מדינת ישראל נ. אלברט אילזרוב

פסק-דין בתיק ע"פ 8502/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8502/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט נ' הנדל המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. אלברט אילזרוב 2. גרמן קוקולייב ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 2.9.08, בת.פ. 8272/07, שניתן על ידי השופט יורם צלקובניק תאריך הישיבה: א' באדר התש"ע (15.02.10) בשם המערערת: עו"ד תמר פרוש בשם המשיב 1: עו"ד לייסט אלקנה בשם המשיב 2: עו"ד ענר טל בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. למשיב 2, גרמן קוקולייב (להלן: גרמן), נודע כי לזנאיידה פשייב, ילידת שנת 1926 (להלן: המתלוננת), נוהגת לשאת על גופה סכומי כסף גדולים. בחודש ספטמבר 2007 קשר גרמן עם המשיב האחר בתיק זה, אלברט אילזרוב (להלן: אלברט) לחטוף את המתלוננת ולשדוד את כספה. לצורך זה הם רכשו רכב מסוג רנו אקספרס, ולאחר שהצטיידו באמצעים להסתרת זהותם, הם ניגשו בתאריך 20.9.07 לבצע את זממם. המשיבים ארבו למתלוננת בסמוך לביתה, וכאשר התקרבה, ניגש אלברט אליה, אחז בה, והכניסה בכח לרכב בו נהג גרמן. תוך כדי נסיעה תקף אלברט את קורבנו שעד מהרה החלה לדמם מראשה ומפניה. בהמשך, ערך אלברט חיפוש על גופה ובבגדיה, ואף קרע את תחתוניה תוך שהוא תר אחר כסף. בסופו של דבר נטלו המערערים מקורבנם 9,030 דולר, 1000 ש"ח, וסכום נוסף של מטבע אזארי. בתום כל אלה עצרו המשיבים בדרך כורכר, שם הטיל אלברט את המתלוננת מתוך המכונית, והם נמלטו. כתוצאה מתקיפתה בידי המשיבים הובהלה המתלוננת לבית חולים, שם אובחנה כמי שנשקפת סכנה לחייה. 2. המשיבים הודו בכל אלה בגדרו של הסכם טיעון, ובעקבות כך הורשעו בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, שוד בנסיבות מחמירות וחטיפה. כמו כן, הורשע גרמן בנהיגה ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח תקפה. לאחר שלבית המשפט הוגשו תסקירים שערך שרות המבחן והצדדים טענו לעונש, נדונו המשיבים לשבע שנות מאסר ושנתיים מאסר על-תנאי. בעניינו של גרמן הופעלו שתי תקופות של מאסר על-תנאי שעמדו נגדו, חלקן בחופף וחלקן במצטבר, כך שתקופת המאסר הכוללת בה אמור משיב זה לשאת עומדת על שבע וחצי שנים. כמו כן, חולטו התחייבויות כספיות עליהן חתם גרמן בעבר, והוא נפסל מלקבל רישיון נהיגה או להחזיק בו במשך חמש שנים מיום שחרורו מן הכלא. לבסוף, חויב כל אחד מהמשיבים לפצות את המתלוננת בסכום של 30,000 ש"ח. 3. "שני [המשיבים] חברו לצורך שדידת המתלוננת, אשה המצויה בערוב ימיה, לאחר שקיבלו מידע מוקדם על כך שהינה מחזיקה על גופה כספים בסכום ניכר. [המשיבים] רכשו רכב לצורך חטיפת המתלוננת, ועקבו אחרי תנועותיה, ולבסוף הכניסוה בכוח לרכבם שם הכה בה [משיב 1], לאחר שגילתה התנגדות ניכרת והרימה קול צעקה. תוצאות האלימות שננקטו נגדה לא היו מבוטלות. לכך יש להוסיף את מרכיב ההשפלה שנגרמה למתלוננת עקב קריעת תחתוניה לצורך הוצאת הכספים, וההתאכזרות הבוטה שבהשלכתה מהרכב כשהיא פצועה ומדממת. נראה כי במקרה זה, כמו במקרים דומים אחרים, השלכות הפגיעה הפיזית והנפשית במתלוננת לא ימחו עוד, וחייה לא ישובו להיות כפי שהיו לפני המעשה הנפשע שביצעו בה [המשיבים]... התנגדותה של המתלוננת שניסתה לשמור על רכושה הייתה צפויה, והיקף הפגיעות שנגרמו למתלוננת, והדרך בה הושלכה אל מחוץ לרכב, מעידים על נחישותם של [המשיבים] להשלים המעשה, ממנו לא חדלו מיד עם גילוי סימני התנגדות... טענות ה[משיבים] לעניין הנסיבות המשפחתיות והאישיות אינן ראויות להתחשבות מיוחדת, נוכח חומרת המעשה והפגיעה במתלוננת ...". דברים אלה אותם ציטטנו מתוך גזר דינו של בית המשפט המחוזי (ראו עמ' 7 ואילך), מקובלים עלינו במלואם. ברם, כפי שקורה לא אחת, החומרה בה רואה הערכאה הדיונית את העבירות ונסיבותיהן, אינה מתורגמת לרמת הענישה ההולמת. המחוקק קצב לצדה של העבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין מאסר של עשרים שנים, ולצדה של העבירה לפי סעיף 369 לחוק – עשר שנים. אכן, עונשים אלה הם המרבים שניתן לגזור למי שהורשע בהן, עם זאת, מצאנו את עצמנו תוהים אם זה אינו המקרה למיצוי הדין עם נאשמים, מהן אותן נסיבות שיצדיקו זאת? המשיבים גמרו אומר לחטוף ולשדוד קשישה שבעת האירוע היתה בת 81. הם תכננו את מעשיהם בקפידה, הצטיידו בכל הדרוש לביצוע זממם, ועשו זאת באכזריות רבה תוך שהם מתעללים בקורבנם ומשפילים את כבודה כאדם וכאשה עד עפר. לבסוף, הפקירו אותה לגורלה על אף פציעתה הקשה שנגרמה מידיהם. להשקפתנו, זהו מסוג המקרים בהם נכון היה להציב את העונש המרבי כנקודת פתיחה, וממנו ניתן להקל ככל שיוכחו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. כך היינו נוהגים לו ישבנו לדון כערכאה ראשונה, אולם מאחר ואנו מחויבים גם להלכה לפיה אין בית משפט שלערעור ממצה את הדין עם נאשמים, החלטנו להסתפק בקבלת הערעור והעמדתה של תקופת המאסר בה ישאו המשיבים בפועל על אחת-עשרה שנים. יתר רכיביו של העונש יעמדו בעינם. ניתן היום, א' באדר התש"ע (15.2.10). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08085020_O02.doc אז+הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il