פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 8545/04

עדנאן רג'א מטר נ. פהד פהיד בלאן

ערעור על קביעה עובדתית לפיה המערער רכש חלקים בחלקה 1 ולא בחלקה 13 כפי שטען.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 21/02/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 8545/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על קביעה עובדתית לפיה המערער רכש חלקים בחלקה 1 ולא בחלקה 13 כפי שטען.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 8545/04

עדנאן רג'א מטר נ. פהד פהיד בלאן

ערעור על קביעה עובדתית לפיה המערער רכש חלקים בחלקה 1 ולא בחלקה 13 כפי שטען.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער טען כי רכש חלקים בחלקה 13 בכפר כנא בשנת 1982, וכי הרישום בהצהרת מס השבח המציין את חלקה 1 הוא טעות. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו וקבע כי העסקה אכן התייחסה לחלקה 1, כפי שגם נרשם בפועל בטאבו בשנת 1986. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי מדובר בטעות עובדתית וכי יש לפרש את המסמכים באופן תכליתי. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי המערער לא הרים את נטל ההוכחה הנדרש, וכי השיהוי הרב (כעשרים שנה) בו נקט המערער ללא ניסיון לתקן את הרישום, עומד לו לרועץ.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, ע' ארבל, א' רובינשטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עדנאן רג'א מטר

נתבעים

  • פהד פהיד בלאן
  • חולוד עלי עבאס
  • משרד מיסוי מקרקעין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הצהרת מס השבח מ-1982 התייחסה בטעות לחלקה 1 בעוד הכוונה הייתה לחלקה 13
  • קיומן של שתי עסקאות לגבי חלקה 1 מעיד על טעות במסמכים
  • המערער גידר ועיבד את חלקה 13 לאורך השנים
  • המחיר הנמוך של העסקה מעיד על כך שהיא חלה על חלקה 13 הקטנה יותר
טיעוני ההגנה
  • המערער לא פעל במשך עשרות שנים לתיקון הטעות הנטענת
  • הזכויות בחלקה 1 נרשמו על שם המערער ב-1986 ללא התנגדות
  • המערער החזיק בחלקים מחלקה 13 ללא קשר לעסקה הנדונה
מחלוקות עובדתיות
  • האם העסקה מ-1982 התייחסה לחלקה 1 או לחלקה 13
  • האם נפלה טעות בהצהרה למס שבח

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הצהרה למס שבח משנת 1982
  • יפוי כוח בלתי חוזר בקשר לחלקה 1
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענת המערער בדבר טעות ברישום העסקה

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 605/03
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בנצרת
תקדימים משפטיים
  • ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים
הפניות לפסקי דין אחרים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 8545/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8545/04 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' רובינשטיין המערער: עדנאן רג'א מטר נ ג ד המשיבים: 1. פהד פהיד בלאן 2. חולוד עלי עבאס 3. משרד מיסוי מקרקעין ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת בתיק א 605/03 שניתן ביום 25.4.04 על-ידי השופט חטיב האשם תאריך הישיבה: ג' בשבט תשס"ו (1.2.06) בשם המערער: עו"ד ח'אלד חוסני זועבי בשם המשיב 2: עו"ד מזהר עבאס פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. ערעור זה עיקרו השגה על קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי. המחלוקת היסודית בין הצדדים נסבה על השאלה, האם – כטענת המערער – רכש מן המשיב 1 ב-1982 חלקים בחלקה 13 בגוש 17406 שבכפר כנא, או שמא, כטענת המשיב 1, רכש הימנו אך חלקים בחלקה אחרת, חלקה 1. שאלה נוספת שעלתה היא היחס בין העיסקה הנטענת לבין עיסקה שבין המשיבים 1 ו-2. ב. בית המשפט קמא, בפסק דין מנומק, דחה את תביעת המערער, לאחר שלא קיבל את גירסתו כי הצהרה למס שבח משנת 1982 שהתיחסה לחלקה 1 בטעות יסודה, והכוונה היתה לחלקה 13; זאת אף שלא קיבל את גירסת המשיב 1 כי לא חתם על ההצהרה. בית המשפט קבע פוזיטיבית, כי נמכרו החלקים בחלקה 1 בלבד. ג. בערעור הפנה בא כוח המערער עיקר טענותיו למה שראה כעניין בלתי הגיוני, ששולחו רכש פעמיים את החלקים בחלקה 1 – כביכול – פעם בעיסקה הנדונה וב-1982 ופעם ב-1984, ושילם עליה – כנטען – פעמיים מס. לשיטתו פשיטא איפוא שהיתה טעות בקביעה כי ב-1982 נרכשו חלקים בחלקה 1, ויש לקבוע כי נרכשו חלקים בחלקה 13, מה גם שבמקביל נקשרו ב-1982 עסקות לגבי שתי החלקות עם אחיו של המערער, ומה גם שגידר ועיבד חלקה אחרונה זו לאורך השנים. מנגד טען בא כוח המשיבים, כי אילו כך היה, לא היה המערער יושב בחיבוק ידיים במשך עשרות שנים ולא פונה לשלטונות המס לתקן את הטעות אלא היה מטפל ברישום, כשם שנרשמו ב-1986 הזכויות בחלקה 1. ד. (1) טענה אחרת של המערער קשורה למחיר הנמוך יחסית של העיסקה ב-1982 ביחס לעיסקה מקבילה, שמכך ביקש לגזור כי היא חלה על עיסקה בחלקים בחלקה 13, הקטנה יותר, ולא בחלקה 1. (2) המערער ביקש לתמוך יתדותיו בתפיסת תום הלב בפרשנות חוזים, ולעגנן בהלכת ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים, פ"ד מט(2) 265 (הנשיא ברק). לשיטתו נעשה לשולחו עוול גדול בכך שבגלל טעות, המוכחת מעצם קיומן של שתי עיסקות לגבי חלקה 1, הפסיד בדינו. ה. חוששנו לאחר עיון, כי אין בידינו להיעתר לערעור. כאמור, הוא מכוון בראש וראשונה כנגד קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא. בנקודה הספציפית, הסברו של בית המשפט קמא לאי המעש בקשר לרישום הזכויות בחלקה 13 (בעוד שב-1986 נרשמו הזכויות בחלקה 1), היא שאכן לא נקשרה עיסקה לגבי חלקה 13. לגבי חלקה 1 היתה בידי המערער – כך מנמק בית המשפט קמא – רק ההצהרה למס שבח מ-1982, ולכן דאג להחתים את המשיב 1 (בפני עו"ד אחר, לא בא כוחו הנוכחי שעסק בעיסקה ב-1982) על יפוי כוח בלתי חוזר בקשר לחלקה זו (חלקה 1), ואכן רישום החלקים בה על שמו נעשה ב-1986. יצוין כי לא נתחוורה הטענה שמס שבח שולם בשנית. באשר לטענה כי המערער גידר את חלקה 13, קבע בית המשפט קמא כי למערער חלקים לא מעטים (כ-5/12) מחלקה זו, ופשיטא איפוא שגידר אותה, גם בלא נשוא המחלוקת. באשר למחיר, לא נוכל, בהיעדר ראיות בהקשר ספציפי זה, להידרש לכך. לא אכחד, כי נותרות תמיהות מסוימות באשר למשיב 1 למצער בעקבות קביעות בית המשפט קמא. ואולם, נוכח האמור, סבורנו כי המערער לא הרים את הנטל הנדרש במישור האזרחי בבואו להשיג על מסמך כתוב בטענת טעות שלא נדרש אליה קרוב לשני עשורים, אפילו היתה טעות, כפי שמנסה המערער להוכיח מפירוט הסכומים ששולמו אל מול גודל החלקות במסמכי מס שבח, מה שלא קיבל בית המשפט קמא. ו. נוסיף: המערער מבקש מאתנו לקרוא מסמך מ-1982, ההצהרה למס שבח, כאילו נכתב בו במקום חלקה 1 - חלקה 13; קרי, פרשנות תכליתית של המסמך בגדרי תום הלב. ואולם, כדי להפעיל פרשנות תכליתית יש צורך בתשתית ראייתית המטה את הכף לעברו של הטוען טענה זו. ואולם, בענייננו עומדת למערער לרועץ, גם אם ישנן תמיהות מסוימות כאמור, בראש וראשונה העובדה הנזכרת שבמשך כשני עשורים לא פעל לתיקון הטעות. אכן, אפשר ואדם יחשוב כי הדברים מוסדרים ולא ידקדק לבדוק; אך במקרה דנא התקשה המערער להסביר את המחדל, וראו החלטת השופטת (דה ליאו) לוי מיום 29.5.03 בת"א 605/03 בקשר לצו מניעה שנתבקש, שלגביו לא הגיב המערער בעניין זה. ז. משאמרנו זאת, אין מקום להידרש לשאלת היחסים בין משיב 1 למשיבה 2. ח. ולבסוף, ניכר מטיעוני בא כוחו המלומד של המערער כי הוא מאמין שנגרם לשולחו עוול בשל טעות; אך במכלול לא מצאנו מקום להתערבותנו בפסק דינו של בית המשפט קמא, ואין בידינו להעתר לערעור. בנסיבות איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ג' בשבט תשס"ו (1.2.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04085450_T07.docמפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il