פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8499/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8499/11 לפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (סגן הנשיא ע' מודריק) מיום 13.11.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 40212-08 – קבוע להוכחות ליום 12.1.2012 בשם המערער: עו"ד צדוק חוגי פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגן הנשיא ע' מודריק) מיום 13.11.2011, שלא לפסול את עצמו מלדון בת"פ 40212-08. 1. ביום 14.9.2008 הוגש נגד המערער כתב אישום המייחס לו שישה אישומים, בין היתר בעבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף, קבלת חלק גנוב, מסחר בחלק גנוב, קשירת קשר לביצוע פשע, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. ההליכים בעניינו של המערער התמשכו זמן רב. המערער ביקש לדחות חלק ניכר מהדיונים שנקבעו בעניינו, לעיתים ברגע האחרון. לחלק מדיוניו נמנע מלהופיע מסיבות רפואיות, אולם מבלי שסיפק אישור רפואי הולם. בעיצומו של המשפט עורר הסנגור טענה לפיה נתון הנאשם להתקף דיכאוני חמור וכי אין הוא כשיר לעמוד למשפט. לעניין זה הוגשה חוות דעת מטעם ההגנה וחוות דעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי, שלאחריהן החליט בית המשפט ביום 15.8.2010 לקיים הפסקה ממושכת בהליך המשפטי, בהתאם לבקשת הסנגור ולחוות הדעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי. 2. ביוני 2011, בחלוף עשרה חודשים, הורה בית המשפט על קיום בדיקה חוזרת לבירור מצבו הנפשי העדכני של המערער. בדיקה שנערכה מטעם הפסיכיאטר המחוזי העלתה שהמערער מצוי במצב דכאוני קל, ומסוגל להבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור; כמו כן העלתה הבדיקה שהמערער מסוגל להבין את מהות האישומים נגדו ולעקוב אחר ההליכים המשפטיים המתנהלים בעניינו. מנגד, הוגשה חוות דעת מטעם ההגנה, שקבעה כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין. שני המומחים נחקרו על חוות דעתם, ובין שתי חוות הדעת בחר בית המשפט לאמץ את זו שניתנה מטעם הפסיכיאטר המחוזי. בהחלטתו קבע בית המשפט כי הנאשם לא הצליח לעורר ספק בדבר כשירותו לעמוד לדין, וכי יש להשלים אפוא את המשפט. לפיכך, זימן בית המשפט את הצדדים לתזכורת לקביעת מועדי דיון ביום ה-31.10.2011. הסנגור ביקש לדחות את הדיון, וזה נדחה ליום 2.11.2011. גם מועד זה ביקש הסנגור לדחות, אך בקשתו, שהוגשה יום לפני הדיון, נדחתה. דא עקא, שביום זה לא התייצבה המאשימה לדיון מפאת טעות, ונקבע מועד חלופי ליום 13.11.2011. הסנגור ביקש לדחות גם את המועד החדש, בשל דיון מקביל שעתיד היה להתקיים באותו בית משפט (בתפ"ח 56926-11-10). בקשתו נדחתה מהטעם שהתייצבותו נדרשת לצורך קביעת מועדי המשך בלבד, משימה הצפויה להימשך דקות ספורות. הסנגור, שנחוש היה כפי הנראה לדחות את הדיון, פנה להרכב המקביל וביקש ממנו "להמליץ" לסגן הנשיא מודריק לדחות את הדיון בעניינו של המערער. זאת עשה מבלי לפרט להרכב המקביל את טיב הדיון שדחייתו מבוקשת. המלצה כאמור ניתנה, ולאחר שהובאה לפני סגן הנשיא מודריק, הבהיר השופט לסנגור בשנית את משך הדיון המיועד והוסיף, כי גם עורך דין אחר ממשרדו של הסנגור יכול להשתתף בקביעת המועדים. 3. ביום 13.11.2011, היום שנקבע לקביעת המועדים לדיון, התייצב הסנגור לפני בית המשפט וביקש כי יפסול עצמו מלשבת בדין. הסנגור טען, כי בית המשפט חרץ את משפטו של המערער עוד בטרם נגלתה מסכת הראיות במלואה, והפנה להחלטות שקיבל בית המשפט בדיונים שהתנהלו בחודשים מאי עד אוגוסט 2010, סביב כשירותו של המערער לנהל את משפטו. עוד מחה הסנגור על החלטת בית המשפט מיום 2.11.2011 שלא לקבל חוות דעת פסיכיאטרית נוספת, וטען כי עולה ממנה שדעתו של השופט בעניינו של המערער ננעלה. המדינה התנגדה לבקשת הפסלות וטענה כי המערער מבקש למשוך את ההליכים בעניינו וכי בקשת הפסלות מהווה חלק ממסכת הדחיות בתיק. 4. בית המשפט, בהחלטה מנומקת ומפורטת, דחה את בקשת הפסלות. בהחלטתו סקר בית המשפט את התמשכות ההליכים בעניינו של המערער, על ההפסקה הממושכת בניהול המשפט, שנועדה לאפשר למערער לקבל טיפול וסיוע נפשי. בית המשפט נימק את החלטתו שלא לקבל חוות דעת פסיכיאטרית נוספת, וקבע כי לאחר שקיבל מספר חוות דעת בעניין מצבו הנפשי של המערער וקיים בהן דיון, הוכרעה הטענה המקדמית בדבר כשירותו הנפשית של המערער לעמוד לדין ואין מקום לעוררה מחדש. במצב דברים זה, רשאית ההגנה להביא ראיות בסוגיה זו, ככל שישנן בידיה, בפרשת ההגנה בלבד. עוד קבע בית המשפט כי מרבית טענותיו של הסנגור נוגעות להחלטות שניתנו לפני למעלה משנה, וכי ככל שישנו יסוד לטענות אלה צריך היה להעלותן במועד. עוד מתח בית המשפט ביקורת על התנהלות המערער, שהרבה לבקש את דחיית הדיון בטענה שמצבו הרפואי לא תקין, אך נמנע מלתמוך את הטענה כראוי ולספק את האישורים הנדרשים. בית המשפט מציין כי התנהלות זו מקשה משמעותית על המשך הדיון בתיק. 5. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. בערעורו חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות וטוען כי בית המשפט הפגין עוינות כלפי הסנגור והמערער ו"התנהגות בלתי חברית לחבריו השופטים". עוד נטען כי בית המשפט האשים את צוות ההגנה בפלילים, קבע ממצאים שאינם מעוגנים במבחן המציאות ועוד כהנא וכהנא טענות. 6. לאחר שעיינתי בערעור הפסלות ובפרוטוקול הדיון בעניינו של המערער, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. סעיף 146(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי על בעל דין להעלות את טענת הפסלות בהזדמנות הראשונה "ומיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות". בענייננו, המתין הסנגור משך למעלה משנה ונמנע מלטעון לפסלות בית המשפט ביחס להחלטות שניתנו בחודשים מאי עד אוגוסט 2010 – החלטות המהוות את לב טענת הפסלות הנוכחית. אכן, "טענת פסלות איננה בגדר נשק סודי, אשר אותו שומר באמתחתו מי שגורס דבר קיומה של עילה של פסלות, עד שיבוא מועד נוח להעלאתה" (ע"פ 2113/91 מדינת ישראל נ' יהודה פ"ד מה(3) 790, 791 (1991)). עצם ההשתהות בהגשת בקשת הפסלות מלמדת כי אף המבקש לא סבר כי יש בהחלטות אלה כדי להעיד על כך שדעתו של בית המשפט ננעלה. 7. אף לגופם של דברים, לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין הוכח חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים כלפי המערער. יצויין כי מקומה של טענת המערער כי נפגעה הגנתו משלא הותר לו להגיש חוות דעת פסיכיאטרית נוספת (שלישית במספר מטעמו), הינה במסגרת ערעור על פסק הדין, ככל שיהיה כזה. זו אינה טענת פסלות (ע"א 5214/05 אוחיון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 9.6.2005); ע"פ 1368/90 בטיטו נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ה(3), 259 (1991); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178 (2005)). בנסיבות העניין, ונוכח משך הזמן הניכר שהוקדש עד כה לדיון במצבו הנפשי של המערער, אף אין לטעון כי החלטה כאמור מעידה על משוא פנים כלפי המערער. בהחלטותיו של בית המשפט אין תימוכין לחשש כי דעתו של בית המשפט על המערער ננעלה, או כי הוא עוין אותו או את סנגורו. נראה כי הסנגור נתפס במיוחד להתרשמותו של בית המשפט מיום ה-5.5.2010 כי "הנאשם מבקש פשוט לתעתע בבית המשפט"; אולם אין להוציא אמירה זו מהקשרה. הדברים נאמרו במועד בו הועלתה טענת אי הכשירות לראשונה, בעיצומו של הליך ההוכחות, והובאו לה מספר נימוקים. בהחלטתו כתב בית המשפט כי עד לאותו מועד הרבה המערער להיעדר מהדיונים שנקבעו בעניינו, מבלי שהובא לכך צידוק ומבלי שנטענו טענות בדבר הרעה במצבו הנפשי. עוד נכתב כי זמן קצר קודם לכן עמד המערער על דוכן העדים וניתן היה להתרשם מהקוהרנטיות שלו, מהבנתו ומכך שהוא מגיב לעניין, חרף העובדה שהוא נוטל תרופות אנטי דיכאוניות כאלה ואחרות. בית המשפט הוסיף וציין באותה החלטה כי לא הובאה בפניו כל חוות דעת מקצועית התומכת בטענה בדבר חוסר כשירותו של המערער (עמוד 75 לפרוטוקול מיום 5.5.2010). בנסיבות אלה, נראה כי רשמיו הראשונים של בית המשפט עוגנו כדבעי ואין ניתן לראות בהחלטתו של בית המשפט כמעידה על חשש למשוא פנים כלפי המערער. באשר לטענה כי בית המשפט האשים את הסנגור בפלילים, הרי שזו אינה מעוגנת בעובדות או בפרוטוקול הדיון, וגם במקרה זה נראה כי החלטות בית המשפט הוצאו מהקשרן בטיעוני הסנגור. באופן כללי, מהשוואת טיעוני הסנגור לפרוטוקול המלא מתקבל הרושם כי הסנגור עושה שימוש סלקטיבי בפרוטוקול לצורך ביסוס טענותיו, וייתכן שבמקורו נעוץ הדבר בתחושה סובייקטיבית כי בית המשפט מגלה כלפיו עוינות. יחד עם זאת, דיני הפסלות אינם מקימים עילה על יסוד תחושות סובייקטיביות ולא נועדו לפסול שופט מלישב בדין כל אימת שהתבטאותו אינה מוצאת חן בעיני מי מן הצדדים (ראו ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(2) 375, 381 (1975)). בנסיבות ענייננו אין התבטאויותיו של בית המשפט מלמדות על חשש אובייקטיבי למשוא פנים או כי ננעלה דעתו של בית המשפט באשר למערער. טענת הסנגור כי בית המשפט ננעל בדעתו אף אינה מתיישבת עם העובדה שבסיכומם של הדיונים שהתנהלו בחודשים האמורים בשנת 2010, קיבל בית המשפט את עמדת הסנגור ועיכב את המשך הדיון בעניינו של המערער במשך חודשים ארוכים, בהמתנה לשיפור במצבו הנפשי. 8. באשר לטענת הסנגור כי בית המשפט, בהחלטותיו בנוגע לדחיית הדיון, התנהג באופן לא חברי כלפי חבריו השופטים – מוטב היה כי טענה זו לא הייתה מועלית כלל. אין בה כדי לבסס עילת פסלות, ומעיון בפרוטוקולים שנרשמו בפני שני ההרכבים בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בימים 2.11.2011, 9.11.2011 ו-13.11.2011 אף מצטיירת תמונה הפוכה: הפרוטוקולים מעלים כי הסנגור הציג לכל אחד מההרכבים תמונה חלקית באשר לדיון המתקיים לפני ההרכב השני ובאשר להחלטות אותו הרכב. סיכומו של דבר, לא מצאתי כי אמירותיו של בית המשפט בעניינו של המערער, מעידות כי דעתו של בית המשפט בעניינו של המערער ננעלה וכי קם חשש ממשי למשוא פנים בעניינו. לפיכך, הערעור נדחה. ניתן היום, י"ב בכסלו התשע"ב (8.12.2011). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11084990_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il