פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8568/01

לשכת עורכי הדין - ועד מחוז ירושלים נ. עו"ד מאיר שינדלר

ערעורים הדדיים על גזר דין משמעתי בגין מעילה בכספי לקוח והתנהלות בלתי הולמת של עורך דין.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 20/12/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8568/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אתיקה מקצועית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעורים הדדיים על גזר דין משמעתי בגין מעילה בכספי לקוח והתנהלות בלתי הולמת של עורך דין.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8568/01

לשכת עורכי הדין - ועד מחוז ירושלים נ. עו"ד מאיר שינדלר

ערעורים הדדיים על גזר דין משמעתי בגין מעילה בכספי לקוח והתנהלות בלתי הולמת של עורך דין.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

עורך דין מאיר שינדלר הורשע בעבירות משמעת חמורות לאחר שרוקן חשבון נאמנות של לקוח (קרוב משפחתו) ולא השיב את הכספים למרות פניות חוזרות ונשנות. הוא החזיר את הכספים רק בשלב מאוחר, לאחר שהוגשה נגדו תביעה אזרחית. בית הדין המשמעתי המחוזי והארצי הטילו עליו עונשי השעיה, אך שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את ערעור עורך הדין וקיבל את ערעור הלשכה, בקובעו כי מעילה בכספי לקוח היא עבירה חמורה ביותר. בית המשפט החמיר את עונשו והעמיד את תקופת ההשעיה בפועל על 4 שנים (בניכוי תקופת השעיה זמנית).

השלכות רוחב

פסק הדין מדגיש את חומרת העבירה של מעילה בכספי לקוח ואת החשיבות של שמירה על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין, תוך קביעת רף ענישה מחמיר.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' חשין, י' אנגלרד, מ' נאור
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • לשכת עורכי הדין - ועד מחוז ירושלים

נתבעים

  • עו"ד מאיר שינדלר

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר בבית הדין המשמעתי הארצי קל מדי ביחס לחומרת העבירות.
  • מעילה בכספי לקוח היא עבירה חמורה הפוגעת באמון הציבור במקצוע.
טיעוני ההגנה
  • המערער החזיר את הכספים למתלונן.
  • יש להקל בעונש ההשעיה שהוטל.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער פעל ביושר או שלח ידו בכספי הפיקדון.
  • האם מדובר בכשלון חד-פעמי או בהתנהלות מתמשכת של התחמקות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • העובדה שהמערער רוקן את חשבון הנאמנות.
  • התעלמות המערער מפניות חוזרות ונשנות של המתלונן.
  • החזרת הכספים נעשתה רק לאחר הכרעת הדין ובעקבות תביעה אזרחית.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • עדויות אופי על יושרו של המערער.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
בד"א 106/01 ו-103/01
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין
תיקים שאוחדו

תגיות נושא

  • אתיקה מקצועית
  • עריכת דין
  • מעילה בכספים
  • משמעת

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

7000

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • פרסום שמו של המערער
  • השעיה בפועל ל-4 שנים
  • השעיה על תנאי ל-3 שנים
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בירושלים על"ע 8568/01 על"ע 9297/01 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופטת מ' נאור המערער בעל"ע 9297/01: עו"ד מאיר שינדלר והמשיב בעל"ע 8568/01 המערערת בעל"ע 8568/01: לשכת עורכי הדין - ועד מחוז ירושלים והמשיבה בעל"ע 9297/01 ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין מיום 17.10.01 בתיקי בד"א מאוחדים 106/01 ו103/01- תאריך הישיבה: ה' בטבת השתס"ב (20.12.2001) בשם המערער בעל"ע 9297/01: עו"ד יצחק דהן והמשיב בעל"ע 8568/01 בשם המשיבה בעל"ע 8568/01: עו"ד חנן רובינשטיין והמשיבה בעל"ע 9297/01 פסק-דין 1. לפנינו שני ערעורים על גזר דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה): ערעורו של עו"ד שינדלר (שייקרא להלן – המערער) על חומרת העונש, וערעורה של הלשכה על קולתו. ערעורו של המערער נסוב תחילה גם על הרשעתו, אך במהלך הדיון בערעור חזר בו בא-כוח המערער, עו"ד דהן מהערעור על ההרשעה - וטוב עשה. 2. המערער פתח בשנת 1995 חשבון נאמנות עבור פרופ' ברנהולץ (להלן – המתלונן), שהוא קרוב משפחה המתגורר בקנדה. בסוף שנת 1995 הופקדו בחשבון כ314,000- ש"ח. במהלך שנת 1997 רוקן המערער את החשבון מכל הכספים שהופקדו בו, ובסוף שנה זו עמדה היתרה על כ500- ש"ח בלבד. המתלונן דרש כי המערער ימסור לו דיווח בצירוף מסמכים על דרכי השקעת הכספים וגורלם, אך המערער התעלם מהדרישות ולא סיפק את הנתונים והמידע שהתבקש. גם לאחר שהוגשה תלונה של המתלונן נגדו, הוא לא הגיב עניינית. לדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי לא התייצב המערער עד שלב הדיון בעונש. 3. בגין כל אלה הורשע המערער בשלל עבירות משמעת: מעשה ומחדל שאינם הולמים את מקצוע עריכת הדין, אי-שמירה על כבוד המקצוע; אי-מילוי תפקידו לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות; הפרת החובה להמציא דין וחשבון; הפרת החובה להעביר כספים ללקוח והפרת החובה להשקיע כספים. מעבר לכל השמות הטכניים של העבירות השונות מסכת העובדות מצביעה, בפשטות, על כך שהמערער שלח ידו בפיקדון, לא נעתר לפניות המתלונן להחזיר את הכספים, ואף לא דיווח לו על גורלם, למרות פניות חוזרות ונשנות באמצעות עורכי-דין. 4. בית הדין המשמעתי המחוזי הטיל על המערער ברוב דעות (עו"ד שיפר ועו"ד צדוק) השעיה בפועל לתקופה של שלוש שנים; השעיה לשנה על-תנאי; תשלום הוצאות של 20,000 ש"ח ופרסום פסק הדין בציון שמו. דעת המיעוט (עו"ד פלר) היתה שיש להשעות את המערער לתקופה של חמש שנים בפועל. המערער והלשכה הגישו ערעורים לבית הדין משמעתי הארצי. בית דין זה קבע, שוב ברוב דעות (עו"ד ון-אמדן ועו"ד וסרצוג), כי השעייתו של המערער בפועל תעמוד על 24 חודשים; השעייתו על-תנאי תעמוד על 3 שנים; החיוב בהוצאות הוקטן והועמד על 7,000 ש"ח. כן הורה בית הדין על פרסום שמו של המערער. דעת המיעוט (עו"ד רזומוב) היתה שאין מקום להתערב בעונש שהוטל על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי. 5. עתה מונחים לפנינו, כאמור, הן ערעורו של המערער והן ערעורה של הלשכה. בא-כוח המערער מצביע על כך שהמערער החזיר למתלונן את כל הכספים. אכן כך הוא, אך המערער עשה זאת בשלב מאוחר, לאחר הכרעת הדין בבית הדין המשמעתי המחוזי, ולאחר שהמתלונן נאלץ להגיש נגדו תביעה אזרחית. הפניות הרבות למערער והגשת התלונה לא הביאו את המערער להחזיר את הגזילה. במקום זאת, עסק המערער בהתחמקויות ונסיונות טיוח הן ביחסיו עם המתלונן והן במהלך משפטו המשמעתי. 6. הגענו לכלל מסקנה שיש לקבל את ערעור הלשכה ולדחות את ערעורו של המערער. מעילה בכספי הלקוח, היא עבירת משמעת חמורה, אולי אחת החמורות ביותר שבעבירות משמעת. עבירה זו פוגעת אנושות ביחסי האמון שבין עורכי-דין ללקוחותיהם. אין לראות את מעשיו של המערער, אף שכולם נוגעים לאותו ענין, ככשלון חד-פעמי. המתלונן חזר ופנה אליו באמצעות עורכי-דין משך תקופה לא קצרה, אך נענה בהבטחות שווא וההתחמקויות בלבד, אם בכלל נענה. גם את הגנתו ניהל המערער בצורה מתחמקת, תוך הבטחות חוזרות ונשנות להגיע להסדר עם המתלונן. עדי אופי שונים העידו על אופיו הטוב של המערער ועל יושרו, אולם כל העדויות הללו אינן יכולות לעמוד מול המעשים שהתגלו בפרשה זו. ניתנת האמת להיאמר שקשה להבין את מעשיו ומחדליו של המערער בפרשה זו. על כן ראוי אף שיפורסם שמו. נוטים היינו להטיל על המערער את מלוא עונש ההשעיה בפועל עליו הורה המיעוט בבית הדין המשמעתי המחוזי, אולם רק בשל כך שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין, נסתפק בהטלת השעיה בפועל של 4 שנים בניכוי התקופה בה היה המערער מושעה השעיה זמנית. יתר חלקי גזר הדין של בית הדין המשמעתי הארצי – יעמדו בעינם. ניתן היום, ה' בטבת התשס"ב (20.12.2001). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 01085680.C01 /צש נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected]