סינגר נ' מדינת ישראל- רשות המיסים ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8509/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר העותרת: אביגיל סינגר נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - רשות המיסים 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד רז לביא פסק-דין השופט ד' מינץ: העותרת מלינה על אי-זימונה לוועדה הפועלת מכוח תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש"ם-1979 (להלן: הוועדה ו-התקנות בהתאמה) כאשר לטענתה זימונה לוועדה נדרש בשל מצב רפואי חדש שטרם נדון בוועדות קודמות שהתכנסו בעניינה ובהן נקבעו לה אחוזי נכות. בקשת העותרת לזימונה לוועדה נדחתה, תוך הפניה לתקנה 25 לתקנות שעניינה דיון מחדש בקביעת אחוז נכותו של נכה. עתירה שהגישה העותרת לבית המשפט לעניינים מנהליים נמחקה מחמת חוסר סמכות עניינית (עת"מ 24369-11-23 מיום 20.11.2023). משכך, הגישה העותרת את עתירתה לבית משפט זה, ובה מבוקש להורות על זימונה לוועדה. ברם, גם בית משפט זה אינו הכתובת הנכונה. על החלטת הוועדה ניתן לערור לפי התקנות בפני ועדה רפואית לעררים (להלן: ועדת הערר) (תקנה 18 לתקנות); והביקורת השיפוטית על החלטות ועדת הערר מכוח התקנות נתונה לבית הדין האזורי לעבודה (וראו: בג"ץ 3628/08 ‏ יריב נ' מדינת ישראל משרד האוצר אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין (6.5.2009); בג"ץ 570/09 וינאפל נ' שר האוצר משרד האוצר (18.11.2009); בג"ץ 8453/17 פלוני נ' ועדת הערר הרפואית על פי תקנות מס הכנסה (24.6.2018)). בין אם מדובר ב"בקשה חדשה" לזימון העותרת לוועדה לצורך קביעת אחוזי נכות כטענת העותרת, ובין אם מדובר בבקשה לפי תקנה 25 לתקנות ל"דיון מחדש", לא רק שהעותרת לא הגישה ערר בפני ועדת הערר על ההחלטה שלא לזמנה לוועדה; אלא שבית משפט זה גם איננו האכסנייה המתאימה לביקורת שיפוטית על החלטת ועדת הערר לכשתינתן (וראו למשל: על"ח (ת"א) 8393-01-18 אלפיה נ' נציבות מס הכנסה – מדינת ישראל (3.10.2018)). העתירה נמחקת אפוא. ניתן היום, ‏כ' בכסלו התשפ"ד (‏3.12.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23085090_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il