פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 8484/05
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8484/05
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
העותרים:
1. מיאדה חסונה
2. ריאד חסונה
3. הבה חסונה
4. חאלד חסונה
5. ראמי חסונה
6. פארס חסונה
7. חמד חסונה
8. יזן חסונה
9. נור חסונה
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד ששון צבי
בשם המשיב:
עו"ד שירמן גלעד
פסק-דין
השופטת א' חיות:
1. העתירה עניינה בבקשת העותרים, בעלי רישיון לישיבת קבע בישראל, כי תתקבל בקשתם להתאזרחות. העותרת 1, ילידת ירדן אשר הגיעה לישראל לפני כ-18 שנים, נשואה לעותר 2, יליד מזרח ירושלים, והעותרים 9-3 הם ילדיהם.
2. לטענת העותרים, פנו הם למשרד הפנים פעמים רבות לשם התאזרחות, בין היתר בשנת 1999, ובקשתם סורבה. לטענתם, עומד העותר 2 בתנאים הקבועים בחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות), ועל כן זכאי הוא למעמד של אזרח, ומשכך זכאים לאזרחות גם העותרים האחרים. כן טוענים העותרים כי המשיב דרש מהם דרישת-סרק כי יוותרו על אזרחותם הירדנית, אף שלעותר 2 אין כלל אזרחות ירדנית ואילו לעותרת 2 נמסר בשגרירות ירדן, כי עליה לפנות למשרד הפנים הישראלי לשם ויתור על אזרחותה הירדנית.
3. המשיב סבור כי דין העתירה להידחות על הסף עקב חוסר ניקיון כפיים ושיהוי כבד. המשיב טוען כי העותרים נהגו בחוסר ניקיון כפיים בכך שנמנעו מלציין בעתירה כי ביום 15.11.2001 נשלחה לעותרת הודעה, בה נאמר כי בקשתה להתאזרח נדחית עקב תיק מב"ד שהיה תלוי ועומד נגדה בגין חשד להתעללות בחסר ישע ובגין תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש. עוד טוען המשיב כי העותרים זנחו את בקשתם, שכן מאז פנייתם בחודש פברואר 1999, לא הייתה כל פנייה מצידם ללשכת מנהל האוכלוסין, פרט לפנייתו של חבר הכנסת טאלב א-סאנע בעניינם אל שר הפנים בשנת 2001. משלא פנו העותרים למשרד הפנים בארבע השנים האחרונות לפחות, טוען המשיב כי יש לראותם כמי שזנחו את הבקשה ועליהם להתכבד ולהגיש בקשה חדשה. כן ציין המשיב כי דרישת הוויתור על אזרחות זרה קבועה בסעיף 5(א)(6) לחוק האזרחות, וכי בקשות לוויתור על אזרחות מוגשות לנציגויות ירדן בישראל כדבר שבשגרה.
4. דין העתירה להידחות על הסף.
מן המסמכים אותם צירפו העותרים לעתירתם עולה כי בקשתם האחרונה לאזרחות הוגשה בשנת 1999. העותרים לא הציגו כל מסמך שיש בו לבסס את טענתם לפיה שבו ופנו למשרד הפנים לאחר אותו המועד וגם מאז פנייתו של חבר הכנסת א-סאנע בעניינם חלפו כארבע שנים. שיהוי כבד זה מצביע על כך שהעותרים זנחו למעשה את בקשתם וככל שהם מפנים אל אותה בקשה משנת 1999, מדובר בבקשה בלתי-מעודכנת אשר לא ניתן להידרש אליה כיום. נימוק זה די בו לדחיית העתירה על הסף ומשכך, מתייתר הצורך לדון בטענות הנוספות שהעלה המשיב. אין במסקנה זו כדי לשלול את האפשרות הפתוחה בפני העותרים לשוב ולפנות אל המשיב בבקשה עדכנית.
העתירה נדחית.
ניתנה היום, י' כסלו, תשס"ו (11.12.05).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05084840_V05.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il