פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8546/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8546/09 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ב-תפ"ח 1028/08 מיום 9.9.2009 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ב' אזואלי, והשופטים צ' צפת ו-נ' זלוצ'ובר תאריך הישיבה: ט"ו באדר ב התשע"א (21.03.11) בשם המערער: עו"ד לאה צמל בשם המשיבה: עו"ד תמר בורנשטיין פסק-דין השופטת מ' נאור: המערער הורשע, על פי הודאתו ובהתאם לכתב אישום מתוקן, בעבירות שונות נגד בטחון המדינה. ערעורו מופנה כנגד חומרת עונש המאסר בפועל שהוטל עליו. רקע עובדתי ודיוני 1. כתב האישום המתוקן, אשר בעובדותיו הודה המערער במסגרת הסדר טיעון, ייחס למערער שלושה אישומים, ובהם עבירת מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירת חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(1) לתקנות הגנה (שעת חירום) 1945; עבירת אימונים צבאיים אסורים לפי סעיף 143(ב) לחוק העונשין; עבירות בנשק (נשיאת נשק) לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין; עבירת מסירת ידיעה לאויב העלולה להיות לו לתועלת ובכדי לפגוע בביטחון המדינה לפי סעיף 111 לחוק העונשין; עבירת קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. 2. על פי האישום הראשון, בחודש מאי 2007, פנה המערער לביתו של אחמד אלוודיה (להלן: אלוודיה), פעיל בגדודי חללי אל אקצא בעיר עזה, אשר הוכרזו כהתאחדות בלתי מותרת על ידי שר הביטחון (להלן: הגדודים). המערער ביקש מאלוודיה להצטרף לגדודים. למחרת הודיע אלוודיה למערער כי הוא מגויס לגדודים. בהמשך, התאמן המערער עם פעילים נוספים בגדודים באימונים צבאיים שונים, במשך כ-40 ימים. לאחר סיום האימונים, השתתף המערער, במסגרת פעילותו בגדודים, בשמירות ותצפיות ליליות יחד עם פעילים נוספים בגדודים, כאשר כולם, לרבות המערער, נושאים נשק. על פי האישום השני, במסגרת השמירות והתצפיות שביצע המערער, נדרשו המערער וחבריו לחוליה למסור דיווח על טיסות מטוסים של כוחות צה"ל, על תנועות טנקים ותנועות כוחות צה"ל, באזור נחל עוז, בסמוך לרצועת עזה. המערער וחבריו לחוליה דיווחו באמצעות מכשירי קשר על ממצאיהם, בין היתר על פעילות כוחות צה"ל באזור נחל עוז, לחדר המבצעים של הגדודים הממוקם בשכונת אלזיתון בעזה. על פי האישום השלישי, במהלך חודש הרמדאן בשנת 2007, המערער נפגש עם פעיל בגדודים, כששניהם נושאים כלי נשק. הפעיל סיפר למערער כי הוא ואדם נוסף מתעתדים לפגוע בג'יפ של כוחות צה"ל, וביקש מהמערער להצטרף לקשר, ותפקידו יהיה לבצע תצפיות ולהתריע מפני טיסות של כוחות צה"ל באזור. המערער הסכים. בהמשך, במסגרת הקשר ולשם קידומו, ערך המערער תצפיות וכששמע מסוקים של צה"ל דיווח על כך לשני הפעילים שהיו בדרכם לביצוע הפיגוע, והם נמנעו מלבצעו. 3. הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון לפיו יוגש כתב אישום מתוקן והמערער יודה בעובדותיו. עוד הוסכם כי התביעה תוכל לטעון למאסר ארוך בפועל, ואילו המערער יוכל להשמיע את טיעוניו לעונש באופן חופשי. בית המשפט אישר את הסדר הטיעון והרשיע את המערער, על יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. פסק דינו של בית המשפט המחוזי 4. לאחר ששמע את הטיעונים לעונש, הטיל בית המשפט המחוזי על המערער שמונה שנות מאסר בפועל, ושנתיים מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים. בגזר דינו שקל בית המשפט המחוזי לחומרא את חומרת העבירות בהן הורשע המערער, עבירות הפוגעות או עלולות לפגוע בביטחון המדינה, וציין כי חומרת העבירות גוברת נוכח מאבקה של מדינת ישראל בארגוני הטרור. בית המשפט הוסיף וקבע כי במקרה זה, מעשיו של המערער נעשו בנסיבות בהן ביטחון המדינה עלול היה להיפגע, ויש במעשיו כדי להוות חלק מהשרשרת המזינה את ארגוני הטרור ומסייעת להם. בית המשפט הוסיף כי עבירות מסוג זה מצדיקות ענישה קשה, אשר תהווה הרתעה, אינדיווידואלית וכללית, ממשית. מנגד, שקל בית המשפט לקולא את הודאתו של המערער בכתב האישום המתוקן ואת העובדה שחסך בזמן שיפוטי. כן נשקלה לקולא העובדה שבסופו של יום לא נגרם נזק לאדם. על חומרת המאסר בפועל הוגש, כאמור, הערעור שבפנינו. הערעור 5. המערער מלין על כך שבית המשפט המחוזי בגזר דינו לא נתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות, ומנגד ניתן משקל גבוה מידי לשיקולי הרתעה כללית. המערער טען כי לא ניתן די משקל להודאתו במעשים והבעת חרטה כנה על ביצועם, וכן לגילו הצעיר והעדר עבר פלילי. כן טען כי חוויית המעצר הייתה קשה וטראומטית דיה ויש בה כדי להוות הרתעה מספקת. בנוסף, לטענתו, לא ניתן די משקל למצבו הקשה של המערער: לטענתו כי 12 מבני משפחתו נרצחו בידי החמאס בעת שהחמאס השתלט על עזה והוא עצמו נפצע באותן נסיבות. המערער טען בכתב הערעור גם כי לא ניתן משקל מספק לחלקו הקטן באירועים, שהתמצה בפעולות תצפית שלא הביאו לפגיעה בנפש, ונמשכו זמן קצר יחסית. נטען גם כי שגה בית המשפט ביחסו למערער בגזר הדין שלוש עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, בעוד שלפי כתב האישום המתוקן, הוא הורשע רק בשתי עבירות כאלה. המערער הוסיף וטען כי ההרשעה בעבירה של מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114 לחוק העונשין היא נגזרת לעבירה של חברות בהתאחדות בלתי מותרת ועל כן ההרשעה בה – מלאכותית, ולא היה מקום לתת לה נפקות לעניין העונש. מכל מקום, כך טען, עונש המאסר שהוטל עליו חמור בהרבה מעונשים שהוטלו במקרים דומים. באת כוח המערער שטענה לו בדיון על פה הוסיפה וטענה כי גדודי חללי אל-אקצא אינם קיימים עוד וגם לכך יש לתת משקל. עוד עמדה על כך שהמערער נעצר כשבא לקבל טיפול רפואי בישראל. באת כוח המדינה ביקשה לדחות את הערעור. דיון והכרעה 6. אין אנו סבורים כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערער יותר מכפי הראוי, או שנפל פגם בשיקוליו. אין גם ממש בטענת המערער לפיה בית המשפט המחוזי שגה בגזר דינו בייחסו למערער ביצוע שלוש עבירות של פעילות בהתאחדות בלתי מותרת, בעוד שבפועל על סמך כתב האישום המתוקן הוא הורשע רק בשתי עבירות כאלה. כתב האישום המתוקן מייחס למערער שלוש עבירות של פעילות בהתאחדות בלתי מותרת: האחת בגין תצפיות ושמירות שביצע המערער במסגרת פעילות הגדודים באזור רחוב אלנזאז, השנייה בגין תצפיות שביצע המערער במסגרת פעילות הגדודים על תנועות כוחות צה"ל ומטוסי צה"ל ודיווחים שהעביר לגדודים על תנועת הכוחות, בין היתר על פעילות כוחות צה"ל במוצב נחל עוז, והשלישית בגין תצפיות ודיווח על תנועת מסוקי צה"ל שביצע המערער במסגרת פעילות הגדודים, בשכונת סג'עיה. מכל מקום, גם אם הייתה טענתו נכונה, לא היה בכך כדי לשנות את התמונה בכללותה, כפי שהיא עולה מכתב האישום המתוקן אשר על פרטיו עמדנו לעיל. במיוחד נודעת חומרה לכך שהמערער התגייס לפעילות בגדודים ביוזמתו הוא, והיה מודע למעשיו. העונש תואם את חומרת המעשים ודין הערעור להידחות. ניתן היום, ט"ז אדר ב, תשע"א (22.3.2011). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09085460_C02.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il