פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8578/19

מרים דז'אלובסקי נ. בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדחה תביעה להכרה במחלת המנוח כפגיעה בעבודה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 12/01/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8578/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדחה תביעה להכרה במחלת המנוח כפגיעה בעבודה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8578/19

מרים דז'אלובסקי נ. בית הדין הארצי לעבודה

עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדחה תביעה להכרה במחלת המנוח כפגיעה בעבודה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

אלמנתו של רופא שנפטר ממחלה הגישה תביעה לביטוח לאומי להכיר במותו כ'מחלת מקצוע'. התביעה נדחתה בבית הדין האזורי לעבודה לאחר שמומחים רפואיים קבעו כי אין קשר סיבתי בין עבודתו למחלה. ערעור לבית הדין הארצי נדחה אף הוא. העותרת פנתה לבג"ץ בטענה כי בית הדין האזורי שגה בכך שדן בעילת 'מיקרוטראומה' שלא נטענה במפורש. בג"ץ דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, וכי לא הוכחה טעות משפטית מהותית או סוגיה עקרונית המצדיקה את התערבותו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, י' עמית, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מרים דז'אלובסקי

נתבעים

  • בית הדין הארצי לעבודה
  • המוסד לביטוח לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בית הדין האזורי ניהל את ההליך באופן שגוי בכך שבחן עילת 'מיקרוטראומה' שלא נטענה, במקום להתמקד רק בעילת 'מחלת מקצוע'.
  • הפגם הדיוני בבית הדין האזורי נגוע בפגם מהותי המצדיק ביטול פסקי הדין.
טיעוני ההגנה
  • בית הדין הארצי לעבודה הוא הערכאה המומחית בתחום משפט העבודה.
  • העתירה אינה מעלה שאלה עקרונית כללית אלא עוסקת בנסיבות עובדתיות קונקרטיות.
  • לא נתגלתה טעות משפטית מהותית המצדיקה התערבות בג"ץ.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח לבין המחלה בה לקה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חוות דעת של מומחים בתחום הרפואה התעסוקתית שמונו על ידי בית הדין האזורי.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל היותה ערעור על החלטת בית הדין לעבודה ללא עילה להתערבות בג"ץ.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עב"ל 8518-02-18
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • מחלת מקצוע
  • מיקרוטראומה
  • בג"ץ
  • בית הדין לעבודה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8578/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז העותרת: מרים דז'אלובסקי נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד אורן סודאי בשם המשיבים: עו"ד לייזר ברק עו"ד אמיר אורנה פסק-דין השופט מ' מזוז: עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (הנשיאה ו' וירט-ליבנה והשופטים א' איטח סג"נ ו- ל' גליקסמן, ונציגות הציבור ש' זילברשטיין-היפש ו- י' הראל בוכריס) מיום 20.11.2018 בעב"ל 8518-02-18, בגדרו נדחה ערעורה של העותרת על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה (השופטת א' שומרוני-ברנשטיין, ונציגי הציבור ט' אוגוסט ו- י' בראון) מיום 11.1.2018 בב"ל 11506-02-09. ד"ר שאול דז'אלובסקי (להלן: המנוח), יליד 1954, עבד משנת 1993 עד שנת 2007 כרופא משפחה מטעם קופת חולים מכבי בנהריה. בשנת 2007 התגלה אצל המנוח גידול בבטן, וביום 29.1.2008 המנוח נפטר. באותה שנה אלמנת המנוח וילדיהם (להלן: התובעים) הגישו תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע כ"מחלת מקצוע". ביום 24.9.2008 דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעתם. התובעים הגישו תביעה לבית הדין האזורי (ב"ל 11506-02-09), במסגרתה ביקשו להכיר בקיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח לבין המחלה בה לקה, כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותו בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995. לאחר הליכים ממושכים, במסגרתם הגיעו הצדדים להסכמה לעניין העובדות הרלוונטיות ולעניין מינוי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית מטעם בית הדין, ניתן ביום 11.1.2018 פסק דינו המפורט והמנומק של בית הדין האזורי לעבודה במסגרתו דחה בית הדין את התביעה הן בעילה של "מחלת מקצוע" והן בעילה של "מיקרוטראומה", וזאת על בסיס חוות הדעת של המומחים שמונו. בית הדין האזורי קבע כי "קביעותיהם הרפואיות של המומחים עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ואין כל הצדקה משפטית או עובדתית אשר יש בה כדי להביא לפסילת חוות הדעת או כדי לסטות מהמסקנות העומדות בבסיסן". בנוסף, קבע בית הדין האזורי כי התובעים לא הצליחו להצביע על מקור אחר אשר יכול לבסס את קיומו של הקשר הסיבתי, וכן לא הצליחו להפריך את חוות הדעת של המומחים. ערעור שהגישו התובעים לבית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 8518-02-18), נדחה אף הוא. בית הדין הארצי קבע כי לאחר שבחן את כלל החומר בתיק ואת טענות הצדדים לא מצא מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי ובמסקנותיו. בעתירה שלפנינו, טוענת העותרת, אלמנת המנוח, כי בית הדין האזורי ניהל את ההליך המשפטי באופן שגוי, שכן התביעה הוגשה אך ורק בעילה של "מחלת מקצוע" בלבד ואילו בית הדין האזורי בחן עילה זו באופן שולי וניהל את כל ההליך המשפטי לפי עילת ה"מיקרוטראומה", שלטענת העותרת אינה רלוונטית להליך. לטענת העותרת, הכשל הדיוני שנגרם בבית הדין האזורי "הניע תהליך דיוני רציף, שכל כולו, מתחילתו ועד סופו, נגוע בפגם מהותי" ומשכך, יש לבטל את פסקי הדין שניתנו בבית הדין האזורי ובבית הדין הארצי. לאחר שעיינתי בפסקי הדין של בית הדין האזורי והארצי לעבודה ובטענות שבעתירה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו בהחלטות בית הדין מוגבלת למקרים חריגים ובהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, בהחלטת בית הדין נתגלתה טעות משפטית מהותית, ובנסיבות הענין הצדק מחייב התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. התנאי השני מתייחס לכך שהחלטת בית הדין מעוררת סוגיה עקרונית כללית, בתחום יחסי העבודה או בכלל (בג"צ 524/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 585/86 שריירמן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא(2)393, 397 (1987); בג"ץ 608/88 פינקלשטיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מג(2) 395, 408 (1989); בג"ץ 396/15 פרופ' איל וינקלר נ' בית הדין הארצי לעבודה (22.1.2015); בג"ץ 2385/15 זנגריה נ' המוסד לביטוח לאומי (14.5.2015)). כל זאת מתוך נקודת מוצא, כי ביחסי הגומלין שבין בית-משפט זה לבית הדין הארצי לעבודה יש לראות בבית הדין הארצי את בית הדין המומחה לתחום משפט העבודה, ואשר עליו מוטל התפקיד לגבש גופי הלכה בתחום משפט העבודה (ראו דברי הנשיא לנדוי בבג"ץ 123/81 אלקטרה בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לו(1)421, 429 (1982). המקרה דנן אינו בא בגדר אמות המידה האמורות ולא קמה הצדקה להתערבותנו בו. אין לפנינו שאלה כללית רחבה הטעונה הכרעתו של בית משפט זה, אלא מצויים אנו בעתירה הנגועה כולה בנסיבות העובדתיות והקונקרטיות של המקרה. העותרת גם לא הצביע על טעות משפטית מהותית או שיקולי צדק המחייבים התערבותו של בית משפט זה בנסיבות העניין. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. בנסיבות הענין לא יהא צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו בטבת התש"ף (‏12.1.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19085780_B01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il