רבקה צרפתי נ. עו"ד אביעד בללתי

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 848/22 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המערערת: רבקה צרפתי נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אביעד בללתי 2. כונס הנכסים הרשמי 3. אורי צרפתי תשובת המערערת מיום 24.4.2022 פסק-דין 1. לפניי בקשה למחיקת הערעור שבכותרת על הסף. בקשה זו הועברה לטיפולי בהחלטתו של כב' השופט נ' סולברג מיום 12.4.2022. 2. הערעור שבכותרת מופנה נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.6.2021 בפש"ר 70227-07-18 (כב' השופטת נ' גרוסמן; להלן: פסק הדין). בגדרי פסק הדין הורה בית המשפט המחוזי על ביטול הענקות שביצע המשיב 3, חייב בפשיטת רגל, לטובת המערערת, היא גרושתו, בשני נכסים המצויים בחולון ובתל-אביב (להלן, לפי העניין: הנכס בתל אביב ו-הנכסים). עוד הורה בית המשפט המחוזי בגדרי פסק הדין כי הצדדים יקיימו ביניהם הידברות לצורך פדיון זכויות החייב בנכסים, וככל שהדבר לא יעלה יפה יהא המשיב 1, הוא הנאמן (להלן: הנאמן), רשאי לפעול למימוש זכויות החייב בנכסים. 3. הערעור שבכותרת הוגש ביום 3.2.2022 ובפתח הודעת הערעור ציינה המערערת כי פסק הדין טרם הומצא לה, וכי נודע לה על מתן פסק הדין "מספר ימים" לאחר יום 7.12.2021, עת הודבקה על דלת הנכס בתל-אביב הודעת פינוי. בתשובה לערעור מטעם הנאמן, שהוגשה ביום 28.3.2022, נטען כי יש למחוק את הערעור על הסף בשל איחור שנפל בהגשתו. כאמור, מחלוקת זו הועברה לטיפולי בהחלטתו של כב' השופט סולברג מיום 12.4.2022, ובהחלטתי מיום 13.4.2022 אפשרתי למערערת להשיב לטענות הנאמן. 4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וביתר החומרים שהונחו בפני, באתי לכלל דעה כי יש להורות על מחיקת הערעור שבכותרת על הסף בשל איחור בהגשתו. 5. מתוך הרישומים במערכת "נט המשפט" עולה כי פסק הדין נשלח לעורך הדין גריידי, מי שהיה בא-כוחה דאז של המערערת (ומייצג את המשיב 3 בהליך שבכותרת), באמצעות דואר רשום בסמוך לאחר מועד נתינתו. אולם, לא ניתן היה לאתר אישור מסירה חתום, ולפיכך מוכנה אני להניח לטובת המערערת כי פסק הדין לא הומצא לידיה כדין. אכן, כפי שטוענת המערערת, על דרך הכלל, מנין הימים לצורך הגשת הליך ערעורי מתחיל מיום המצאת ההחלטה לידי בעל הדין (ראו: תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי)). אולם, בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי בנסיבות מסוימות, ובעיקר כאשר יש בהתנהלותו של בעל דין משום חוסר תום לב דיוני, קיימת הצדקה להחיל את "כלל הידיעה" ולהעדיפו על פני "כלל ההמצאה". אחד המקרים הבולטים בהם הוחל "כלל הידיעה" הוא כאשר בעל דין פעל על-פי פסק הדין או יצר מצג כלפי הצד שכנגד על יסוד פסק הדין שניתן (ראו, למשל: רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, פיסקה 14 (8.7.2007); רע"א 8452/12 זנדברג נ' איילון, פיסקה 4 (19.12.2012); ע"א 2985/19 א.א. שי אחזקות וייעוץ בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, פיסקה 11 (6.2.2020) (להלן: עניין איילון); להרחבה ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 538-530 (2021) (להלן: רוזן-צבי)). כללים אלה שעוצבו בפסיקתו של בית המשפט העליון מקבלים משנה תוקף עת חובת תום הלב הדיוני עוגנה בגדרי עקרונות היסוד של תקנות סדר הדין האזרחי (ראו: תקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. להרחבה ראו: רוזן-צבי, בעמ' 58-43). 6. בענייננו, מתצהירו של הנאמן עולה כי עורך הדין גריידי, שכאמור היה בא-כוחה דאז של המערערת, ידע על מתן פסק הדין בסמוך לאחר מועד נתינתו, ודומה כי אף המערערת אינה חולקת על כך. זאת ועוד, מהתצהיר עולה כי בהתאם להנחייתו של בית המשפט המחוזי, בסמוך לאחר מתן פסק הדין התקיימו בין הנאמן לעורך הדין גריידי מספר שיחות, טלפוניות ופנים מול פנים, בניסיון למצוא מתווה מוסכם לקידום הליך פשיטת הרגל ובכלל זה לפדיון הזכויות בנכסים. משמגעים אלה לא הבשילו לידי הסכמות, ביום 7.12.2021 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות למימוש הנכסים במתווה מדורג. בקשה זו התקבלה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מאותו יום, אשר הורה על פינוי הנכס בתל-אביב תוך 30 יום. בהמשך לכך, בימים 21.12.2021 ו-22.12.2021 שלח עורך הדין גריידי לנאמן הצעות לתאריך לפינוי מוסכם של הנכס בתל אביב, ללא הליכי הוצאה לפועל. משלא פונה הנכס במועד שנקבע על-ידי בית המשפט, הגיש הנאמן ביום 10.1.2021 בקשה למתן צו פינוי לנכס בתל-אביב, אשר התקבלה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מאותו יום. 7. על רקע המגעים שנוהלו בין הצדדים בנוגע ליישומו של פסק הדין וההליכים והפעולות שננקטו על-ידי הנאמן במהלך תקופה זו, אני סבורה כי טענתה של המערערת כי פסק הדין לא הומצא לה עומדת בניגוד לחובת תום הלב הדיוני, והיא מצדיקה את החלתו של "כלל הידיעה", כך שמניין הימים להגשת ערעור יימנה מיום הידיעה על פסק הדין ולא יום ההמצאה (השוו: עניין איילון, בפיסקה 12). המערערת הוסיפה וטענה כי היא עצמה לא ידעה על מתן פסק הדין (בניגוד לבא-כוחה), אולם טענה זו הועלתה בעלמא, מבלי שנתמכה בתצהיר מטעם המערערת או מטעם בא-כוחה דאז (אשר, כאמור, מייצג את המשיב 3 בהליך שבכותרת), ובנסיבות אלה לא ראיתי לקבלה. מכל מקום, אף אם טענה זו הייתה מוכחת כדבעי, ספק בעיני אם היה בה כדי לשנות מהמסקנה אליה הגעתי (ראו: סעיף 2 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965; אהרן ברק חוק השליחות כרך א 1422 (מהדורה שנייה מורחבת, 1996); והשוו: תקנה 163(א) לתקנות סדר הדין האזרחי). 8. מהאמור לעיל עולה כי נפל איחור של מספר חודשים בהגשת הערעור שבכותרת, ולכן אני מורה על מחיקתו על הסף. ממילא המשיבים פטורים מהגשת תשובה לבקשה לעיכוב ביצוע כאמור בהחלטתו של כב' השופט סולברג מיום 12.4.2022. המערערת תישא בהוצאות המשיב 1 בסך של 1,500 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ו בניסן התשפ"ב (‏27.4.2022). שרית עבדיאן, שופטת ר ש מ ת _________________________ 22008480_D04.docx מש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1