דוד אוחיון נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8560/99 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד המערער: דוד אוחיון נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 15.11.99 בת.פ. 541/98 שניתן על-ידי כבוד השופטים: א' אמינוף, י' כהן וז' הווארי תאריך הישיבה: י"ג בסיון תשס"א (4.6.01) בשם המערער: עו"ד י' גינת בשם המשיבה: עו"ד ת' פרוש פ ס ק - ד י ן הרשעת המערער בשתי פרשיות האישום מעוגנת בממצאים עובדתיים חד-משמעיים שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי על יסוד התרשמותו הבלתי אמצעית מעדויות המעורבים והתמיכה שנמצאה לו לגירסת המתלוננת בראיות ובעדויות אחרות. טענות הסניגור לא שיכנעונו כי יש יסוד להתערב באיזה מן הממצאים הללו ובמסקנות שבית המשפט המחוזי הסיק מהם. שקלנו את בקשת הסניגור להתיר לו להגיש ראיות נוספות בשלב הערעור. אין גם אחת בראיות הנוספות, שלא היה בידי מי שייצג את המערער לפני הערכאה הראשונה להגישה בגדר פרשת הראיות לפני בית המשפט המחוזי. חרף טענות הסניגור לא שוכנענו, כי הסניגור שייצג את המערער במשפטו לא היה רשאי, משיקולים סניגוריאליים לגיטימיים, להימנע מהגשת הראיות הללו. לא מצאנו מקום לבקש מן המדינה להשיב על הערעור נגד ההרשעה. בשל הרשעתו בשתי הפרשיות נגזרו על המערער חמש-עשרה שנות מאסר, שתים-עשרה מתוכן לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו. בית המשפט המחוזי לא פירש איזה חלק מתקופת המאסר הוטלה על המערער בגין כל אחת מן הפרשיות, אך דומה כי בקביעת תקופת המאסר על שתי הפרשיות כמכלול החמיר בית המשפט המחוזי עם המערער יתר על המידה. בעונש זה רואים אנו מקום להתערב, תוך שהננו מתחשבים בין היתר בעברו הפלילי וכן בגילו הצעיר של המערער. הערעור על הכרעת הדין נדחה. הערעור על חומרת העונש מתקבל ועונשו של המערער מועמד בזה על עשר שנות מאסר, שמונה שנים מתוכן מאסר ממש ויתרת התקופה מאסר על-תנאי, כשהתנאי הוא כקבוע בגזר-דינו של בית המשפט המחוזי. מתקופת המאסר בפועל ינוכו ימי מעצרו של המערער. ניתן היום, י"ג בסיון תשס"א (4.6.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 99085600.F07 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 /עכ.