פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 8475/07

נטקוד בע"מ נ. שר הפנים

העותרת ביקשה לבטל החלטה של עיריית רחובות להעביר את ניהול תחום החניה לחברה עירונית, בטענה כי ההסכם מחייב אישור שר הפנים.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 14/11/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 8475/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סמכות עניינית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לבטל החלטה של עיריית רחובות להעביר את ניהול תחום החניה לחברה עירונית, בטענה כי ההסכם מחייב אישור שר הפנים.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 8475/07

נטקוד בע"מ נ. שר הפנים

העותרת ביקשה לבטל החלטה של עיריית רחובות להעביר את ניהול תחום החניה לחברה עירונית, בטענה כי ההסכם מחייב אישור שר הפנים.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, חברת נטקוד, עתרה לבג"ץ נגד עיריית רחובות והחברה לפיתוח רחובות, בטענה כי העברת ניהול החניה בעיר לידי החברה העירונית נעשתה ללא אישור שר הפנים כנדרש בחוק. המשיבים טענו כי העתירה אינה צריכה להתברר בבג"ץ שכן קיים סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים. בית המשפט העליון קבע כי מאחר שטרם הוכרעה השאלה העובדתית והמשפטית האם ההסכם אכן דורש אישור שר הפנים, הרי שבית המשפט לעניינים מינהליים הוא הערכאה המתאימה לדון בכך. לפיכך, העתירה נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' גרוניס, א' חיות, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נטקוד בע"מ

נתבעים

  • שר הפנים
  • עיריית רחובות
  • ה.ל.ר החברה לפיתוח רחובות בע"מ

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ההסכם להעברת ניהול החניה מחייב אישור שר הפנים לפי סעיף 196 לפקודת העיריות.
  • ההסכם מחייב אישור שר הפנים לפי תזכיר ההתאגדות של החברה וחוזר מנכ"ל משרד הפנים.
טיעוני ההגנה
  • קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים.
  • אופי ההתקשרות אינו מחייב אישור שר הפנים לפי סעיף 196 לפקודת העיריות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נדרש אישור שר הפנים להסכם בין העירייה לחברה העירונית.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 8475/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8475/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן העותרת: נטקוד בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. עיריית רחובות 3. ה.ל.ר החברה לפיתוח רחובות בע"מ עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד יואב גותי בשם המשיב 1: עו"ד איתי רביד בשם המשיבה 2: עו"ד יעל אלאלוף; עו"ד אחיקם שוסטר בשם המשיבה 3: עו"ד הדס אלמוג פסק-דין השופט ע' פוגלמן: עניינה של העתירה בהחלטת המשיבה 2 (עיריית רחובות) מיום 12.9.06 להעביר את ניהול תחום החניה בעיר לידי המשיבה 3 (החברה לפיתוח רחובות), ובהסכם שנקשר בין השתיים ביום 10.12.06 ליישום החלטה זו. בעתירה נטען, בין היתר, כי ההסכם נקשר מבלי שניתן אישור שר הפנים, כנדרש בסעיף 196 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), בתזכיר ההתאגדות של החברה לפיתוח רחובות ובחוזר מנכ"ל משרד הפנים. בתגובות המשיבים כולם התבקשה דחיית העתירה על הסף, נוכח קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לענינים מינהליים. בתגובות העירייה והחברה לפיתוח רחובות נטען בנוסף, כי נוכח אופי ההתקשרות, לא נדרש אישורו של שר הפנים מכוח סעיף 196 לפקודת העיריות, ובכלל. בהתאם להוראות סעיף 5(1) ופריט 8(א) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000, מוסמך בית המשפט לענינים מינהליים לדון בעתירה בעניין "החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים". ההחלטות נושא עתירה זו נכללות בגדר הרישא לפריט 8(א) האמור, ועל כך אין הצדדים חולקים. המחלוקת בין הצדדים עניינה בסיפא הפריט, המחריג מסמכות בית המשפט לענינים מינהליים "החלטה הטעונה אישור שר הפנים", ובראש ובראשונה, בשאלת הצורך באישור שר הפנים מכוח סעיף 196 לפקודת העיריות (בהקשר זה נעיר, כי אם נדרש אישור שר הפנים מכוח הוראות בתזכיר ההתאגדות של החברה לפיתוח רחובות או בחוזר מנכ"ל משרד הפנים, אין בכך להשליך על גדר הסמכות העניינית). להכרעה בשאלה זו חשיבות הן לבחינת סמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים, הן להכרעה בעתירה גופה. בנסיבות אלה, ומשטרם הוכרעה השאלה אם כלל נדרש אישורו של שר הפנים, נחה דעתנו כי עומד לעותרת סעד חלופי בבית המשפט לענינים מינהליים (השוו: בג"צ 3335/03 עמותת שיכון הרבנים נ' שר הפנים (לא פורסם, 11.5.03); בג"צ 8375/03 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' המועצה האזורית חוף הכרמל, פ"ד נח(2) 97, 101 (2003) – להלן: עניין אדם טבע ודין). ככל שימצא בית המשפט לענינים מינהליים כי נדרש אישורו של שר הפנים (ואיננו מחווים דעה בשאלה זו), ממילא תינתן החלטת רשות זו. אין צריך לומר כי גם במקרה כזה תוכל העותרת להעלות טענותיה לפני הערכאה המוסמכת, אם תהיה עילה לכך (וראו בהקשר זה: בג"צ 6574/06 מור נ' שר הפנים (לא פורסם, 28.11.06); עניין אדם טבע ודין). סוף דבר – העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ‏ד' כסלו, תשס"ח (14.11.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07084750_M05.doc לו מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il