פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בה"ן 8561/99
טרם נותח

אלכסנדר רודוביץ נ. מדינת ישראל

תאריך פרסום 08/11/2001 (לפני 8944 ימים)
סוג התיק בה"ן — בקשת התרת נישואין.
מספר התיק 8561/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בה"ן 8561/99
טרם נותח

אלכסנדר רודוביץ נ. מדינת ישראל

סוג הליך בקשת התרת נישואין (בה"ן)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8561/99 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש המערער: אלכסנדר רודוביץ נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 6.10.99 בת.פ. 393/98 שניתן על-ידי כבוד השופטים: ס' ג'ובראן, ר' חוזה ונ' שרון תאריך הישיבה: י"ט בחשון תשס"ב (5.11.01) בשם המערער: עו"ד א' גריידי בשם המשיבה: עו"ד ת' פרוש פ ס ק - ד י ן המערער הורשע במעשה סדום ובמעשים מגונים בנסיבות של אינוס. כן הורשע המערער בהדחתה בחקירה של המתלוננת על המעשים המיניים. בית המשפט המחוזי גזר על המערער תשע שנות מאסר, שבע מתוכן לריצוי בפועל. עיקרו של הערעור מופנה נגד ההרשעה. לחלופין משיג המערער גם על חומרת גזר הדין. דין הערעור על שני חלקיו להידחות. הרשעת המערער התבססה על גרסתה של המתלוננת, שעדותה נתקבלה כמהימנה ללא סייג, ועל התמיכה הראייתית לגרסת המתלוננת שנמצאה לבית המשפט במספר עדויות נוספות. גרסת המערער, שהכחיש מכול וכול את עשיית המעשים שיוחסו לו על-ידי המתלוננת, נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי כבלתי ראויה לאמון. כן נדחתה כחסרת יסוד, עדותו של עד תביעה שהמערער קיווה להיבנות מגרסתו לתמיכת אפשרות שהמתלוננת העלילה עליו עלילת שווא. חרף טענותיו של הסניגור לא מצאנו יסוד להתערב בממצאי המהימנות שקבע בית המשפט המחוזי ואשר עליהם ייסד את הכרעת-דינו. כן לא מצאנו מקום להיעתר לבקשת המערער להגשת ראיה נוספת בשלב הערעור. בדיון לפני בית המשפט המחוזי אכן טען המערער, כי בשל מחלה ממנה הוא סובל, המתבטאת בהופעת פצעים מדממים - בין היתר על איבר-מינו - כלל לא היה מסוגל לבצע את המעשים המיניים שיוחסו לו. המערער לא הביא עדות רפואית להוכחת טענתו. אך, לא למותר להזכיר, כי משהעלה טענה זו בחקירה, ואף נאות לחשוף את מבושיו לפני החוקר, לא ראה החוקר כל פצעים על איבר-מינו; ומסמך המתעד מעמד זה הוצג לפני בית המשפט. איננו סבורים כי הגשת ראיה רפואית ביחס למצבו הנוכחי של המערער יכולה לשנות את תוצאות ההכרעה, ולפיכך אנו דוחים את הבקשה להבאת ראיה נוספת. המסקנה הנגזרת מן האמור היא, כי אנו דוחים את הערעור על ההרשעה. לנוכח חומרת המעשים המיניים בהם הורשע המערער, וחומרת הנסיבות בהן בוצעו, לא מצאנו יסוד להתערבות גם בגזר הדין. לפיכך הננו דוחים גם את הערעור על חומרת העונש. ניתן היום, י"ט בחשון תשס"ב (5.11.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ________________ העתק מתאים למקור 99085610.F04 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 /עכ.