אליהו אסרף נ. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 8482/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8482/05 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' אלון המערערים: 1. אליהו אסרף 2. מלי אסרף נ ג ד המשיבה: ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע"מ ערעור על פסק-דין שלב ית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.8.2005 בת.א. 10427/96 שניתן על-ידי כבוד השופט י' גריל תאריך הישיבה: ג' בשבט התשס"ז (22.1.07) בשם המערערים: עו"ד חיים גלזר; עו"ד שרית ברננקה-שוורץ בשם המשיבה: עו"ד משה עבדי פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: המערער 1, יליד שנת 1961, נפגע ביום 19.10.1995 בתאונת דרכים. המערערת 2 היא רעייתו של המערער 1. השניים משיגים על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' גריל) שקבע את שיעור הפיצויים שעל המשיבה לשלם בגין התאונה. תאונת הדרכים שבה נפגע המערער 1 הוכרה גם כתאונת עבודה. שיעור הנכות שנקבע במוסד לביטוח לאומי שימש גם את בית המשפט בתורת "קביעה על-פי דין"; מדובר בנכות משוקללת של 59.32%, המורכבת מנכויות שונות באצבעות הידיים, מהגבלה בתנועת שורש כף היד, מהגבלה בתנועת פרק הירך, ומנזקים נוספים ברגל. לאחר שבית המשפט אמד את הפיצויים בראשי הנזק השונים התקבל סכום כולל של 1,797,950 ש"ח, ומסכום זה הורה בית המשפט לנכות קצבאות ותשלומים תכופים בסך 1,214,473 ש"ח. המערער מלין על מספר קביעות של בית המשפט המחוזי. ראשית, הוא טוען כי היה מקום לקבוע לו נכות תפקודית של 100%, ולא של 80% - כפי שקבע בית המשפט המחוזי. טענה זו אין לקבל. קביעתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מבוססת על בחינה מדוקדקת של מכלול הנתונים שהוצגו והטענות שהועלו, ובכלל זה השכלתו של המערער, נפקות מחלתו הקודמת (מחלת הלפרה), אופי הפגיעות שהוסבו לו בתאונה ושלילת יכולתו לעבוד בעבודתו הקודמת (נהיגה), גילו הצעיר וסיכוייו לאתר עבודה מתאימה. מסקנתו של בית המשפט סבירה ואין להתערב בה. גם טענותיו של המערער בעניין בסיס השכר לצורך חישוב הפסד ההשתכרות, ובעניין הפיצוי עבור עזרת צד ג' ועבור הוצאות רפואיות ודיור – טענות שכבר נשקלו על-ידי הערכאה המבררת – אינן מקימות עילה להתערבותנו בממצאים שנקבעו ובתוצאה שהתקבלה. נותר עניין אחד שיש להתייחס אליו, והוא נוגע לניכוי תגמולי הביטוח הלאומי. כאמור, התאונה שבה נפגע המערער היא גם תאונת עבודה ולפיכך זכאי הוא לתגמולים בענף נפגעי עבודה. עם זאת בחר המערער לקבל תגמולים בענף נכות כללית כיוון שהם גבוהים יותר. על כך אמר בית המשפט המחוזי כי מדובר ב"בחירה רציונאלית" וסבירה ואין מקום להפחית בנסיבות אלה את הגמלאות שיכול היה המערער לקבל בענף נפגעי עבודה; בית המשפט פסק כי יש לנכות תגמולים המשולמים למערער בענף נכות כללית – אך לא את מלוא התגמולים כי אם את חלקם בלבד, בהתחשב בנכותו הקודמת של המערער עקב מחלת הלפרה. כלשונו של בית המשפט: בנסיבות אלה, כשהמוסד לביטוח לאומי עצמו, בשלב שכבר היה מודע לכך שהתובע עבד ערב התאונה, העמיד את התובע, לאחר התאונה, לבדיקה במסגרת נכות כללית, ובהתאם לתוצאות בדיקה זו נקבע שנכותו הכללית של התובע היא גם בגין מחלת הלפרה, וגם בגין תוצאות התאונה, אינני סבור שרשאי בית המשפט לנכות מן הפיצוי המגיע לתובע את מלוא קיצבאות הנכות הכללית המשולמות לתובע, תוך התעלמות מן החלק היחסי של הנכות הנובע ממחלת הלפרה, שממנה סובל התובע ללא קשר לתאונה הנדונה. בית המשפט המחוזי בחר אפוא לילך בדרך שהותוותה בהלכת עמר (רע"א 3953/01 עמר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2003(2) 1797), ולשום את שיעור התגמולים הצריכים בניכוי על-פי היחס שבין הנכות הכוללת של הניזוק לבין נכותו בעקבות התאונה. במקרה שלפנינו, הנכות בעקבות התאונה היא כאמור 60% (בקירוב) והנכות בגין מחלת הלפרה הוערכה על-ידי מומחה רפואי בשיעור של 15%. בהתאם, פסק בית המשפט כי הנכות בגין תאונת הדרכים, מתוך הנכות הכוללת, היא בשיעור של 80% (0.8=60/75), והורה לנכות מן הפיצויים 80% מקצבאות הנכות הכללית המשולמות למערער. כמו-כן קבע בית המשפט כי יש לנכות את קצבת הניידות המשולמת למערער ואת התשלומים התכופים. ייאמר מיד: נראה כי יש ממש בטענתה של המשיבה כי בנסיבות המקרה צריך היה לנכות את הגמלאות הרעיוניות שהמערער זכאי להן בענף נפגעי עבודה. זאת, בהתאם להלכה שנפסקה בע"א 4084/04 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' סגרון, תק-על 2006 (4) 1075, ובהתבסס על הוראת סעיף 82 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובעת כי הבחירה בגמלה אחרת אינה גורעת מן הצורך לנכות מסכום הפיצויים שהמעביד חב בו את הגמלאות שזכאי להן הנפגע מכוח היותו נפגע עבודה. אולם המשיבה לא הגישה ערעור מטעמה אף כי לפי דבריה קביעתו של בית המשפט המחוזי מיטיבה עם המערער (השוו גם לפסק-הדין בע"א 5736/04 סרסור נ' חדג'ג', תק-על 2007(4) 3426, שם ננקטה דרך דומה לזו שנקט בה בית המשפט המחוזי בענייננו, בתביעה שאיננה כנגד המעביד או המבטחת שלו, אלא כנגד הנהג של הרכב הפוגע ומבטחתו). יובהר: המערער עצמו אינו מבקש לנכות את הגמלאות הרעיוניות אלא הוא מבקש שלא לנכות מן הפיצויים גמלאות כלשהן וזאת משום שגם לפני התאונה הוא היה זכאי בגין מחלתו לקצבת נכות כללית. אולם בית המשפט המחוזי בחן טענה זו ומצא כי הקצבאות המשולמות למערער היום, בענף נכות כללית, הן פועל יוצא של בדיקת המוסד לביטוח לאומי שהתקיימה לאחר התאונה ולפי המידע העדכני, והן מביאות בחשבון את הפגיעות לפני התאונה כמו-גם את הפגיעות הנובעות מן התאונה. בנסיבות אלה אין לקבל את עתירתו של המערער שלא לנכות דבר מן הפיצוי, וגם אין לקבל את טענתו החילופית שלפיה, אילו נוכו באופן רעיוני גמלאות הנכות מעבודה, הרי שהיה מקום לנכות מן הניכוי את גמלאות הנכות הכללית במלואן כיוון שאינן קשורות לתאונה. לאור כל אלה ולאור גדרי המחלוקת המונחת לפנינו היום, לא ראינו להתערב בתוצאה שאליה הגיע בית המשפט קמא בפסק-דינו. התוצאה היא שהערעור נדחה. המערער יישא בשכר טרחת עורך הדין של המשיבה בסכום של 20,000 ש"ח. המשנה-לנשיאה השופטת ע' ארבל: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט א' אלון: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין. ניתן היום, ט"ו באייר התשס"ח (20.5.2008). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05084820_P10.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il