פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8482/19

עיריית חברון נ. ממשלת ישראל

עתירה נגד החלטות מוסדות התכנון ביו"ש לאשר היתר בנייה בחברון, בטענה כי ההחלטות התקבלו בהנחיית הדרג המדיני.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 12/01/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8482/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובנייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטות מוסדות התכנון ביו"ש לאשר היתר בנייה בחברון, בטענה כי ההחלטות התקבלו בהנחיית הדרג המדיני.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8482/19

עיריית חברון נ. ממשלת ישראל

עתירה נגד החלטות מוסדות התכנון ביו"ש לאשר היתר בנייה בחברון, בטענה כי ההחלטות התקבלו בהנחיית הדרג המדיני.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

עיריית חברון עתרה לבג"ץ נגד החלטות מוסדות התכנון ביהודה ושומרון לאשר היתר בנייה לשני בנייני מגורים בחברון. העותרת טענה כי ההחלטות התקבלו בהנחיית הדרג המדיני, ולכן יש לדון בהן בבג"ץ ולא בערכאה נמוכה יותר. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי קיימת ערכאה חלופית מוסמכת – בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים – בהתאם לתיקון לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. השופטים קבעו כי גם אם הייתה הנחיה של הדרג המדיני, אין בכך כדי לשנות את סמכותו של בית המשפט המינהלי לבקר את החלטות מוסדות התכנון. עם זאת, ניתן צו ארעי למשך 30 יום המונע את תחילת העבודות כדי לאפשר לעותרת לפנות לערכאה המתאימה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, י' עמית, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עיריית חברון

נתבעים

  • ממשלת ישראל
  • שר הביטחון
  • ראש המנהל האזרחי
  • מועצת התכנון העליונה- וועדת משנה להתנגדויות
  • מועצת התכנון העליונה - ועדת המשנה לתכנון ורישוי
  • הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביו"ש
  • קמ"ט ארכיאולוגיה
  • היישוב היהודי בחברון - אגודה שיתופית
  • עמותת מחדשי הישוב היהודי בחברון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטות מוסדות התכנון התקבלו בהנחיית הדרג המדיני.
  • הדרג המדיני אינו נתון לביקורת בית המשפט לעניינים מינהליים, ולכן העתירה הוגשה לבג"ץ.
טיעוני ההגנה
  • יש לדחות את העתירה על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי.
  • הסמכות לדון בהחלטות תכנון ובנייה ביו"ש נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת הנחיה של הדרג המדיני למוסדות התכנון בנוגע להיתר הבנייה.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

שיקולים זרים
הטענה הועלתה ונדחתה

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8482/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז העותרת: עיריית חברון נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. שר הביטחון 3. ראש המנהל האזרחי 4. מועצת התכנון העליונה- וועדת משנה להתנגדויות 5. מועצת התכנון העליונה - ועדת המשנה לתכנון ורישוי 6. הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביו"ש 7. קמ"ט ארכיאולוגיה 8. היישוב היהודי בחברון - אגודה שיתופית 9. עמותת מחדשי הישוב היהודי בחברון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד סאמר שחאדה בשם המשיבים 7-1: עו"ד אבי טוויג פסק-דין השופט מ' מזוז: עתירה זו מכונת נגד החלטות מועצת התכנון עליונה באזור יהודה והשומרון (להלן – מועצת התכנון העליונה ו- האזור), שנתקבלו על ידי ועדת המשנה לתכנון ולרישוי ועל ידי ועדת המשנה להתנגדויות, שלצד מועצת התכנון העליונה בהתאם לסמכויותיהן לפי הוראות סעיפים 34 ו-36 לחוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966 (להלן - חוק תכנון ערים), למתן היתר בניה ודחיית ערר העותרת שהוגש נגד מתן ההיתר. המדובר בהחלטות של ועדת המשנה לתכנון ולרישוי מיום 16.10.2017 ומיום 6.12.2017 לאשר מתן היתר בניה להקמת שני בנייני מגורים ומבנים נלווים בסמוך לבית רומנו בחברון, בכפוף לתנאים שנקבעו. ביום 4.1.2018 הגישה העותרת ערר על ההחלטה למתן היתר בניה כאמור. הערר נדון על ידי ועדת המשנה להתנגדויות בישיבתה ביום 30.7.2018 ובישיבה נוספת מיום 15.4.2019, בהן נכחו באי-כוח העותרת, וביום 7.11.2019 ניתנה החלטה מפורטת של ועדת המשנה להתנגדויות הדוחה את ערר העותרת (נספח א' לעתירה). העותרת מבקשת את ביטול ההחלטות האמורות של ועדת המשנה לתכנון ולרישוי וועדת המשנה להתנגדויות, וכן את החלטות "הדרג המדיני", אשר לטענתה הנחו את מוסדות התכנון בהחלטותיהן כאמור, וכן מבקשת העותרת ליתן צו ביניים לפיו "יוקפא ביצוע היתר בניה" שניתן. בתגובה לבקשה לצו ביניים נטען מטעם המשיבים 7-1 כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי על ידי הגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניניים מינהליים בירושלים, בהתאם לפרט 2 לתוספת הרביעית לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק), המסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בהחלטה של רשות באזור יהודה והשומרון בענייני תכנון ובניה, בין היתר החלטה לפי חוק תכנון ערים. בתגובה לכך נטען מטעם העותרת כי עתירתה מכוונת גם נגד החלטות הדרג המדיני, אשר אינן נתונות לביקורת בית המשפט לעניינים מינהליים, ומשכך לא היתה ברירה בידי העותרת אלא להגיש את עתירתה לבית משפט זה. דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי סטטוטורי. במסגרת תיקון 117 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים (ס"ח תשע"ח 912) הוסף סעיף 5א לחוק המסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים לדון בין היתר בעתירה נגד החלטה של רשות או גוף הפועלים באזור יהודה והשומרון, בעניינים המנויים בתוספת הרביעית (למעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תחיקת הביטחון לרבות ביטולה, הכרזה על בטלותה או מתן צו להתקנתה). התוספת הרביעית לחוק כוללת בין היתר, את פרט 2 שעניינו החלטות בנושאי תכנון ובניה, ובין היתר "החלטה של רשות לפי חוק תכנון ערים". ההחלטות מושא העתירה הן החלטות של רשות באזור בענייני תכנון ובניה, לפי סעיפים 34 ו-36 לחוק תכנון ערים, ועל-כן הן בגדר פרט 2 לתוספת הרביעית כאמור. העותרת אינה חולקת למעשה על כך כי החלטות ועדת המשנה לתכנון ולרישוי וועדת המשנה להתנגדויות, כלפיהן מופנית העתירה, הן בגדר פרט 2 לתוספת הרביעית, אלא שלטענתה, כמצוין לעיל, עתירתה מכוונת גם נגד החלטות או הנחיות הדרג המדיני, שאינן נתונות לסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים. אין לקבל טענה זו. גם אם מוסדות התכנון פעלו כנטען לפי הנחיה של הדרג המדיני - ולענין זה לא הובאה כל ראיה (ההפניה לדברי היועמ"ש בפרוטוקול מיום 16.10.2017 מתייחסים ל"משיכת סמכויות הוועדה המקומית" ולא לבקשה להיתר) - אין בכך כדי לשנות לענין הסמכות. העתירה מכוונת לביטול ההיתר עליו החליטה מועצת התכנון העליונה, שהיא הרשות המוסמכת לעניין זה, והחלטתה זו נתונה לביקורת בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, גם אם נעשתה באישור או בהנחיית הדרג המדיני, ואין באישור או הנחיה כנטען כדי "לחסן" את החלטת מועצת התכנון העליונה מביקורתו של בית המשפט לעניינים מינהליים. 6. אשר על כן העתירה נדחית. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. עם זאת, ניתן בזה סעד ארעי להימנע מביצוע עבודות בהתאם להיתר, למשך 30 ימים על מנת לאפשר לעותרת, אם תחפוץ בכך, לעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים. ניתן היום, ‏ט"ו בטבת התש"ף (‏12.1.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19084820_B04.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il