פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8502/11

יחיא אלסאנע נ. מדינת ישראל - משרד החינוך

העותר ביקש לבטל את החלטת משרד החינוך שלא לקלוט אותו כעובד הוראה בשל עברו הפלילי.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 16/02/2012 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8502/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה קליטת מורה במערכת החינוך — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לבטל את החלטת משרד החינוך שלא לקלוט אותו כעובד הוראה בשל עברו הפלילי.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8502/11

יחיא אלסאנע נ. מדינת ישראל - משרד החינוך

העותר ביקש לבטל את החלטת משרד החינוך שלא לקלוט אותו כעובד הוראה בשל עברו הפלילי.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר, מורה שביקש להיקלט במערכת החינוך, נדחה על ידי משרד החינוך בשל עבר פלילי. לאחר שהגיש עתירה לבג"ץ, הודיעה המדינה כי היא חוזרת בה מהחלטתה וכי ההרשעה לא תהווה מניעה לקליטתו, בכפוף להליכי בדיקה רגילים. העותר סירב למחוק את העתירה בטענה כי הוא כבר קיבל אישור סופי וכי המדינה אינה מכירה בתחולת החוק בעניינו. בית המשפט קבע כי הודעת המדינה ברורה וכי אין בסיס לטענת העותר לאישור סופי. לפיכך, נקבע כי העתירה התייתרה, וכי אם העותר נתקל בקשיים נוספים, עומד לרשותו סעד חלופי בערכאות המתאימות (בית משפט לעניינים מינהליים או בית הדין לעבודה).

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' נאור, א' חיות, י' דנציגר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יחיא אלסאנע

נתבעים

  • מדינת ישראל - משרד החינוך
  • מנכ"ל משרד החינוך
  • שר החינוך

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המדינה חזרה בה מהחלטתה המקורית והצהירה כי ההרשעה לא תהווה מניעה לקליטת העותר.
  • העותר מיצה את הליכי הבדיקה הנדרשים וקיבל אישור סופי להעסקתו.
  • קיימת אי-בהירות לגבי תחולת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים על עניינו של העותר.
טיעוני ההגנה
  • ההרשעה לא תהווה מניעה לקליטת העותר, והוא ימשיך בהליך הבדיקה הרגיל.
  • העתירה התייתרה לאור שינוי עמדת המדינה.
  • קיים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם תכתובת דוא"ל פנימית מהווה אישור סופי להעסקה.
  • האם הודעת המדינה אכן פותרת את הבעיה של העותר.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעת המדינה מיום 18.1.2012
ראיות מרכזיות שנדחו
  • תכתובת דוא"ל פנימית של משרד החינוך שהוצגה על ידי העותר כאישור סופי

תגיות נושא

  • חינוך
  • מרשם פלילי
  • קליטה לעבודה
  • סעד חלופי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 8502/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8502/11 לפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר העותר: יחיא אלסאנע נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משרד החינוך 2. מנכ"ל משרד החינוך 3. שר החינוך עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד יהל בן עובד בשם המשיבים: עו"ד שוש שמואלי פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. בשנת 1999 הורשע העותר על פי הודאתו בעבירות התחזות, זיוף ושימוש במסמך מזויף, בקשר לכך שניגש לבחינת תיאוריה לצורך קבלת רישיון נהיגה בשמו של אחר. לטענתו, הוא עבד בשנים 2008-2009 כמורה בבית ספר, ובשנת 2009 הודיע לו משרד החינוך כי בשל העובדה שיש לו רישום פלילי, החליט מנכ"ל משרד החינוך שלא ליתן לו אישור העסקה כעובד חינוך. העותר פנה לנשיא המדינה בבקשת חנינה, וביום 24.3.2010 קיצר הנשיא את תקופת המחיקה שחלה על הרשעתו. לטענת העותר, הוא פנה למשרד החינוך בבקשה לאפשר לו להיקלט מחדש במערכת החינוך ונמסר לו כי אין מניעה לאשר אותו כעובד הוראה. העותר שובץ לעבודה כמורה בבית ספר ואף החל לעבוד בפועל, אך כאשר פנה למילוי טפסי קליטה למשרת ההוראה, הסתבר לו כי מנכ"ל משרד החינוך החליט שוב לדחות את בקשתו להיקלט במערכת. העתירה מופנית נגד ההחלטה לסרב לקלוט את העותר כעובד הוראה. 2. בהודעה מטעם המדינה מיום 18.1.2012, הודע כי לאחר בדיקת השאלה המשפטית שמעוררת העתירה ונסיבות המקרה הקונקרטי, החליטה מנכל"ית משרד החינוך כי ההרשעה האמורה של העותר לא תהווה מניעה למתן אישור העסקתו, וזאת לאור הוראת סעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 והפסיקה לגביו. נמסר, כי יימשך הליך בדיקת בקשת העותר למתן אישור ההעסקה במסלול הרגיל, ותיבדק עמידתו בכל התנאים, לרבות ההתמחות הנדרשת ותנאים נוספים. לצורך כך על העותר לפנות למנהלת אגף כח אדם להוראה במחוז דרום. המדינה ציינה בהודעה זו כי בית הספר בו ביקש העותר לעבוד הוא בית ספר רשמי של משרד החינוך. הובהר כי גם לענין העסקה בבית ספר רשמי נבדקת כשירות העותר לשמש מורה במערכת החינוך, אך זאת, לא מכח סעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969 הנזכר בעתירה, הרלוונטי לאישור העסקה בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים. כן טענה המדינה כי לרשות העותר עומד סעד חלופי של הגשת עתירה לבית המשפט לענינים מינהליים, לפי פריט 3 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000. 3. נוכח הודעת המדינה, בה נמסר כי המדינה שינתה את עמדתה וכי ההרשעה האמורה לא תמנע את קליטת העותר כמורה, הוריתי לעותר להודיע תוך 14 יום האם נוכח האמור בהודעה, העתירה התייתרה וניתן למחוק אותה. ביום 12.2.2012 הודיע העותר כי הוא עומד על עתירתו. בהודעתו מסכים העותר כי "המשיבים בתשובתם מקבלים [את] טענת העותר". אולם, ככל שניתן להבין את טענת העותר, טוען הוא כי משמעות הבהרת המדינה לפיה בדיקת כשירותו אינה נעשית לפי סעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר, היא שהמדינה מכירה בתחולת סעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים רק במקרים שבהם חל סעיף 16 הנזכר. מכאן, לטענת העותר, שהמדינה למעשה אינה מכירה בתחולת סעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בענייננו, עליו סעיף 16 לחוק הפיקוח אינו חל. כן טוען העותר כי אין מקום לבחינת קליטתו, כי הוא כבר קיבל אישור סופי על העסקתו כעובד הוראה. לענין זה, מפנה העותר לתכתובת דוא"ל פנימית של משרד החינוך, בה ציינה מנהלת אגף כ"א בהוראה מחוז דרום כי היא מאשרת את קליטת העותר בכפוף לצרכי המערכת וביקשה "הסרת החסימה" הקיימת בגין ההרשעה. על תדפיס תכתובת הדוא"ל כתובה התייחסות בכתב יד לשאלה אם יש או אין חסימה. לטענת העותר, תכתובת זו היא בגדר אישור סופי על העסקתו במערכת החינוך הרשמי. 4. דין העתירה להימחק על הסף. דומני שישנה אי הבנה לגבי טענות המדינה. המדינה אינה טוענת שאין תחולה לסעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים אלא במסגרת סעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר. אף שהמדינה ציינה שלדידה סעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר אינו חל על בית הספר בו מבקש העותר להתקבל, המדינה הצהירה בבירור – וזה עיקר – כי ההרשעה שבנדון לא תמנע את קליטתו. תכתובת הדוא"ל אליה הפנה העותר – על פניה – אינה מתיימרת להיות אישור סופי של משרד החינוך על העסקת העותר במערכת החינוך הרשמי. כך או אחרת, אם יסתבר שהודעת המדינה בתיק זה איננה מיתרת את הבעיה בה נתקל העותר, ממילא עומד לרשותו סעד חלופי, ואין לי צורך לקבוע אם הסעד החלופי הוא כטענת המדינה בבית המשפט לעניינים מינהליים או בדרך של הגשת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה, לפי סעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (ראו בג"ץ 8742/05 מסאר – מרכז לחינוך נ' מדינת ישראל – משרד החינוך התרבות והספורט (לא פורסם, 9.11.2005)). 5. העתירה נמחקת. ניתן היום, ‏‏כ"ג שבט, תשע"ב (16.2.2012). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11085020_C05.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il