פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8551/20
בג"ץ 8554/20
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ג' קרא
העותרים בבג"ץ 8551/20:
1. דאוד אלהדליה
2. שרה אלהדליה
העותרים בבג"ץ 8554/20:
1. איוב אל הדאלין
2. נעמה אלתבנה
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה
2. מועצת התכנון העליונה
3. ראש המנהל האזרחי
4. מפקד פיקוד מרכז
5. שר הביטחון
עתירות למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
בשם המשיבים:
עו"ד יותם בן הלל
עו"ד אילנית ביטאו
פסק-דין
השופט ג' קרא:
בעתירות שלפניי, אשר הוגשו על ידי עותרים המתגוררים בכפר אל-מונטאר הממוקם באזור C בגדה המערבית, מבוקשים סעדים שונים שעיקרם הימנעות מהריסה, החרמה או תפיסה של בתי העותרים (להלן: המבנים). עוד מבוקש כי ייקבע שהמבנים אינם "מבנים יבילים" כאמור בתקנות בדבר העברת טובין (הובלת מבנים יבילים) (יהודה והשומרון), התשנ"ג-1993 (להלן: התקנות).
העותרים מתגוררים במבנים אשר הוקמו באופן בלתי חוקי וללא היתר כדין. החל מחודש נובמבר 2011, פנו העותרים למועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי, בבקשות שונות בעניין הסדרה למגורים במבנים.
בבסיס העתירות מצוי החשש של העותרים מפינוי המבנים מכוח התקנות. העותרים מציינים שהעתירות הוגשו אף על פי שבקשותיהם בעניין הסדרת המבנים תלויות ועומדות, מאחר שהמשיבים טרם הסכימו לאשר שיימנעו מביצוע פעולות אכיפה נגד המבנים.
המשיבים טוענים בתגובה המקדמית שהוגשה מטעמם כי יש לדחות את העתירות על הסף. אף שהמבנים נבנו ללא היתר, לא התקבלה כל החלטה מינהלית בעניינם של המבנים ואף לא בוצע הליך מינהלי בעניינם, כך שמדובר בעתירות תיאורטיות (בג"ץ 6077/08 דן נ' נציב שירות בתי הסוהר, פסקה 6 לפסק דינו של השופט (כתארו אז) א' גרוניס (5.8.2008)). עוד טוענים המשיבים כי נקודת המוצא של התקנות היא שבהתקיים התנאים המנויים בהן – אין זכות טיעון לפני תפיסת המבנה היביל, אלא רק לאחר מכן (בג"ץ 9235/18 אופק (א.ת שער בנימין) בע"מ נ' שר הביטחון (11.9.2019)). המשיבים מציינים כי ככל שיוחלט שיש מקום לתפוס את המבנים מושא העתירות בהתאם לתקנות וככל שתוגש השגה על החלטה זו, תתקבל החלטה מינהלית ביחס להשגה. ככל שירצו בכך, יוכלו העותרים לעתור נגד החלטה זו.
לבקשת העותרים, ניתנה להם הרשות להגיב. בתגובה מטעמם טענו העותרים כי מאחר שבכל הנוגע לתפיסת מבנה יביל אין צו מקדים, אין המדובר בעניין תיאורטי. עוד טענו העותרים כי יש חשש שתהא הפרה של זכות השימוע בעניינם, נוכח היעדר התחייבות המשיבים להימנע משימוש בתקנות ביחס למבנים.
דין העתירות להידחות על הסף בשל היותן תיאורטיות.
בבג"ץ 211/21 צראיעה נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה (4.4.2021), נדחתה על הסף עתירה דומה, ונקבע כדלקמן:
"למעשה, העותרים מבקשים 'להקדים תרופה למכה' ולקבל מאתנו סעד הצהרתי אשר יחסום מראש את הפעלת התקנות ביחס למבנה עוד בטרם התקבלה החלטה מינהלית כלשהי בעניין. דא עקא, בית משפט זה אינו נותן סעדים הצהרתיים בנושא שעודנו תאורטי ובאין החלטה מינהלית קונקרטית שאותה ניתן להעביר תחת שבט ביקורתו. עסקינן אפוא בעתירה תאורטית ומוקדמת אשר דינה להידחות על הסף" (שם, פסקה 3).
דברים אלו, שנכתבו בעניין דומה, יפים גם לענייננו, בו המשיבים טרם קיבלו החלטה באשר לעצם נקיטת צעדי אכיפה בנוגע למבנים. גם בבג"ץ 6367/20 אלהדלין נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה (28.4.2021), אשר עסק בעניין דומה, נקבע כדלקמן:
"אין לקבל את טענת העותרים כי לא מדובר בעניין תיאורטי מאחר שלפי תקנות מבנים יבילים ניתן לתפוס את המבנה ללא שימוע מקדים [...] כאשר מדובר במבנה יביל, תפיסת המבנה, להבדיל מהריסתו, היא פעולה הפיכה [...] בנסיבות אלה מקומה של הביקורת השיפוטית הוא לאחר שתתקבל החלטה, אם תתקבל, לנקוט בפעולות אכיפה לפי תקנות מבנים יבילים, או בפעולת אכיפה אחרת; וככל שתינקט פעולת אכיפה לפי התקנות – לאחר קבלת החלטה על ידי הממונה בהשגה שהוגשה, ככל שהוגשה [...] אין גם מקום להניח, כהנחת העותרים, כי יופעלו סמכויות אכיפה לפי תקנות מבנים יבילים אף אם המבנים אינם מבנים כאלה" (שם, פסקאות 10-9).
סוף דבר, העתירות נדחות. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ג באייר התשפ"א (5.5.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
20085510_Q07.docx סח
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il