קניון שפרעם נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק בש"פ 8498/11 בבית המשפט העליון בש"פ 8498/11 בפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערים: 1. קניון שפרעם בע"מ 2. יוסף מהאנה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית המשפט העליון ג' שני מיום 6.10.11 בבש"פ 6907/11 בשם המערערים: עו"ד ד"ר באבא מאזן פסק-דין לפניי ערעור על החלטת כב' הרשם ג' שני (בש"פ 6907/11 – ג') מיום 6.10.2011 שבה נדחתה בקשת המערערים להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה ביום 24.5.2011 והתקבל לידיהם ביום 26.6.2011. בבקשתם טענו המערערים כי טעו לחשוב שימי הפגרה אינם באים במניין הימים. להגשת בקשת רשות הערעור ולכן הגישו את הבקשה רק ביום 25.9.2011. שלושה נימוקים עמדו בבסיס החלטתו של הרשם שלא לקבל את בקשתם: האחד, המערערים לא הצביע על טעם ממשי המסביר מדוע לא נקטו בפעולות פשוטות וסבירות על מנת להימנע מן הטעות; השני ההליך הוגש באיחור משמעותי של כשלושה שבועות; השלישי, מדובר בהליך של "גלגול שלישי" והסיכויים להתערבותו של בית המשפט העליון במסגרתו – אינם גבוהים. צוין כי המשיבה התנגדה למתן ארכה. מכאן הערעור שלפניי. המערערים מציינים כי תכלית ההליך שהגישו לבית משפט זה הוא השגה על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה אשר קיבל את ערעורה של המשיבה והרשיעם בעבירה נוספת על העבירות בהן הורשעו בערכאה הדיונית, והגדיל את עונש הקנס שהוטל עליהם. נוכח זאת, הם טוענים, יש להקל עמם ואין לחרוץ גורלם רק בשם טעות טכנית שנעשתה בתום לב. לדבריהם, מאחר ומדובר בהליך פלילי הרי שהיקף שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט במסגרת בקשות להארכת מועד, הוא רחב. הדבר נכון עוד יותר, לטענתם, לאור חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המערערים מבקשים ללמוד ממקרים אחרים בהם הוגש ערעור באיחור של כחודש ימים ובית משפט זה נעתר לבקשה להארכת מועד. לבסוף הם מדגישים כי יש בסיס לטענותיהם במסגרת בקשת רשות הערעור שהגישו שמהווה טעם להיענות לבקשתם להארכת מועד. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בהחלטת הרשם, בבקשת רשות הערעור ובפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שעליו מבקשים המערערים להשיג, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. הרשם בהחלטתו המפורטת והמנומקת התייחס לכלל השיקולים הרלוונטיים ובפרט למשך האיחור; לטעם שהובא להצדיקו; ולסיכוייו הלכאוריים של ההליך. מסקנותיו של הרשם, באשר לשלל השיקולים הללו מקובלות עליי. כך, מסכים אני כי על אף שיש מקום להקל עם מבקשי הארכת מועד במסגרת הליכים פליליים – ביחס למבקשים במסגרת הליכים אזרחיים – הרי שבהצטברות הנסיבות בענייננו ובמיוחד סיכוייו הנמוכים של ערעור ב"גלגול שלישי" המופנה בעיקרו נגד חומרת העונש, והעובדה שניתן היה למנוע את האיחור בעזרת בדיקה משפטית פשוטה, כפי שציין הרשם, אין מקום למתן ארכה במקרה דנן. לאור האמור, לא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטת הרשם. הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ו בחשון התשע"ב (23.11.2011). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11084980_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il