אביצור חיים ו21-אח' נ. חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ

בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 8528/00 בפני: כבוד השופט א' ריבלין המבקשים: אביצור חיים ו21- אח' נגד המשיבה: חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.10.2000 בתיק ת.א. 1564/96 שניתנה על ידי כבוד השופטת רות אור בשם המבקשים: עו"ד אברהם גל, עו"ד יצחק לוי, עו"ד אוהד שני בשם המשיבה: עו"ד פ' רימר, עו"ד י' אהרוני פסק-דין 1. המבקשים הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין ליקויי בנייה בדירות שרכשו מן המשיבה. בני משפחת דבי, הנמנים עם המבקשים, הם בעליהן של שלוש מן הדירות העומדות לדיון. בני משפחת דבי ביקשו להגיש לבית המשפט תצהיר מטעם מר אלון הרפז (להלן: הרפז), אשר לדבריהם טיפל ומטפל, מטעמם, בכל העניינים הנוגעים לדירות. התצהיר הראשון שהגיש הרפז נמחק על-ידי בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 16.11.1999 (להלן: ההחלטה הראשונה). בעקבות החלטה זו, פעלו המבקשים להגשת תצהיר מתוקן מטעם הרפז (להלן: התצהיר). גרסה שנייה זו, נמחקה, רובה ככולה, בהחלטתו של בית המשפט קמא מיום 24.10.2000, ועליה נסובה בקשה זו. בית המשפט קמא מנה את סעיפי התצהיר בזה אחר זה, תוך שהוא מציין פגמים שנפלו בהם. הפגם המרכזי, אשר נפל בתצהיר, לדעת בית המשפט קמא, הוא שרובו ככולו מהווה עדות מפי השמועה. לפיכך, פסל ומחק בית המשפט קמא את מרבית האמור בתצהיר. 2. המבקשים טוענים, כי בית המשפט קמא שגה ביישום הכלל בדבר עדות מפי השמועה. הרפז, כך הם טוענים, טיפל בפועל בכל עניין הקשור בדירות, ולפיכך התרשם ממקור ראשון מן העובדות עליהן הוא מעיד. למצער, כך סבורים המבקשים, היה על בית המשפט להמתין לבירור הפרטים במסגרת חקירה נגדית, על-מנת להכריע אם כשל הרפז במתן עדות שמיעה. המשיבה, לעומתם, מחרה מחזיקה אחרי נימוקיו של בית המשפט קמא. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. 3. לא היה מקום למחוק בשלב זה, ומראש, את הכתוב בתצהיר, למעט האמור בסעיפים 6 ו13-. אין בשלב זה מקום לקבוע, כי האמור ביתר סעיפי התצהיר פסול בהיותו עדות שמיעה. לכאורה, מעיד הרפז על עובדות הנוגעות לנושאים שהיו בתחום טיפולו ועל עובדות הידועות לו אישית. השאלה, האם פעל מכוח סמכותו בנושאים בהם טיפל, אין לה דבר עם השאלה האם מדובר בעדות מפי השמועה ואם לאו, והיא תיבחן לגוף הדברים. 4. לפיכך, יש לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי ככל שהיא נוגעת למחיקת סעיפי התצהיר, למעט הכתוב, כאמור, בסעיפים 6 ו13-. הראשון מפרט לכאורה עדות שמיעה, והאחר לכאורה עדות שבמומחיות. המשיבה תישא בהוצאות המשיבים בשכר טרחת עורך-דין בסכום של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ב' אדר התשס"א (25.2.2001). ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00085280.P05/אמ