התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. שר הבינוי והשיכון

פסק-דין בתיק בג"ץ 8501/00 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8501/00 בפני: כבוד המשנה לנשיא א' מצא כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרת: התנועה למען איכות השלטון בישראל נ ג ד המשיבים: 1. שר הבינוי והשיכון 2. ראש הממשלה - מר אהוד ברק 3. ממשלת ישראל 4. יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל החברה לפיתוח לוד ורמלה 5. צביקה שרון, סמנכ"ל הכספים בחברה לפיתוח לוד ורמלה 6. אבי טובול, יו"ר דירקטוריון החברה לפיתוח לוד ורמלה 7. מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות 8. היועץ המשפטי לממשלה 9. דירקטוריון החברה לפיתוח לוד ורמלה 10. גדעון פרוז'נסקי, חשב החברה לפיתוח לוד ורמלה 11. מבקר המדינה – כבוד השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד ב' כלב; עו"ד צ' מידד-לוזון; עו"ד א' שרגא בשם המשיבים 3-1, 8-7 ו-11: עו"ד א' קורן בשם המשיבים 5-4 ו-9: עו"ד ש' גלינקא; עו"ד י' בנקל המשיב 6: בעצמו המשיב 10: בעצמו פסק-דין המשנה לנשיא א' מצא: ביום 6.7.04, כשלוש שנים וחצי לאחר הגשתה של העתירה, יצא מלפנינו צו על-תנאי המורה למשיבים 3-1, 5-4 ו-8-7 ליתן טעם מדוע לא יפעלו להרחקתו המידית של המשיב 4 מכהונתו כמנכ"ל החברה לפיתוח לוד ורמלה, ומדוע לא יגישו תובענה כספית נגד המשיבים 5-4 להטבת נזקים שהסבו לחברה הנ"ל. בעקבות הערות בית-המשפט בישיבה שבה הוצא הצו על-תנאי, הודיע המשיב 4 כי הוא מתפטר ממשרתו כמנכ"ל החברה. בכך התייתר, למעשה, הצורך במתן צו עשה נגד המשיבים בגדר הראש הראשון של הצו על-תנאי. לאחר שמיעת טענות פרקליטי הצדדים ביחס לראש השני של הצו על-תנאי, הצענו לבא-כוח העותרת כי ישקול לחזור בו מראש זה של העתירה. לאחר שנטל שהות לשקול את ההצעה הודיע בא-כוח העותרת לבית-המשפט בכתב, כי על-פי המלצת בית-המשפט – אך תוך עמידתה על כל טענותיה בנושא זה – מסכימה העותרת לחזור בה מן הראש האמור של העתירה שבגינו כאמור ניתן לה צו על-תנאי. נמצא כי גם ראשו השני של הצו על-תנאי איננו מצריך דיון והכרעה. להסרת ספק אנו מוצאים מקום להדגיש כי עתירה זו העמידה לפני בית-המשפט לבירור פרשה עגומה המעוררת עניין ציבורי הראוי לתשומת לב. הרקע להגשתה היה בצו שהוצא על-ידי מבקר המדינה, בו חויבה החברה לפיתוח לוד ורמלה להחזיר למשרתו את חשב החברה (המשיב 10). צו זה הוצא נוכח קביעתו של מבקר המדינה, כי המשיב 10 סולק ממשרתו בעקבות תלונות שהגיש לגורמים שונים שבהן קבל על מה שתואר על-ידו כמעשי שחיתות שנעשו בחברה. מן העתירה עלה כי לאחר שהוחזר למשרתו, נושל המשיב 10 מכל סמכויותיו המעשיות באופן שנאלץ לשבת במשרדי החברה באפס מעשה וכשהוא מנודה על-ידי הנהלתה. דרך תלאות זו הסתיימה בכך שהחשב פרש מעבודתו. לבדיקת נסיבות הפרשה, ובשל התערבותנו, מונתה בודקת שעליה הוטל לבדוק את הנסיבות שהביאו לפיטוריו של החשב. הליך הבדיקה התארך הרבה מעבר לראוי; למיטב הערכתנו והתרשמותנו, בשל הקשיים שבהם נתקלה הבודקת במאמציה להגיע אל כל החומר שנדרש לה לגיבוש מסקנותיה. גם משהשלימה את הדו"ח, התעכבה הגשתו בשל מחדלה של החברה לשלם את שכרה של הבודקת; ואף עניין זה חייב את התערבותנו יותר מפעם אחת. כך אירע שחלפה תקופה כל כך ארוכה עד שהעתירה שלפנינו בשלה להוצאת צו על-תנאי. חלקו הראשון של הצו, בו הורינו למשיבים לנמק מדוע לא ירחיקו את המשיב 4 ממשרתו, נסמך על ממצאיה החד-משמעיים של הבודקת שהתייחסו לחומרת הנסיבות שבהן הורחק החשב ממשרתו. הממצאים שנקבעו מעידים על כשל חמור בניהול ועל חריגה מגדר הנורמה המחייבת נושאי משרה מסוגו של המשיב 4. מוצאים אנו טעם להבהיר כי אלמלא הודיע המשיב 4, סמוך למועד הדיון בהתנגדות לצו על-תנאי, על התפטרותו ממשרתו, כי אז רואים היינו לצוות על המשיבים להרחיקו ממשרתו לאלתר. בנתון להבהרות אלו, אנו מבטלים את הצו על-תנאי שיצא מלפנינו ומוחקים את העתירה. המשיב 4 ישלם לעותרת את הוצאות העתירה כפי שתישומנה על-ידי כבוד הרשם וכן שכר-טרחת עורך-דין בסך 50,000 ש"ח. ניתן היום, ב' באלול תשס"ד (19.8.04). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 00085010_F35.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט , www.court.gov.il /עכ.