ירון כוכבי נ. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 8536/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8536/06 ע"א 8606/06 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין המערער בע"א 8536/06 והמשיב 1 בע"א 8606/06: ירון כוכבי נ ג ד המשיבים בע"א 8536/06 והמערערת בע"א 8606/06: 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. ליאת ווקנין 3. חנניה בוקובזה 4. קרנית חברה לביטוח בע"מ ערעורים על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.8.06 בת.א. 10386/96 שניתן על-ידי כבוד השופט י' גריל תאריך הישיבה: ז' בתמוז התשס"ט (29.6.09) בשם המערער בע"א 8536/06 והמשיב 1 בע"א 8606/06: עו"ד רויטל נבות-גלוסקה בשם המשיבה 1 בע"א 8536/06 והמערערת בע"א 8606/06: עו"ד שמעון איל; עו"ד קרן מיוסקר בשם המשיבה 5 בע"א 8606/06: עו"ד ליאור ליפא פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' גריל) הטיל אחריות על כלל חברה לביטוח בע"מ, המערערת בע"א 8606/06 (להלן: כלל), בגין נזקי-הגוף שהוסבו למערער 1 בע"א 8536/06 (להלן: הנפגע), בתאונת דרכים שארעה ביום 7.2.1996. כלל משיגה על עצם הטלת האחריות, ושני הצדדים משיגים על גובה הפיצויים. אומר מייד כי לא ראיתי עילה להתערב בעצם הטלת האחריות על כלל. הנפגע היה נוסע ברכב שהתנגש בעץ, והמחלוקת נסבה על השאלה מי מבין שניים – ליאת ועקנין שהחזיקה ברישיון נהיגה, או חנניה בוקובזה שלא החזיק ברישיון כזה – נהג ברכב. בית המשפט המחוזי, בפסק-דין מנומק באריכות, הכריע כי הייתה זו ליאת שנהגה ברכב, ולכן הוטלה האחריות על כלל – מבטחת הרכב (ולא על קרנית). יצוין כי כל יושבי הרכב – חמישה אנשים – גרסו שליאת הייתה הנהגת, וזו האחרונה הורשעה על-פי הודאתה בהליך פלילי בגין אירוע-התאונה. כלל אמנם העלתה ספקות, תהיות וסתירות בהתייחס לגרסה שלפיה ליאת נהגה ברכב, אולם טענותיה נבחנו על-ידי בית המשפט המחוזי אחת-לאחת, ובסופו של יום קבע בית המשפט כי ליאת היא שאחזה בהגה בזמן התאונה. קביעה זו נסמכה גם על בדיקת חווֹת-הדעת שהוגשו על-ידי הצדדים. בדקנו את טענות הצדדים בערעור, ומצאנו כי גם אם נותרו ספקות מסוימים באשר לזהותו של הנהג, לא קמה עילה להתערבות בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה המבררת לאור ההתרשמות ממכלול העדויות והראיות ולפי אמת-המידה של מאזן ההסתברויות. לכן, אף מבלי צורך להידרש בפירוט לכל טענותיה של המערערת – טענות שכאמור נדונו והוכרעו כולן בבית המשפט המחוזי – באנו למסקנה כי דין הערעור בסוגיית האחריות להידחות. מכאן – לערעורים על גובה הנזק. בחנו את טענות הצדדים ובאנו למסקנה כי יש מקום להתייחס למספר נושאים, כדלקמן. פגיעתו של המערער בתאונה קשה. הוא סובל מקוואדרופלגיה לא שלמה, נכות רפואית של 100%, אם כי מסוגל לתנועות ולפעולות מסוימות שתוארו באריכות בפסק-הדין. קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר הפסד השתכרות של 100% סבירה ואין להתערב בה בנסיבות המקרה ובהתחשב במגבלותיו של המערער. גם הבחירה להסתמך על השכר לצורך החישוב ראויה והולמת את הנתונים לגבי המערער והשלב המוקדם שבו היה מצוי מבחינת מסלולו המקצועי. עם זאת יש להפחית את הפיצוי בגין עזרת הזולת – באופן שזה יחושב בהתאם לאמות המידה שהותוו בע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(4) 450 (2000). חשוב להבהיר כי הפיצוי שנקבע בעניין אקסלרד נועד לשקף את הצרכים הטיפוסיים של נכים קשים הסובלים מנכות כגון קוודרופלגיה, הזקוקים לסיעוד ולעזרה במשך כל שעות היום. ברי כי בכל מקרה ומקרה ייתכנו מאפיינים ספציפיים באופי העזרה, אולם כל עוד המסגרת הכללית של העזרה מתאימה להנחות של עניין אקסלרד, הנטייה תהיה שלא לסטות מהסכום שנקבע שם, לכאן או לכאן. כך, בענייננו, העלו הצדדים היבטים ספציפיים כאלה ואחרים של העזרה לנפגע – עזרה הדרושה בכל שעות היממה – ובית המשפט עמד על הצורך לסייע לנפגע בביצוע שינויי תנוחה במיטתו, אולם לא מדובר בשינויים המצדיקים סטייה מהלכת אקסלרד (ראו גם, לאחרונה, ע"א 8629/07 בן ארי נ' קליידרמן (לא פורסם, 25.2.2009)). בנסיבות העניין ראינו לנכון לתקן את פסק-הדין באופן שהפיצוי יעמוד על סכום של 13,500 ש"ח לחודש (משוערך ומעוגל, הסכום הוא בערכי יום פסק-הדין של בית המשפט המחוזי), וזאת חלף הסכום של 15,000 ש"ח שקבע בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי פסק לנפגע פיצוי עבור ייעוץ מיני בסכום של 100,000 ש"ח. בית המשפט קבע כי הנפגע לא הוכיח צורך רפואי ברכישת ויאגרה, וכי אין לפסוק פיצוי בגין היזקקות לשירותי ליווי (ראו גם ע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2006(4) 312 (2006)). בהתחשב בעלות של ייעוץ מיני (כמה מאות שקלים, לפי הנתונים שהובאו), הסכום שפסק בית המשפט קמא משקף הזדקקות למאות מפגשים של ייעוץ מיני. לא מצאתי לכך בסיס בראיות. הסכום שנפסק מופרז אפוא ויש להעמידו על סך של 20,000 ש"ח (בערכי יום פסק-הדין של בית המשפט המחוזי). לאחר בחינה של יתר טענות הצדדים, ובהתחשב בכללי ההתערבות הנקוטים בידינו בכגון דא (ראו ע"א 1164/02 קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' בן חיון לידור-קטין, תק-על 2005(3) 1492), לא מצאנו מקום להורות על שינוי נוסף בפסק-הדין של הערכאה המבררת. שכר טרחת עורך-הדין בבית המשפט המחוזי יעודכן בהתאם. בנסיבות העניין, ולאור המסקנות שאליהן הגענו בסוגיות השונות שהועלו, יישא כל צד בהוצאותיו בבית משפט זה. ניתן היום, כ"א בתמוז התשס"ט (13.7.2009). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06085360_P16.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il