עמותת מועדון כדורגל בנות נתניה נ. עיריית נתניה

6 1 בבית המשפט העליון עע"מ 8548/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערות: 1. עמותת מועדון כדורגל בנות נתניה 2. עמותה לקידום כדורסל נשים בנתניה נ ג ד המשיבים: 1. עיריית נתניה 2. העמותה לחינוך בלתי פורמלי בנתניה 3. מועדון כדורגל מכבי נתניה (2016) בע"מ 4. יהלומי נתניה כדורגל חופים 5. מכבי השרון נתניה 6. מועדון ספורט נתניה קולט כהן ערעור על החלטתו של בית המשפט מחוזי מרכז-לוד בעת"מ 29092-06-21 מיום 29.11.2021 אשר ניתנה על ידי כבוד השופט ר' אמיר; תגובה מטעם המשיבה 1 מיום 30.12.2021 בשם המערערות: עו"ד אורי כהנא; עו"ד יואל יעקב בשם המשיבה 1: עו"ד מיכל מלמד פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט ר' אמיר) מיום 29.11.2021 בעת"מ 29092-06-21, שבה התקבלה בקשת המשיבה 1 לפסילת המותב מלדון בהליך. המערערות הן עמותות לספורט נשים הפועלות בעיר נתניה. בחודש מאי 2020 הגישה המערערת 1 עתירה מנהלית בה טענה כי המשיבה 1, עיריית נתניה (להלן: העירייה), נוהגת באפליה מגדרית בנוגע לחלוקת תמיכות ומענקים לקבוצות כדורגל ובנוגע להקצאת מתקני ספורט בעירייה (עת"מ 47024-05-20; להלן: ההליך הקודם). עתירה זו נותבה לטיפולו של המותב, ובפתח פרוטוקול הדיון הראשון שהתקיים בהליך, ביום 25.6.2020, מופיעה ההערה הבאה: ב"כ הצדדים: אנחנו שומעים את הודעת השופט, שהעוזרת המשפטית שלו היא בתה של יועצת ראש עיריית נתניה לענייני מעמד האישה, ואף שהעוזרת המשפטית אינה בקשר עם אמה בעניין העתירה כמובן, רואה בית המשפט לנכון להביא זאת לידיעתנו, לצורך שיקול דעתנו, האם נבקש פסילה של השופט. אנו מתייעצים עם הלקוחות ועמדתנו היא שאיננו מבקשים שהשופט יפסול את עצמו. הדיון בהליך המשיך כסדרו, וביום 2.8.2020 נתן המותב פסק דין שבו קיבל את העתירה בחלקה. על פסק דין זה הוגשו שני ערעורים אשר עודם תלויים ועומדים (עע"מ 6735/20; עע"מ 7282/20). ביום 14.6.2021 הגישו המערערות את העתירה נושא הערעור דנן, שעוסקת אף היא בטענה לאפליה מגדרית מצד העירייה ומתמקדת בעיקר בהתנהלותה לאחר מתן פסק הדין בהליך הקודם. בהתאם להחלטת סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופט א' סטולר, מיום 14.6.2021, הליך זה נותב אף הוא לטיפולו של המותב. העירייה והמשיבה 2 הגישו תגובה מקדמית משותפת ביום 5.10.2021, והתיק נקבע לדיון בפני המותב בחודש ינואר 2022. כחודש לאחר הגשת התגובה המקדמית, ביום 4.11.2021, הגישה העירייה בקשה לפסילת המותב. בבקשה הוסבר כי אף שבעת הדיון בהליך הקודם נמנעה העירייה מלבקש את פסילת המותב, "במהלך השנה האחרונה" נוכחו גורמי המקצוע בעירייה לדעת על "מעורבות ברורה" של אמהּ של העוזרת המשפטית של המותב – המשמשת כאמור כיועצת ראשת העירייה לענייני מעמד האישה (להלן: היועצת) – בנושאים שרלוונטיים להליך הנוכחי. לבקשת הפסילה צורפו ארבע תכתובות דוא"ל המתוארכות לדצמבר 2020, ינואר 2021 ואפריל 2021, ומהן עולה, לטענת העירייה, כי "המנהלת המקצועית של [המערערת 1] כיתבה מספר פעמים את [היועצת] בנושא העומד בבסיס עתירה זו וכי [היועצת] התייחסה לפניות אלה מול גורמי העירייה הרלוונטיים". העירייה טענה כי ייתכן שקיימות הודעות נוספות, שמנהל אגף הספורט בעירייה ובאת-כוחה "אינם צד להן", אך לטענתה די בהודעות הללו כדי להצביע על מעורבות ישירה של היועצת בהליך דנן ולהקים הצדקה לפסילת המותב. המערערות, מצדן, התנגדו לפסילת המותב וטענו, בין היתר, כי לא עלה בידי העירייה לעמוד ברף הראייתי להוכחת חשש ממשי למשוא פנים, וכי התכתובות שהוצגו מעידות אך על "התייחסות סמלית" של היועצת לנושא שבמחלוקת. מכל מקום, כך נטען, ניתן להסתפק במניעת העוזרת המשפטית של המותב מלטפל בתיק. יתר הצדדים להליך לא הגישו תגובות לבקשה. ביום 29.11.2021 נעתר המותב לבקשה לפסילתו מלדון בהליך, בקבעו כי אינו יכול "להתעלם מהחשש למשוא פנים מבחינת מראית פני הצדק" נוכח העובדה שנושאת התפקיד הסטטוטורי של היועצת לקידום מעמד האישה בעירייה, היא אמהּ של העוזרת המשפטית שלו. המותב הדגיש כי לא עמד בקשר עם היועצת בעניין העתירה דנן או בעניין ההליך הקודם, וכי גם העוזרת המשפטית שלו לא שוחחה עם אמה לגבי איזה מן ההליכים. ואולם, כך הדגיש המותב, "לא מייל כזה ואחר שאין בהם תוכן ומעורבות של ממש מצביעים על הקושי, אלא עצם [ה]כהונה בתפקיד זה, שהוא תפקיד הנוגע במישרין לנושא העתירה. שהרי העתירה שבפניי עניינה בדיוק זה: הפליה מגדרית נטענת של קבוצות ספורט-נשים". בשולי הדברים ביקר המותב את התנהלותה של העירייה, אשר הודיעה בהליך הקודם כי אינה מתנגדת לכך שהמותב ידון בעניינה והגישה את בקשת הפסלות "שלא בהזדמנות הראשונה". בהקשר זה ציין המותב "הדבר מעורר תהיות באשר לטעמים האמיתיים שביסוד הבקשה. כך במיוחד כאשר העתירה הקודמת התקבלה, ופסק הדין שנתתי בה לא הניח את דעתה של העירייה, והיא הגישה על כך ערעור. לכאורה מלמד הדבר על מניעים אחרים מאשר הדאגה למראית פני הצדק, או לחשש מפני משוא פנים". חרף זאת קבע המותב כי "כאשר אני שוקל את הדברים, וכאשר על פניו יש בכך משום קושי של מראית פני הצדק, וכאשר כעת לכל הפחות אין הסכמה של הצדדים – אזי ראוי שאמנע מלשבת בדין בעניין זה". לגישת המותב, בנסיבות העניין אין להסתפק ב"הדרת" העוזרת המשפטית שלו מהתיק. מכאן הערעור שלפניי. המערערות חוזרות על טענתן כי לא מתקיים בענייננו חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך, שכן "השופט הוא הגורם השיפוטי המכריע בתיק" ומשכך, לטענתן, אין בתפקיד שבו מחזיקה אמהּ של העוזרת המשפטית שלו כדי להקים עילת פסלות. זאת, בפרט נוכח העובדה שליועצת אין עניין אישי בהליך מעבר לתפקידה הסטטוטורי בעניין קידום השוויון המגדרי בעירייה, ונוכח העובדה שהיועצת אינה עומדת בקשר ישיר עם המערערות. כמו כן טוענות המערערות כי היה על המותב לדחות את בקשת הפסלות מחמת שיהוי בהגשתה. העירייה, מצדה, סבורה כי דין הערעור להידחות, ומציינת בתגובתה כי עמדתה מקובלת גם על המשיבה 2. העירייה מדגישה כי המותב שקל את נסיבות העניין בהחלטה מפורטת, ולשיטתה החלטת המותב לפסול את עצמו מטעמים של מראית פני הצדק אינה מקימה עילה להתערבות. כמו כן מציינת העירייה כי עמדתה ביחס לפסילת המותב בהליך הקודם הובעה במהלך דיון מקדים, "ללא בדיקה מקיפה של [העירייה]" ומבלי שהיה ידוע לה על מעורבותה של היועצת בעניין נושא העתירה. עוד טוענת העירייה כי ההליך הקודם עסק בסוגיה ספציפית בעניין ש"כלל אינו רלוונטי למגדר", וזאת בניגוד להליך הנוכחי, אשר קשור באופן מובהק לסוגיות מגדריות ועוסק ב"תבחיני התמיכות לקבוצות הייצוג בכללותם". באשר לעיתוי הגשת בקשת הפסלות, מציינת העירייה כי בקשתה הוגשה "בסמוך" לאחר הגשת תגובתה המקדמית וזמן רב לפני מועד הדיון הראשון שנקבע בעתירה. עוד מציינת העירייה כי "לא התאפשר" לה לברר מול הנהלת בתי המשפט אם בתה של היועצת עודנה משמשת כעוזרת משפטית של המותב, ורק בירור ישיר מול היועצת העלה כי התשובה לכך חיובית. יתר המשיבים לא הגישו תגובות מטעמם לערעור במועד שנקבע לכך. 7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שהובאו לפניי, ולא בלי התלבטות, באתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל. אכן, בעבר נפסק לא אחת כי החלטה בדבר פסילה עצמית של מותב אינה עניין שבשגרה וכי יש ליתן משקל רב לתחושתו הסובייקטיבית של השופט שקיבל אותה (ראו, למשל: ע"א 1784/19 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (25.3.2019)). ואולם, לצד זאת נפסק כי הזכות לשבת בדין מקימה גם חובה לעשות כן, וכי פסילה עצמית של שופט בהיעדר עילה מספקת לכך, עלולה להוביל לפגיעה בהגינותו של המשפט ובאמון הציבור (ע"א 3168/18 שפורר נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פסקה 5 (11.6.2018); ע"א 6275/03 שגיא נ' סלע, פסקה 4 (28.7.2003)). 8. בענייננו, הצטרפותן של מספר נסיבות מובילה, לגישתי, למסקנה שאין כל מניעה להמשך ניהול ההליך בפני המותב. תחילה יש להדגיש כי הן העירייה, הן המערערת 1 והן המותב עצמו סברו שלא מתקיימת עילה לפסילת המותב מלדון בהליך הקודם – אשר עסק בסוגיה דומה, אף אם לא זהה, לסוגיה שבמוקד העתירה דנן: השגות על התנהלותה של העירייה ביחס לענפי ספורט נשים, ובהן טענה לאפליה מגדרית. טענת העירייה כי עמדתה בהליך הקודם ניתנה "ללא בדיקה מקיפה" הינה טענה תמוהה על פניה ומכל מקום היא אינה מעלה ואינה מורידה לעניינינו. זאת ועוד – בקשת הפסלות של העירייה נגועה בשיהוי כבד, אשר יש בו לבדו כדי להצדיק את דחייתה (ראו והשוו בהקשר זה: ע"א 2619/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (18.5.2021); ע"א 4914/19 עזבון המנוח נאסר ז"ל נ' משטרת ישראל תחנה אזורית לב הגליל צפון, פסקה 5 (11.11.2019)). הבקשה הוגשה כחמישה חודשים לאחר שהעתירה נותבה לטיפולו של המותב, וחודש לאחר שהעירייה הגישה תגובה מקדמית מטעמה, מבלי שהוסבר מדוע השתהתה העירייה בהעלאת טענת הפסלות. עובדה זו מעוררת קושי משמעותי, שכן תכתובות הדוא"ל שצירפה העירייה מתוארכות כחצי שנה ויותר טרם הגשת בקשת הפסלות. משכך, קשה להלום טענה כי העירייה לא ידעה בזמן אמת, או לא הייתה צריכה לדעת, על מעורבותה הנטענת של היועצת בהליך. 9. על רקע זה, יש משמעות לעובדה שנימוקיו של המותב לקבלת בקשת הפסלות לא התמקדו בקיומו של חשש ממשי למשוא פנים עקב עוצמת הקשר בינו ובין היועצת, ואף לא במידת מעורבותה בהליך. למעשה, המותב ציין במפורש כי החלטתו לא ניתנה על רקע "מייל כזה ואחר שאין בהם תוכן ומעורבות של ממש" (ההדגשה הוספה); וכי החלטתו התבססה על "עצם [ה]כהונה בתפקיד זה" ועל העובדה ש"לכל הפחות אין הסכמה של הצדדים". ואולם, כאמור לעיל, הצדדים להליך הקודם הסכימו ש"עצם [ה]כהונה" של היועצת בתפקידה אינו מקים עילת פסלות. עתה מנסה העירייה לחזור בה מהסכמתה זו, באמצעות בקשת פסלות אשר נגועה, כאמור, בשיהוי משמעותי ואשר המותב עצמו סבר כי היא מלמדת לכאורה על "מניעים אחרים מאשר הדאגה למראית פני הצדק, או לחשש מפני משוא פנים". העירייה טענה אמנם בחצי פה כי קיים שוני מהותי בין ההליך דנן להליך הקודם, אך בנסיבות העניין לא שוכנעתי כי יש בכך כדי להצדיק את התנהלותה הדיונית של העירייה – מה גם שטענה זו כלל לא הועלתה בבקשת הפסלות, ומשכך לא ניתנה למותב הזדמנות להתייחס אליה. 10. בעבר נפסק לא אחת כי טענת פסלות אינה בבחינת "נשק סודי" שניתן לשמור לשעת רצון (ע"א 4571/21 אילוז נ' י.א מרכז מזון כפר תבור בע"מ, פסקה 8 (11.7.2021)), ובנסיבות העניין שלפנינו, לא שוכנעתי כי השינוי בעמדתה של העירייה הוא מבוסס ומטה את הכף לטובת פסילת המותב. למותר לציין, עם זאת, כי על המותב להקפיד על כך שהעוזרת המשפטית שלו לא תהיה מעורבת באופן כלשהו בטיפול בהליך. 11. אשר על כן, הערעור מתקבל וההליך יוסיף להתנהל בפני השופט ר' אמיר. בשים לב להתנהלותה של העירייה כפי שפורטה לעיל, אני מורה על חיובה בהוצאותיהן של המערערות ובשכר טרחת עורך דין בערעור בסך 6,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ג' בשבט התשפ"ב (‏5.1.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 21085480_V06.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1