שם טוב דרי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8476/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8476/06 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת ד' ברלינר המערער: שם טוב דרי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בת.פ. 2056/06 מיום 4.10.06, שניתן על-ידי כבוד השופט י' נועם תאריך הישיבה: י"א באדר תשס"ז (1.3.07) בשם המערער: עו"ד אשר אוחיון בשם המשיבה: עו"ד דותן רוסו פסק-דין 1. לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגש כתב אישום כנגד המערער וארבעה נאשמים אחרים המייחס להם עבירות של רכישת נשק והחזקתו. על-פי הנטען בכתב האישום, הנאשמים 2-1, אשר מרצים עונשי מאסר ממושכים בכלא, קשרו ביניהם קשר לפיו ידאג נאשם 2 להשיג אקדח עבור חברו. במסגרת הקשר האמור התבקש המערער להיפגש עם נאשם נוסף בכדי לקבל לידיו את אקדח, וכך הוא אכן עשה. המערער הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות של הובלת נשק והחזקתו, לפי סעיפים 144(א) ו-(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בית-המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' נועם) השית על המערער עונש של עשרים ושמונה חודשי מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהמערער לא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה של אחזקת נשק, נשיאת נשק או עסקה בנשק. 2. הערעור המונח לפנינו מופנה כנגד גזר דינו של בית-המשפט המחוזי. סניגורו של המערער טוען, כי עונשו של המערער חמור יתר על המידה ביחס לעונשם של המעורבים האחרים באותה פרשה שדינם כבר נגזר. זאת, אף-על-פי שחלקו בביצוע העבירות האמורות היה הקטן ביותר מבין יתר המעורבים, שכן הוא לא נמנה על יוזמי העבירה, אלא היה השליח שהחזיק בנשק אותו קיבל מאחרים לזמן קצר בלבד. 3. דין הערעור להידחות. חלקו של המערער בתכנון העברייני לא היה כה זניח כפי שנטען על-ידו. אף שהמערער לא היה מיוזמי התוכנית העבריינית, בית המשפט המחוזי עמד על כך שתרומתו לפעילות זו הייתה מכרעת וחיונית, וכי הלה נטל חלק פעיל בתוכנית לקבלת הנשק לידיו. זאת ועוד, בית-המשפט המחוזי אף עמד במפורש על כך שנקודת המוצא לגזירת עונשם של המערער והנאשם 5 הינה גזרי הדין שהושתו על הנאשמים 2-1. קביעתו, כי חלק מתקופות המאסר שהוטלו על הנאשמים 2-1 ירוצה בחופף נבעה מן העובדה שכל אחד מהם מרצה כיום עונש מאסר ממושך בתיקים אחרים. בכך שונה עניינם מזה של המערער. כאן אף המקום לציין, כי עונשו של נאשם 5, אשר דינו נגזר יחד המערער, אינו שונה משמעותית מזה של המערער. בנסיבות אלו, איננו סבורים כי יש מקום לטענה בדבר ענישה סלקטיבית. 4. בנוסף, נעיר כי מעיניו של בית המשפט המחוזי לא נעלמו נסיבות חייו של המערער, כמו גם ניסיונותיו השונים להשתקם והעובדה שהוא הודה בביצוע העבירות המיוחסות לו. אלא שלמול שיקולים מקלים אלו עומדים לחובת המערער עברו הפלילי, חומרת העבירות בהן הורשע, נסיבות ביצוען ומידת מעורבותו בתוכנית העבריינית שבמהלכה נמסר הנשק לידיו. דעתנו היא, כי העונש שהוטל על המערער מאזן כדבעי בין שיקולי הענישה השונים ועולה בקנה אחד עם המגמה השלטת בפסיקה בנוגע להחמרה בעונשם של בלדרי נשק בשל הסכנה הצפויה לחיי אדם כתוצאה משימוש בכלי קטלני זה (ראו למשל, ע"פ 607/06 עבד אל-האדי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). אשר על כן, דין הערעור להידחות. ניתן היום, י"א באדר תשס"ז (1.3.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06084760_H02.doc קק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il