חיה לאנה רלב"ג נ. מועצת הרבנות הראשית לישראל

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 851/22 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' כשר העותרת: חיה לאנה רלב"ג נ ג ד המשיבים: 1. מועצת הרבנות הראשית לישראל 2. השר לשירותי הדת 3. הרב הראשי לישראל 4. שר החוץ 5. המועצה הדתית ירושלים 6. בתי דין הרבניים 7. ישראל מאיר קיהן 8. דב מנדל קיהן 9. אליהו שמחה קיהן 10. הרב יצחק קיהן 11. אהרון קיהן 12. מרדכי קיהן 13. מלכה איווניציקי (קיהן) עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ''ו בתמוז התשפ"ב (25.7.2022) בשם העותרת: עו"ד אברהם בן צבי; עו"ד דניאל שוורץ בשם המשיבים 1-4 ו-6: עו"ד דניאל מארקס; עו"ד נועה רוזנברג בשם המשיבה 5: עו"ד אשר אקסלרד בשם המשיב 10: עו"ד ישראל ביאלוסטוצקי פסק-דין המשנה לנשיאה ע' פוגלמן: 1. עניינה של העתירה בבקשת העותרת כי המשיבים 4-1 ו- 6 (להלן: משיבי המדינה) ימנעו את קבורת המשיב 8 ובני משפחתו, לרבות אביו המשיב 10, לאחר שיפטרו לבית עולמם, בקבר ישראל בארץ ישראל; זאת כל עוד המשיב 8 לא נותן לעותרת גט פיטורין. בתגובה מקדמית לעתירה נמסר כי הנושא יעלה לדיון במועצת הרבנות הראשית. בהחלטתנו מיום 25.7.2022 אפשרנו למשיבי המדינה להגיש הודעת עדכון, שתהיה גם על דעת היועצת המשפטית לממשלה. 2. ביום 30.8.22 התקיימה ישיבה של מועצת הרבנות הראשית, בה נדונה, בין היתר, שאלת עיכוב קבורת קרוב משפחה של סרבן גט. בהמשך, ניתנה החלטת מועצת הרבנות הראשית שזו לשונה: "לבקשת נשיא ביה"ד הרבני הגדול, הרה"ג דוד לאו שליטא, דנה מועצת הרבנות הראשית לישראל בישיבתה מיום ג' אלול תשפ"ב (30.8.22) במקרה ונגרם עוול לאנשים חיים, ושמעה את חוות דעתו של נשיא ביה"ד הרבני הגדול, הרב הראשי לישראל הרה"ג דוד לאו שליטא, הממונה על בתי הדין. מועצת הרבנות הראשית מקבלת את עמדתו בעניין ומחליטה כי ע"פ ההלכה במקום של עיגון קשה יש מקום למנוע את הקבורה של בן משפחתו של סרבן גט. עיכוב קבורה כאמור יתבצע רק לאחר שהתקבלה החלטה על כך בפסק דין או לפי חוות דעת הלכתית [כך במקור – ע' פ'] שניתנו ע"י בי"ד רבני בישראל או פסק דין שניתן ע"י בי"ד חשוב בחו"ל המוכר ע"י הרבנות הראשית לישראל, שהחלטותיו מוכרות על ידי הרבנות הראשית לישראל לעניין גיטין. החלטה זו מהווה הנחיה הלכתית, בין היתר לחברות קדישא." (נספח 1 לתגובה מטעם המדינה מיום 29.9.2022). 3. בהודעה מעדכנת מטעם משיבי המדינה מיום 5.4.2023 הודיעו האחרונים כי בשים לב למאפיינים ולנסיבות המיוחדות של המקרה, ניתן יהיה ליישם את הנחיית מועצת הרבנות הראשית בעניינו של המשיב 10, וכי ביחס למקרים עתידיים בהם יעלה צורך ביישום החלטת מועצת הרבנות הראשית, בשים לב לרגישות ומורכבות הנושא, יידרש דיון בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות. עוד צויין כי משהשתנתה התשתית העובדתית נוכח ההתפתחויות מאז הגשת העתירה, דינה להימחק. 4. בהחלטה מיום 13.4.2023 התבקשה תגובת הצדדים האחרים להליך עד ליום 20.4.2023. בתגובת העותרת מיום 21.4.2023 ציינה העותרת כי נמסר לה כי בכוונת המשיב 2 לעדכן את חברות הקדישא בארץ בדבר יישום החלטת מועצת הרבנות הראשית, ונוכח האמור בהודעה המעדכנת מטעם משיבי המדינה, היא מסכימה למחיקת העתירה, תוך שמירת זכויות ככל שתוגש עתירה נגד ההחלטה. 5. משהתקבלה החלטת מועצת הרבנות הראשית לאחר הגשת העתירה, ונוכח עמדת העותרת, אנו מוחקים את העתירה משהדיון בה – במתכונתה הנוכחית – התייתר. למותר לציין כי זכויות המשיב 10 בהתייחס להחלטת מועצת הרבנות הראשית, כמו גם זכויות הצדדים האחרים להליך, שמורות להם. בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' באייר התשפ"ג (‏23.4.2023). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22008510_M29.docx עת מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1