פלוני נ. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 85396-01-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: פלוני נגד המשיבה: מנורה חברה לביטוח בע"מ ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב מיום 28.1.2026 ברע"א 70991-08-25 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב מיום 28.1.2026 ברע"א 70991-08-25 בה נדחתה בקשה שלישית שהגיש המערער לעיון חוזר בהחלטתה מיום 18.10.2025 בה פטרה את המערער מתשלום אגרה והורתה על הפחתת סכום הערובה לסך של 5,000 ש"ח. יצוין כי ערעור שהגיש המערער על החלטתה של הרשמת מיום 15.11.2025 לדחות את בקשתו השניה לעיון חוזר בהחלטה מיום 18.10.2025 נדחה על ידי ביום 19.11.2025 בע"ר 42129-11-25. בערעורו חוזר המערער על הטענות שטען לפני הרשמת כי מצבו הנפשי משליך על יכולתו לשאת בנטל הכלכלי שבהפקדת ערובה וכן צירף מסמכים המלמדים, לטענתו, על קשייו הכלכליים; כי הרשמת פטרה אותו בעבר מהפקדת ערובה; וכי דחיית בקשתו מהווה סגירת דלתות בית המשפט בשל חסרון כיס. דין הערעור להידחות. לרשמת בית המשפט שיקול הדעת הרחב בענייני ערובה (וראו לאחרונה: ע"ר 75552-01-26 פלונית נ' פלוני ‏(1.2.2026) (להלן: עניין פלונית); ע"ר 74175-01-26 פלוני נ' פלוני ‏(1.2.2026‏) (להלן: עניין פלוני)) ומקרה זה אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. בענייננו, הרשמת ציינה בהחלטתה מיום 18.10.2025 כי בקשת המערער מעלה אינדיקציות לקשיים כלכליים, אך אינה מגלה תשתית עובדתית מלאה המבססת היעדר יכולת כלכלית להפקיד ערובה כנדרש. על כן התקבלה הבקשה להפחתת ערובה רק באופן חלקי (וראו: ע"ר 27638-10-25 בוגנים נ' הרפז ‏(‏13.11.2025‏) (להלן: עניין בוגנים); עניין פלונית)). לא מצאתי מקום להתערב בקביעה זו. כמו כן, לבקשות המערער לעיון חוזר בפני הרשמת וכן לערעור שלפנַי לא צורפו אסמכתאות מלאות אשר בכוחן לבסס את טענתו להיעדר יכולת כלכלית. ומכל מקום, בקשה לעיון חוזר וכן ערעור על החלטת רשם אינם מקום ל"מקצה שיפורים" (עניין פלוני; ע"ר 13680-12-25 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב ‏(‏11.12.2025‏)). אשר לטענות המערער כי החלטת הרשמת פוגעת בזכות הגישה שלו לערכאות, זכות זו אינה מוחלטת והכללים שנקבעו בדין לעניין מתן פטור מהפקדת ערובה משקפים את האיזון הראוי בין הזכות האמורה לבין שיקולים מערכתיים שונים (ע"ר 55074-10-25 הרוש נ' וכטל ‏(‏11.11.2025) (להלן: עניין הרוש); ער"א 5206/24 ברץ נ' עיריית ירושלים, פסקה 4 ‏(9.7.2024‏)). יצוין כי התכליות העומדות בבסיס החובה להפקדת ערובה שונות מהתכליות הניצבות ביסוד החובה לתשלום אגרה. בעוד שתשלום אגרה נועד לשרת תכליות ציבוריות מערכתיות, הרי שהפקדת ערובה נועדה בעיקרה להבטיח את תשלום הוצאותיו של בעל הדין שכנגד אם ההליך העיקרי ידחה ולהגן על האינטרס הפרטני שלו מפני חסרון כיס. בשל כך, רף ההוכחה הנדרש מהמבקש פטור מהפקדת ערובה גבוה מזה הנדרש מהמבקש פטור מתשלום אגרה (עניין פלונית; עניין הרוש; עניין בוגנים). כמו כן, מעיון בבקשת רשות הערעור עולה כי סיכויי ההליך לא נחזים במקרה זה להיות גבוהים. שיקול זה, תומך גם הוא בדחיית הערעור. לבסוף, יצוין כי אף אם אכן ניתן למערער פטור מהפקדת ערובה בעבר כפי טענתו, אין הדבר מחייב היעתרות לבקשתו גם במקרה זה (ע"ר 25510-08-25 בר חן נ' פלונית ‏(‏14.8.2025‏); עניין בוגנים)‏‏. בנסיבות אלה, החלטת הרשמת לא מגלה כל עילה להתערבות. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ג אדר תשפ"ו (02 מרץ 2026). דוד מינץ שופט