פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8549/06

חצ'יק ארוטיוניאן נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין

העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית בטענה כי היה זכאי לה במסגרת ההליך המדורג בטרם הותרו נישואיו לאזרחית ישראלית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/11/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8549/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעמד בישראל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית בטענה כי היה זכאי לה במסגרת ההליך המדורג בטרם הותרו נישואיו לאזרחית ישראלית.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8549/06

חצ'יק ארוטיוניאן נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין

העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית בטענה כי היה זכאי לה במסגרת ההליך המדורג בטרם הותרו נישואיו לאזרחית ישראלית.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אזרח זר שנישא לאזרחית ישראלית, ביקש לקבל אזרחות ישראלית בטענה כי עמד בתנאי ההליך המדורג בטרם הותרו נישואיו. משרד הפנים סירב להאריך את אשרת השהייה שלו לאחר שהנישואין הותרו. בית המשפט דחה את העתירה, תוך שהוא מציין כי מדובר בעתירה זהה לעתירה קודמת שנדחתה על הסף בשל שיהוי והעדר הוכחות להגשת בקשה במועד הנטען. בית המשפט הבהיר כי אין בפי העותר טיעון מהותי חדש וכי פתוחה בפניו הדרך לפנות לאפיקים הומניטריים כפי שצוין בהחלטה הקודמת.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, א' רובינשטיין, ד' חשין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חצ'יק ארוטיוניאן

נתבעים

  • משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר היה זכאי לאשרה מסוג א/5 כבר ביוני 2001 ולאזרחות ביוני 2005 לפי הנוהל המדורג.
  • אילו המשיב היה פועל לפי הנוהל המדורג, זכותו לאזרחות לא הייתה נשללת עקב התרת הנישואין.
  • העותר איבד את אזרחותו הלטיבית עקב הגשת הבקשה לאזרחות ישראלית.
טיעוני ההגנה
  • העתירה לוקה בשיהוי.
  • אין תיעוד להגשת בקשה לאזרחות במועד הנטען.
  • העותר קיבל הודעה כי בקשתו לא תיענה עוד ביוני 2005, בטרם חלוף תקופת ההסדר המדורג.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוגשה בקשה לאזרחות במועד המזכה את העותר לפי הנוהל המדורג.

הדגשים פרוצדורליים

  • הוגשה עתירה זהה קודמת (בג"ץ 2391/06) שנדחתה על הסף.
  • העותר ציין כי עתירה זו היא חידוש של העתירה הראשונה.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • מעמד בישראל
  • הליך מדורג
  • אזרחות
  • משרד הפנים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 8549/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8549/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ד' חשין העותר: חצ'יק ארוטיוניאן נ ג ד המשיב: משרד הפנים, מינהל האוכלוסין עתירה למתן צו עשה בשם העותר: עו"ד לורה מקסיק פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. העותר, אזרח זר יליד 1949, נישא לאזרחית ישראלית ב"נישואי פרגואי" בשנת 2000. ביום 18.2.2002 קיבל העותר לראשונה אשרת שהייה מסוג א/5, וזו הוארכה מספר פעמים. ביום 29.7.05 סירב המשיב להאריך את תוקף האשרה, בקובעו כי ביום 28.8.05 התיר בית המשפט לענייני משפחה את קשר הנישואין בין העותר ואשתו הישראלית. כלפי החלטה זו, שלא צורפה לעתירה, מכוונת העתירה שלפנינו. ביסוד העתירה עומדת הטענה שלפי הנוהל המדורג (לגבי תנאיו וחוקיותו ראו בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728; בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נ(5) 950) היה זכאי העותר לאשרה מסוג א/5 כבר בחודש יוני 2001, ולאזרחות ישראלית ביוני 2005, בטרם הותרו הנישואין. נטען כי אילו היה המשיב נוהג לפי הנוהל המדורג, לא היתה נשללת מהעותר זכותו לאזרחות ישראלית. עוד נטען כי בעקבות הגשת הבקשה לאזרחות ישראלית איבד העותר את זכאותו לאזרחות לטבית - שם חי כל חייו הבוגרים, ונגזר עליו לעבור לרוסיה "בה אין לו דבר וחצי דבר". ב. דין העתירה להידחות. עתירה זהה הוגשה ביום 15.3.06 (בג"צ 2391/06), ונדחתה על הסף ביום 31.5.06 (השופטים גרוניס, נאור וחיות). בית המשפט קבע כי העתירה לוקה בשיהוי, כי אין כל תיעוד שהעותר הגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית במועד הנטען, וכן כי כבר בחודש יוני 2005 - בטרם חלוף תקופת ארבע השנים של ההסדר המדורג לשיטת העותר, נמסר לו כי לא תיענה בקשתו לקבלת אזרחות. ביחס לשיקולים הומניטריים, נקבע כי פתוחה "הדרך בפניו להגיש בקשה לקבלת רשיון ישיבה בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, על-בסיס שיקולים הומניטאריים ככל שהנסיבות מצדיקות זאת". העותר לא נקט ככל הנראה פעולה בערוץ זה. ג. העתירה שלפנינו אינה מוסיפה על העתירה הקודמת; העותר עצמו מציין כי "עתירה זו הנה חידוש של העתירה הראשונה". אכן נטען כי העתירה מוגשת "בעילה אחרת", אך דומה כי אמירה זו אינה מלווה בטיעון מהותי חדש. עוד השיג העותר על העובדה שעתירתו נדחתה ללא קבלת עמדת המשיב, אך המותב הקודם לא סבר בנסיבות כי יש צורך בכך על פי החומר; בהיעדר חומר חדש, אין מקום להכביר טרחה והוצאות. העותר ציין שאם עתירתו תידחה יפנה לועדת חריגים הפועלת במסגרת המשיב ויבקש קיצור למפרע של ההליך המדורג, באופן שתוכר זכאותו לפני מועד התרת הנישואין. כמובן אין בידינו להביע עמדה ביחס לאפיק זה לגופו, וכבר הוזכר האפיק ההומניטרי שצוין בפסק הדין הקודם, שגם לגביו לא נוסיף. ד. אין בידינו להיעתר לעתירה. ניתן היום, י"א בחשון תשס"ז (2.11.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06085490_T02.doc מפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il