מועתז סולימאן עודה שלאליין נ. שר הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 8563/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8563/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותרים: 1. מועתז סולימאן עודה שלאליין 2. ריסל מבארק סאלם אבו ג'בר נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מפקד כוחות צבא ההגנה לישראל ביהודה ושומרון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד יצחק הוס בשם המשיבים: עו"ד רועי שויקה פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. העותר 1, נישא לעותרת 2 שהיא אזרחית ישראלית. העותרים טענו בעתירה כי הגישו למשיבים בקשה לאיחוד משפחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 עוד לפני שנת 2002 כך שלא חל על בקשה זו חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: הוראת השעה). העותרים טענו כי למיטב ידיעתם טרם ניתנה החלטה בבקשה הנזכרת ונוכח חששם מגירוש העותר הוגשה העתירה שלפנינו ועמה בקשה לצו ביניים. העותרים ציינו כי הגישו בעבר עתירה אך הופתעו לגלות לאחרונה כי היא נמחקה (בג"ץ 5549/03). 2. העתירה שלפנינו הוגשה ביום 12.10.2008, דהיינו לאחר שנכנס לתוקף צו בתי משפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ח-2007 אשר תיקן את פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק). על פי הנוסח המתוקן והעדכני כיום של פרט 12 מוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה שעניינה החלטה של רשות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות ולפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, למעט החלטות לפי סעיפים 3א1 ו-3ג להוראת השעה. ודוק: החלטה של רשות, כפי שקובע החוק, היא לרבות העדר החלטה. על כן, בהחלטתי מיום 12.10.2008 התבקשו העותרים להודיע האם הם עומדים על עתירתם או מבקשים הם למחקה. העותרים הודיעו כי הם עומדים על עתירתם. הם נימקו זאת בכך שבעתירה נתבקש גם סעד שלפי סעיף 3א1 להוראת השעה שעניינו היתר ורישיון במקרים הומניטריים מיוחדים ושאינו נכלל בגדר סמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים. הם טענו כי אומנם מפאת דחיפות העניין טרם פנו למשיבים בבקשה לפי סעיף 3א1 אך העניין נכלל בעתירה ולכן יש לדון בה בבית משפט זה. ביום 5.11.2008 הודיעו העותרים כי בינתיים כבר הגישו בקשה לפי סעיף 3א1 ולכן הם מבקשים שבית משפט זה ידון בעתירתם ובבקשה למתן צו ביניים. המשיבים הגישו תגובתם לבקשה למתן צו ביניים והעותרים הגישו תשובה לתגובה. 3. לאחר שעיינתי בעתירה וביתר המסמכים שהגישו בעלי הדין הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להימחק על הסף. באשר לטענות שעניינן הבקשה לאיחוד משפחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות שהוגשה לטענת העותרים לפני שנת 2002 ושלמיטב ידיעת העותרים טרם ניתנה בה החלטה קיים לעותרים סעד חלופי בבית המשפט לענינים מינהליים המוסמך כיום לדון בעניין כך שאין מקום כי נדרש לעתירה בעניין זה (ראו בג"ץ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים (טרם פורסם, 20.5.2008)). באשר לסעד שלפי סעיף 3א1 העתירה היא לכל הפחות מוקדמת. כידוע, בטרם פניה לבית משפט זה יש למצות הליכים ולפנות אל הרשות המינהלית הרלבנטית שאם לא כן תידחה העתירה על הסף (ראו בג"ץ 8136/07 בן עטר נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה, פסקה 3 (טרם פורסם, 28.10.2008)). העותרים הגישו את עתירתם בטרם פנו למשיבים בבקשה לפי סעיף 3א1 ודי היה בכך כדי לדחות את עתירתם על הסף (ראו והשוו בג"ץ 5645/07 אבו חיראן נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית (טרם פורסם, 8.10.2007)). אף אם הייתה מוגשת העתירה לאחר הגשת הבקשה עדיין לא היה מקום לדון בעתירה שהרי כידוע יש ליתן לרשות המינהלית זמן סביר למתן החלטה בטרם פניה לבית המשפט. החלטת הרשות הרי עשוייה גם לייתר פנייה לבית המשפט וכפי שכבר נקבע "עותר המקדים ומגיש עתירתו בלא שהשכיל להמתין פרק זמן סביר לקבלת תשובה מן הרשות המנהלית, יֵדע כי עתירתו תידחה על הסף" (בג"ץ 4227/05 ג'רדאת נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 5 (טרם פורסם, 8.5.2005); כן ראו והשוו: בג"ץ 1445/07 כרכי נ' מנהלת התאום והקישור האזרחית - איו"ש, פסקה 4 (טרם פורסם, 14.5.2007); בג"ץ 2648/08 פורמן נ' פרקליט המדינה (טרם פורסם, 24.3.2008); בג"ץ 3750/08 עו"ד אמיר לירן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (טרם פורסם, 28.4.2008)). תקופת הזמן הראויה תלוית הקשר ונסיבות אך בוודאי שעתירה המוגשת בטרם הגשת בקשה למשיבים אינה יכולה להיחשב כמתן זמן סביר לרשות. 4. העתירה נמחקת אפוא על הסף וממילא נדחית הבקשה לצו ביניים. העותרים ישאו בשכר טרחת עורך-דין המשיבים בסך 4,000 ש"ח. ניתן היום, ד' כסלו, תשס"ט (1.12.2008). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08085630_C06.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il