עע"מ 856-24
טרם נותח

עיריית עפולה נ. עורכי דין למינהל תקין

סוג הליך ערעור עתירה מינהלית (עע"מ)

פסק הדין המלא

-
3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"ם 856/24 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ע' גרוסקופף המערערים: 1. עיריית עפולה 2. ראש עיריית עפולה נ ג ד המשיבים: 1. עורכי דין לקידום מינהל תקין 2. לירז וזאן המבקש להצטרף כידיד בית המשפט: מרכז השלטון המקומי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 9.1.2024 בעת"ם 15581-01-24 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיאה ש' אטרש תאריך הישיבה: כ"ח בניסן התשפ"ד (6.5.2024) בשם המערערים: עו"ד אבי גולדהמר בשם המשיבים: עו"ד נדאל חאיק, עו"ד איתי צורף בשם המבקש להצטרף כידיד בית המשפט: עו"ד אלי אליאס, עו"ד נועה בן אריה פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. השאלה הממוקדת שהתעוררה בפנינו בהליך הנוכחי נסבה על הכללים החלים על קביעת ישיבה שלא מן המניין של מועצת העירייה (להלן: המועצה) בהתאם להוראותיו של ה"תקנון בדבר ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן" הקבוע בתוספת השניה לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן, בהתאמה: התקנון ו-פקודת העיריות). 2. נקדים ונאמר כי בעקבות הדיון שהתקיים בפנינו ביום 6.5.2024 ובהמלצתנו הסכימו המשיבים לקבלת הערעור. על כן, בנסיבות הנוכחיות, אין צורך לפרוס את ההשתלשלות העובדתית המלאה של המקרה דנן, וניתן להסתפק בהבהרת הפרשנות המשפטית הנכונה של התקנון בנושא זה, בהתחשב בהשלכותיו של המקרה על עניינן של עיריות אחרות. 3. בקצרה יצוין כי לפי סעיף 5 לתקנון "המועצה תקיים ישיבה מן המניין ... אחת לחודש לפחות". בהמשך לכך, סעיף 6 לתקנון מורה כי לאחר בחירתה, על המועצה להחליט על מועד קבוע שבו יתקיימו ישיבותיה. סעיף זה מוסיף ומפרט את המגבלות החלות על קביעת המועד לישיבות. בין השאר נקבע בו כי המועד האמור "לא יהיה ביום המנוחה השבועי או בערב יום המנוחה השבועי של חבר מחברי המועצה, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה אחרת", וכי "ישיבת המועצה תתחיל לא לפני השעה 18:00, זולת אם הסכימו כל חברי המועצה לשעה אחרת". כמו כן, סעיף 6 לתקנון מורה כי עד שתחליט המועצה על המועד הקבוע לקיום ישיבותיה, הן יתקיימו "ביום רביעי הראשון לכל חודש בשעה 18:00". 4. בנוסף לישיבותיה הקבועות, רשאי ראש העירייה (לבקשת שליש לפחות מחברי המועצה) לכנס ישיבה שאינה מן המניין, בהתאם להוראות הפרק השלישי לתקנון. במוקד הדיון שבפנינו עמד סעיף 11 לתקנון אשר מורה בעניין זה כך: "סעיף 6 לתקנון זה לעניין ימי השבוע ושעות הישיבה יחול על ישיבה שזומנה לפי פרק זה". 5. מבלי לפרט יצוין כי העמדה המשפטית שהציגו המשיבים במקרה דנן הייתה שעל ראש עיריית עפולה, הוא המערער 2, לקבוע את המועד לקיום ישיבותיה של המועצה באופן שיחול ביום מסוים של השבוע (כמו בדוגמה המופיעה בסעיף 6 לתקנון: "ביום רביעי הראשון לכל חודש"). בהתאם לכך, נטען כי אף הישיבות שלא מן המניין צריכות להתקיים באותו יום בשבוע (כך למשל, בהמשך לדוגמה שנזכרה בפסקה 3 לעיל – יום רביעי אחר). זאת, לשיטתם, בשל קביעתו של סעיף 11 לתקנון כי גם על הישיבות שלא מן המניין יחולו הוראותיו של סעיף 6. המשיבים הוסיפו וטענו כי כלל כזה צפוי לסייע לחברים במועצה לשריין את המועדים הפוטנציאליים אף לישיבות שלא מן המניין. 6. מנגד, עמדתם של המערערים, עיריית עפולה וראש העירייה, הייתה כי ישיבות שלא מן המניין אינן חייבות להתקיים בהכרח ביום בשבוע שבו בחרה המועצה לקיים את ישיבותיה הקבועות. בהקשר זה נטען כי ניתן לקבוע ישיבה שלא מן המניין גם ביום אחר של השבוע, ובלבד שמועד זה מקיים את המגבלות המנויות באופן מפורש בסעיף 6 לתקנון (למשל, שהישיבה לא תחול ביום המנוחה השבועי או בערב יום המנוחה השבועי של מי מחברי המועצה). ככלל, המערערים תמכו את טענותיהם בגמישות הנדרשת ביחס לקביעת ישיבות שלא מן המניין. עוד הוסיפו המערערים וטענו, בתמיכת מרכז השלטון המקומי, כי זוהי הפרקטיקה הנוהגת בהתנהלותן השוטפת של עיריות שונות. 7. מבלי לפרט יצוין כי בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה בהתבסס על עמדתם הפרשנית של המשיבים, ועל רקע כך הוגש הערעור שבפנינו. 8. בערעור שבפנינו המערערים שבים על עיקר טענותיהם כפי שהובאו בפני בית המשפט המחוזי. בדומה, גם המשיבים נותרו בעמדתם העקרונית. בנוסף לכך, מרכז השלטון המקומי הגיש בקשה להצטרף לדיון בערכאתנו במעמד של ידיד בית המשפט על מנת לצדד בעמדתם של המערערים. מרכז השלטון המקומי מוסיף ומבהיר כי התקנון אינו מורה שהישיבות הקבועות של המועצה יתקיימו ביום שבועי קבוע. כך למשל, יש עיריות שבהן מלכתחילה קביעת המועד לישיבות הקבועות של המועצה אינה נעשית על-פי יום קבוע בשבוע, אלא בהתאם לתאריך קבוע (למשל, היום ה-15 בכל חודש). מתכונת זו של קביעת מועדי הישיבות הקבועות אינה מתיישבת כלל, כך נטען, עם עמדתם של המשיבים. 9. כאמור, בתום הדיון שהתקיים בפנינו, אשר במסגרתו שבו הצדדים על עמדותיהם העקרוניות, הבהרנו להם כי אנו סבורים שדין הערעור להתקבל, תוך העדפת פרשנותם של המערערים ושל מרכז השלטון המקומי. תוצאה זו מעוגנת היטב בכללי הפרשנות, ותואמת אף את המדיניות המשפטית הראויה. אין כל בסיס בלשון החוק לקביעה לפיה המועד הרגיל לישיבותיה של המועצה חייב להיות ביום מסוים של השבוע, להבדיל מאשר תאריך מסוים בכל חודש. בהקשר זה כל שנקבע בתקנון (בסעיף 5) הוא שהמועצה תקיים ישיבה מן המניין אחת לחודש לפחות. לכן, ממילא הדבקות בכלל של יום אחיד בשבוע אינה יכולה לעמוד. באופן רחב יותר, אין להלום שישיבה שלא מן המניין, אשר מטבע הדברים נועדה לתת מענה לאילוצים שאינם "רגילים" (גם אם אינם בהכרח דחופים) תהיה כבולה ליום ה"קבוע" של הישיבות מן המניין (ככל שהמועצה בחרה יום כאמור). 10. איננו שותפים אף לחשש שהעלה בא-כוחם של המשיבים באשר לכך שחברי המועצה יתקשו להתאים את עצמם לישיבות שלא מן המניין אם אלה יתקיימו ביום שאינו היום ה"קבוע" של הישיבות. יש להזכיר בהקשר זה כי בכל מקרה כלל ישיבותיה של המועצה אינן מתקיימות לפני השעה 18:00 ואינן מתקיימות ביום המנוחה השבועי או בערב יום המנוחה השבועי של מי מחברי המועצה, אם לא ניתנה לכך הסכמתם של כלל חברי המועצה. לצד היבטים הנוגעים לנוחות תכנון לוח הזמנים של חברי המועצה יש להביא בחשבון את הצורך בגמישות בקביעת מועדים של ישיבות שלא מן המניין, שאליהן אף עשויים להיות מזומנים גורמים נוספים. 11. סוף דבר: הערעור מתקבל, ובהתאם לכך אנו מורים על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 9.1.2024 (עת"ם 15581-01-24), אף לעניין ההוצאות שיוחזרו למערערים בתוך 30 יום. נוכח הסכמתם של המשיבים לקבלת הערעור ובמכלול הנסיבות – אין צו להוצאות בערכאתנו. ניתן היום, ‏ז' באייר התשפ"ד (‏15.5.2024). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 24008560_A03.docx רא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1