יוסף פנחס כהן נ. בית הדין הארצי לעבודה ירושלים

פסק-דין בתיק בג"ץ 8508/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8508/09 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר העותר: יוסף פנחס כהן נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה ירושלים 2. עיריית שדרות עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד ד' גרטנר פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבקשת העותר, כי המשיבים ייתנו טעם מדוע לא תבוטל החלטתו של המשיב 1, בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי), בתיק בר"ע 457/09 מיום 21.9.2009, אשר דחתה את בקשת רשות הערעור שהגיש העותר על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע (להלן: בית הדין האזורי) בתיק בש"א 1193/09 (במסגרת התיק ע"ב 3600/07) בה אושרה חברותו של מר נתי משה, ממחלקת הגזברות של המשיבה 2, עיריית שדרות (להלן: העירייה) בוועדת הפיטורים של העותר. לחלופין, מבוקש כי במידה והחלטת בית הדין הארצי תישאר על כנה, כי יתאפשר לעותר לתקוף את הרכב וועדת הפיטורים בכלל, ואת כהונתו של מר נתי משה, כחבר וועדה, בפרט במסגרת הערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי, ככל שיהיה בכך צורך על פי תוצאת פסק הדין. 2. העותר, עורך דין במקצועו, עובד משנת 2003 כדובר עיריית שדרות. בעקבות סכסוך בינו לבין העירייה הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי. תביעתו של העותר עדיין תלויה ועומדת בבית הדין האזורי (ע"ב 3660/07). במסגרת אותה תביעה הגיש העותר ביום 19.12.2007 בקשה לצו מניעה זמני (בש"א 3034/07) במסגרתו נתבקש בית הדין האזורי לאסור על העירייה לפגוע במעמדו ותפקידו של העותר כדובר. ביום 2.3.2008 נעתר בית הדין האזורי לבקשתו. יוער כי במסגרת הדיון בבקשה העיד מטעמה של העירייה, בין היתר, מר נתי משה. 3. ביום 20.3.2008 הגיש העותר בקשה נוספת לבית הדין האזורי, וזאת בעקבות מכתב השעיה שנשלח לו ביום 19.3.2008 על ידי ראש העיר דאז, מר אלי מויאל. ביום 29.6.2008 ביטל בית הדין האזורי את השעיית העותר מתפקידו ונקבע כי הוא יוחזר לתפקידו כדובר העירייה מבלי שהעירייה תפגע בדרך כלשהי בסמכויותיו לפעול כדובר, ותעמיד לרשותו את האמצעים הדרושים לכך. 4. בהמשך, ניסיונות הצדדים להגיע להסכם פשרה נכשלו, גם לאחר שהתקיימו בחירות לעירייה וראש העיר הוחלף. בהקשר זה יש להוסיף ולציין כי ביום 9.2.2009 הגישו העותר והעירייה טיוטת הסכם לבית הדין האזורי, אולם לאור התנגדותו של הממונה על השכר להסכם, התיק נקבע להוכחות. 5. ביום 6.7.2009 נשלח לעותר מכתב מטעם ראש העיר החדש ובו זימון לשימוע באפשרות פיטורים של העותר. במכתבו ציין ראש העיר את הנימוקים שהובילו לשליחת המכתב: כאשר בין היתר צויין, כי לא קיימים יחסי אמון בין העותר לבין ראש העיר, כי ישנו חוסר יכולת לשיתוף פעולה בסוגיות הקשורות לדוברות ותיאור מדיניות, כי העותר אינו מקדם את המשא ומתן לסיום עבודתו בהסכמה ועוסק כעורך דין פרטי. בנוסף צויין כי הממונה על השכר התנגד לפרישתו של העותר על בסיס תנאים מועדפים. במכתב ששלח העותר לעירייה הוא דחה את הטענות שהועלו נגדו וכפר בסמכות וועדת השימוע לדון בעניינו, לאור ניגוד העניינים בו מצויים גזבר העירייה והיועץ המשפטי של העירייה. העירייה בתגובה ציינה כי היא פנתה אל משרד הפנים בבקשה להחלפת הרכב וועדת השימוע, אולם הממונה על המחוז במשרד הפנים, דחה את הבקשה בנימוק של העדר צידוק לעשות כן. 6. לאור תגובת העירייה, שב העותר ופנה לבית הדין האזורי בבקשה לסעד זמני שיסכל את הליך השימוע ולחלופין יפסול את הגזבר והיועץ המשפטי של העירייה מלשבת בוועדה. ביום 24.8.2009 התקבלה בקשתו של העותר בחלקה. נוכח הסכמת הצדדים נקבע כי שאלת עצם קיום השימוע תוסר מסדר היום, וכך גם שאלת חברותו של גזבר העירייה בוועדה, וזאת על יסוד הסכמת העירייה כי הגזבר לא ישתתף בוועדת הפיטורים. בהתייחס ליועץ המשפטי של העירייה ולממלא מקום הגזבר, קבע בית הדין האזורי תחילה, כי סעיף 171א לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה) קובע את החברים בוועדת הפיטורים וכי ברור הוא לפי הוראת החוק כי במקרה דנן על חבריי וועדת הפיטורים להיות עובדי עיריית שדרות. עם זאת, נקבע כי אכן ייתכנו מקרים בהם ישנן נסיבות המונעות השתתפות של חבר וועדה, כפי שקרה במקרה דנן בעניינו של הגזבר. יחד עם זאת, נקבע כי ככל שניתן, יש למצוא מחליפים שישבו בוועדת הפיטורים, במסגרת העירייה עצמה, וכי אין בעובדה לפיה קיימת היכרות מוקדמת או ידיעה של נושא השימוע מכוח תפקידם של אותם אנשים בעירייה, כדי להצדיק את פסילתם. נמצא כי הדבר נכון שבעתיים בעיריות בסדר גודל של העירייה בענייננו, שכן עלול להיווצר מצב בו לא ניתן יהיה למנות חברים לוועדת הפיטורים, מבין עובדיה הבכירים של העירייה. לפיכך, נקבע כי לא הוצג נימוק שיש בו כדי לשכנע מדוע יש לפסול את מנהל הרכש בעירייה, מר נתי משה. כן נקבע, כי אין בעובדה שמר נתי משה העיד בהליכים משפטיים בעניינו של העותר כדי להצדיק את פסילתו. בהתייחס לחברותו של היועץ המשפטי של העירייה בוועדת הפיטורים, נקבע כי במקרה זה אכן יש מקום להורות על פסילתו מאחר והוא הופיע ואף חקר נגדית את העותר בהליך המשפטי. עוד נקבע כי תכלית מינויו של היועץ המשפטי של העירייה כחבר בוועדת הפיטורים, נועדה בין היתר, לוודא את פיקוחו הצמוד על תקינות ההליך ואופן ניהולו, וניתן להשיג תכלית זו על ידי מינוי עורך דין אחר, שהוא יועץ משפטי של עירייה אחרת במחוז הדרום. 7. על החלטת בית הדין האזורי הגיש העותר ביום 31.8.2009 בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי. ביום 6.9.2009 ניתנה החלטה מפי כבוד השופט ע' רבינוביץ בה התבקשה העירייה לשקול, לשם מראית פני הצדק, מינוי גזבר מרשות מקומית אחרת, אשר ישב בוועדת הפיטורים של העותר, וזאת בשל מעורבותו של נתי משה אשר העיד מטעם העירייה בהליכים המתנהלים בתיק העיקרי. 8. לאחר שהתקבלה תשובת העירייה, בה היא התנגדה להצעתו של בית הדין האזורי, ניתנה ביום 21.9.2009 ההחלטה הסופית בבקשת רשות הערעור על ידי כבוד הנשיא ס' אדלר. בהחלטתו קבע הנשיא ס' אדלר כי הבקשה לסעד זמני נתונה לשיקול דעתו של בית הדין האזורי, ובית הדין הארצי לא יתערב בשיקול דעת זה אלא אם הופעל שלא כהלכה, ואין זה המקרה שלפנינו. 9. על החלטה זו הגיש העותר בקשה "לעיון חוזר" אשר נדחתה על ידי כבוד הנשיא ס' אדלר ביום 11.10.2009. בין היתר, נקבע כי החלטתו של השופט ע' רבינוביץ עמדה לנגד עיניו של בית הדין הארצי בעת מתן ההחלטה מיום 21.9.2009 בבקשת רשות הערעור. 10. מכאן העתירה שלפנינו. העותר טוען בפתח דבריו כי בקשתו להחלפת הרכב חברי וועדת הפיטורים אינה בגדר סעד זמני אלא מדובר בהחלטה סופית ביחס להרכבו של מותב מעין שיפוטי אשר אמור להכריע בגורלו. עוד מוסיף העותר ומציין, כי הוא מודע להלכה הידועה לפיה בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בית הדין לעבודה, וכי התערבותו שמורה לאותם מקרים בהם נתגלעה טעות משפטית מהותית אשר הצדק מחייב את התערבותו של בית משפט זה. ואולם, על פי הנטען המקרה דנן נופל בגדר אותם חריגים, כאשר לטענת העותר עניינה של העתירה חורג מעניינו הפרטי ומשפיע על זכויותיהם של כלל העובדים אשר יידרשו להופיע בפני וועדות שימוע או וועדות פיטורים הלוקות בפגם מהותי של ניגוד עניינים. עוד נטען כי בהחלטתו, בית הדין הארצי "סתם את הגולל" בפני העותר ככל שיחפוץ לתקוף את עניין הרכב וועדת השימוע בעתיד, למשל במסגרת ערעור. כן נטען כי אין זה ראוי שהנשיא ס' אדלר יידון בעניין לאחר שהחל לדון בו השופט ע' רבינוביץ ובמיוחד לאור הערתו הנזכרת של השופט ע' רבינוביץ בהחלטתו מיום 6.9.2009. על פי הנטען, החלטתו של הנשיא ס' אדלר הינה בלתי סבירה ושגה בית הדין הארצי כאשר דחה את הבקשה על הסף מבלי לקיים דיון לגוף הערעור, חרף החלטה אחרת של אותו בית דין "שכן מצא ממש בבקשה ולא דחה אותה על הסף". 11. לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, וכפי שכבר צויין לעיל, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה, והוא יתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה באותם מקרים נדירים בהם נתגלתה טעות משפטית מהותית וכאשר הצדק מחייב התערבות זו [ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986)]. במקרה דנן העותר לא הצליח לעמוד על טעות משפטית, לא כל שכן, טעות משפטית מהותית אשר מצדיקה את התערבותנו. עניינו של העותר נדון על ידי שתי ערכאות אשר לא מצאו פסול בהשתתפותו של מר נתי משה בוועדת הפיטורים. ויודגש, עניינה של עתירה זו הינה בהחלטת ביניים וכידוע "התערבותו של בית משפט זה תהיה מצומצמת עוד יותר שעה שהעתירה מופנית נגד החלטת ביניים של בית הדין האזורי לעבודה, אשר נבחנה במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור בבית הדין הארצי לעבודה" (ראו: בג"ץ 6954/08 שמואלי נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, 11.8.2008) והאסמכתאות שם). בהתייחס להחלטתו של השופט ע' רבינוביץ מיום 6.9.2009, הרי שקביעתו בסעיף 2 להחלטה היתה בגדר הצעה לעירייה, אותה היא דחתה כפי שעולה מתגובתה לבקשת רשות הערעור. החלטתו של הנשיא ס' אדלר אינה סותרת את החלטתו של השופט ע' רבינוביץ, וכפי שעולה מההחלטה בבקשה לעיון נוסף, החלטה זו היתה לנגד עיניו יחד עם בקשת העותר ותגובת העירייה. בנוסף, טענתו של העותר לפיה שגה בית הדין הארצי כאשר קבע כי מדובר בסעד זמני תמוהה נוכח העובדה שהעותר עצמו בבקשת רשות הערעור, על אף שהוא טוען כי להחלטה "נפקות סופית" מציין כי הבקשה "מתייחסת לדחיית טענת המבקש [העותר – י.ד.], בבקשתו מיום 11.8.2009 למתן סעד זמני, כי אין לקבוע כמחליף לגזבר העירייה שנפסל, את עובד העירייה, מר נתי משה..." [הדגשות במקור]. באשר לבקשת העותר כי נותיר לו לתקוף את הרכב וועדת הפיטורים בכלל, ואת כהונתו של מר נתי משה, כחבר וועדה, בפרט במסגרת הערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי, ככל שיהיה בכך צורך על פי תוצאת פסק הדין, הרי ככל שלעותר יהיו טענות כנגד פסק הדין של בית הדין האזורי, יהיה עליו לפנות בעניין לערכאת הערעור [ראו: תקנה 84 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 והשוו בשינויים המחויבים: רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר, פ"ד נח(1) 854 (2003)]. 12. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. ש ו פ ט השופטת מ' נאור: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט א' רובינשטיין: מסכים אני לתוצאה שבחוות דעתו של חברי השופט דנציגר, שכן אין העתירה עומדת בכללי התערבותו של בית משפט זה בהכרעות בית הדין הארצי לעבודה. גם אם כשלעצמי לבי היה נוטה - מטעמי מראית פני הצדק - לגישתו של השופט רבינוביץ מיום 6.9.09 בעניין המינוי שבמחלוקת, אין מקום להתערבות מצדנו בהחלטתו של הנשיא אדלר מיום 21.9.09 ובזו של בית הדין האזורי מיום 24.8.09. אזכיר, מכל מקום, כי בית הדין האזורי ציין "יש לזכור בהקשר זה, כי ככל שהחלטה של ועדת שימוע מובאת לבירור בפני בית הדין, הרי גם נושאים אלה עומדים לבחינתו". כאמור, התוצאה אליה הגיע חברי מקובלת עלי ש ו פ ט ניתן היום, י"א בחשון תש"ע (29.10.2009). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09085080_W01.doc חכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il