 בב"ל 11506-02-09. ד"ר שאול דז'אלובסקי (להלן: המנוח), יליד 1954, עבד משנת 1993 עד שנת 2007 כרופא משפחה מטעם קופת חולים מכבי בנהריה. בשנת 2007 התגלה אצל המנוח גידול בבטן, וביום 29.1.2008 המנוח נפטר. באותה שנה אלמנת המנוח וילדיהם (להלן: התובעים) הגישו תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע כ"מחלת מקצוע". ביום 24.9.2008 דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעתם. התובעים הגישו תביעה לבית הדין האזורי (ב"ל 11506-02-09), במסגרתה ביקשו להכיר בקיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח לבין המחלה בה לקה, כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותו בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995. לאחר הליכים ממושכים, במסגרתם הגיעו הצדדים להסכמה לעניין העובדות הרלוונטיות ולעניין מינוי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית מטעם בית הדין, ניתן ביום 11.1.2018 פסק דינו המפורט והמנומק של בית הדין האזורי לעבודה במסגרתו דחה בית הדין את התביעה הן בעילה של "מחלת מקצוע" והן בעילה של "מיקרוטראומה", וזאת על בסיס חוות הדעת של המומחים שמונו. בית הדין האזורי קבע כי "קביעותיהם הרפואיות של המומחים עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ואין כל הצדקה משפטית או עובדתית אשר יש בה כדי להביא לפסילת חוות הדעת או כדי לסטות מהמסקנות העומדות בבסיסן". בנוסף, קבע בית הדין האזורי כי התובעים לא הצליחו להצביע על מקור אחר אשר יכול לבסס את קיומו של הקשר הסיבתי, וכן לא הצליחו להפריך את חוות הדעת של המומחים. ערעור שהגישו התובעים לבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 8518-02-18), נדחה אף הוא. בית הדין הארצי קבע כי לאחר שבחן את כלל החומר בתיק ואת טענות הצדדים לא מצא מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי ובמסקנותיו. בעתירה שלפנינו, טוענת העותרת, אלמנת המנוח, כי בית הדין האזורי ניהל את ההליך המשפטי באופן שגוי, שכן התביעה הוגשה אך ורק בעילה של "מחלת מקצוע" בלבד ואילו בית הדין האזורי בחן עילה זו באופן שולי וניהל את כל ההליך המשפטי לפי עילת ה"מיקרוטראומה", שלטענת העותרת אינה רלוונטית להליך. לטענת העותרת, הכשל הדיוני שנגרם בבית הדין האזורי "הניע תהליך דיוני רציף, שכל כולו, מתחילתו ועד סופו, נגוע בפגם מהותי" ומשכך, יש לבטל את פסקי הדין שניתנו בבית הדין האזורי ובבית הדין הארצי. לאחר שעיינתי בפסקי הדין של בית הדין האזורי והארצי לעבודה ובטענות שבעתירה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו בהחלטות בית הדין מוגבלת למקרים חריגים ובהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, בהחלטת בית הדין נתגלתה טעות משפטית מהותית, ובנסיבות הענין הצדק מחייב התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. התנאי השני מתייחס לכך שהחלטת בית הדין מעוררת סוגיה עקרונית כללית, בתחום יחסי העבודה או בכלל (בג"צ 524/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 585/86 שריירמן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא(2)393, 397 (1987); בג"ץ 608/88 פינקלשטיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מג(2) 395, 408 (1989); בג"ץ 396/15 פרופ' איל וינקלר נ' בית הדין הארצי לעבודה (22.1.2015); בג"ץ 2385/15 זנגריה נ' המוסד לביטוח לאומי (14.5.2015)). כל זאת מתוך נקודת מוצא, כי ביחסי הגומלין שבין בית-משפט זה לבית הדין הארצי לעבודה יש לראות בבית הדין הארצי את בית הדין המומחה לתחום משפט העבודה, ואשר עליו מוטל התפקיד לגבש גופי הלכה בתחום משפט העבודה (ראו דברי הנשיא לנדוי בבג"ץ 123/81 אלקטרה בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לו(1)421, 429 (1982). המקרה דנן אינו בא בגדר אמות המידה האמורות ולא קמה הצדקה להתערבותנו בו. אין לפנינו שאלה כללית רחבה הטעונה הכרעתו של בית משפט זה, אלא מצויים אנו בעתירה הנגועה כולה בנסיבות העובדתיות והקונקרטיות של המקרה. העותרת גם לא הצביע על טעות משפטית מהותית או שיקולי צדק המחייבים התערבותו של בית משפט זה בנסיבות העניין. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. בנסיבות הענין לא יהא צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו בטבת התש"ף (‏12.1.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19085780_B01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il